אקמול בהריון: מחקר חדש מעלה חשש לשימוש בתרופה

מחקר דני חדש, שפורסם ב־Human Reproduction Open וסוקר ברויטרס, מצא כי אצל תינוקות שנחשפו לפרצטמול (אקמול) במהלך ההיריון נמצאו שחלות קטנות יותר, פחות זקיקים ונפח רחם קטן יותר. בחשיפה מוקדמת בהריון נמצא נפח שחלות קטן בכ־40%, ובחשיפה מאוחרת יותר כ־23% פחות זקיקים.

מדובר במחקר אנושי ראשון מסוגו והוא אינו מוכיח שהתרופה גורמת לפגיעה בפוריות בעתיד, אבל הוא מעלה שאלה משמעותית סביב אחת התרופות הנפוצות ביותר לשימוש בהריון.

ד"ר איתן לויטס, מומחה במיילדות וגינקולוגיה, מכבי שירותי בריאות מחוז הדרום מסביר כי "במשך שנים אנחנו אומרים לנשים בהריון שאקמול (פרצטמול) הוא משכך הכאבים ומוריד החום המועדף בהריון. עכשיו מתפרסם מחקר חדש ומעניין שמעלה שאלה מטרידה: האם לחשיפה לפרצטמול במהלך ההריון יכולה להיות השפעה על התפתחות השחלות של הבנות עוד כשהן ברחם?".

ד"ר לויטס הסביר כי "במחקר הדני החדש נבדקו תינוקות בנות בגיל כשלושה חודשים. החוקרים מצאו קשר בין חשיפה לפרצטמול במהלך ההריון לבין שחלות קטנות יותר, פחות זקיקים ושינויים במדדים הורמונליים. בחשיפה מוקדמת, לפני שבוע 17, נפח השחלות היה קטן בכ־40% בממוצע, ובחשיפה מאוחרת יותר נמצא מספר זקיקים נמוך בכ־23%. בחלק מהתינוקות שנחשפו בשלב מוקדם נמצא גם AMH נמוך יותר".

"למי שעוסק בפוריות, הנתונים האלה בהחלט גורמים להרים גבה", אומר ד"ר לויטס. "אישה נולדת עם מאגר הביציות שלה, ומספר הזקיקים וה־AMH הם מדדים שאנחנו משתמשים בהם בבגרות כדי להעריך את הרזרבה השחלתית. לכן השאלה המתבקשת היא האם תינוקת עם פחות זקיקים ו־AMH נמוך יותר תגיע בעתיד לגיל הפריון עם רזרבה שחלתית נמוכה יותר, חלון פוריות קצר יותר או אפילו גיל מעבר מוקדם יותר".

ד"ר לויטס מדגיש כי "התשובה החשובה ביותר כרגע היא שאנחנו פשוט עדיין לא יודעים".

הוא גם מדגיש כי "המחקר אינו מוכיח שפרצטמול הוא שגרם לשינויים. מדובר במחקר תצפיתי, ויש שונות טבעית גדולה מאוד בגודל השחלות ובמספר הזקיקים בגיל הינקות. בנוסף, עדיין אין לנו ערכי סף בגיל הזה שמאפשרים לומר שתינוקת מסוימת נמצאת בסיכון לבעיית פוריות בעתיד. גם החוקרים עצמם מדגישים שנדרש מעקב ארוך טווח כדי לדעת אם לממצאים האלה תהיה בכלל משמעות קלינית בבגרות.

לכן בעיניי יהיה מוקדם מדי וגם לא נכון לומר לנשים בהריון "אל תיקחו אקמול".

"מצד שני, המחקר הזה כן מחזק עיקרון שאני חושב שאנחנו צריכים לאמץ בהריון באופן כללי: גם תרופה שנחשבת בטוחה לא צריך לקחת באופן אוטומטי או ללא צורך.

אם יש כאב קל שחולף ואין צורך אמיתי בטיפול אין סיבה לקחת תרופה "ליתר ביטחון". אם יש צורך, משתמשים במינון הנמוך היעיל ולמשך הזמן הקצר הנדרש.

אבל יש גם צד שני למשוואה שאסור לשכוח. חום משמעותי בהריון אינו משהו שצריך פשוט לסבול ממנו. גם כאב משמעותי ומתמשך דורש בירור וטיפול. נכון להיום פרצטמול עדיין נחשב לתרופה המועדפת לטיפול בחום ובכאב בהריון, והמחקר החדש לא הוכיח שטיפול כזה פוגע בפוריות העתידית של הילדה. גם החוקרים מדגישים שאין מקום להיבהל ושחום גבוה או כאב משמעותי שאינם מטופלים עלולים בעצמם להיות בעייתיים לאם ולעובר.

לכן המסר שלי לנשים בהריון אינו "אל תיקחו אקמול", אלא: אל תפחדו מאקמול כשצריך אותו אבל גם אל תיקחו שום תרופה בהריון כאילו היא חסרת משמעות לחלוטין.

המחקר החדש הוא אות מדעי מעניין שראוי להמשיך ולחקור. הוא עדיין רחוק מאוד מהוכחה שאקמול גורם לפגיעה בפוריות, אבל הוא בהחלט מזכיר לנו עיקרון בסיסי ברפואה בהריון: להשתמש בתרופות כשיש אינדיקציה, במינון הנכון ולזמן הנדרש ולא יותר".