הסימנים המוקדמים לכך שיש לכם בקע

זה יכול להתחיל כתחושת משיכה קלה בזמן קימה מהכיסא, לחץ במפשעה בסוף יום ארוך או בליטה קטנה שמופיעה רק כשמשתעלים. ברוב המקרים התחושות האלה אינן מאפשרות לקבוע לבד שמדובר בבקע. כאב במפשעה או בבטן עשוי לנבוע גם משריר, מגיד, מבלוטת לימפה או ממצבים נוספים. עם זאת, שילוב מסוים של סימנים מצדיק בדיקה רפואית, במיוחד כאשר הוא חוזר או משתנה עם מאמץ.

אחד הסימנים המזוהים ביותר עם בקע הוא בליטה באזור המפשעה, הטבור, צלקת מניתוח קודם או מקום אחר בדופן הבטן. בתחילת הדרך הבליטה עשויה להיות קטנה ולהופיע רק בעמידה, בשיעול, בהרמת חפץ או בזמן הפעלת שרירי הבטן. בשכיבה היא עשויה להצטמצם או להיעלם, ולכן לא תמיד ניתן לראות אותה בזמן הבדיקה.

בקע מפשעתי עשוי להתבטא גם בתחושת כובד, צריבה, לחץ או כאב עמום. אצל חלק מהאנשים אין כאב כלל. העובדה שהבליטה אינה כואבת אינה מוכיחה שהיא חסרת משמעות, אך גם אינה אומרת שנדרש ניתוח מיידי. ההחלטה תלויה בסוג הבקע, בתסמינים, ביכולת להחזירו ובמאפיינים הרפואיים של המטופל.

שיעול, עיטוש, עצירות, מאמץ בשירותים, עמידה ממושכת ופעילות שמעלה את הלחץ בתוך הבטן יכולים להבליט בקע קיים או להחמיר את אי הנוחות. אין משמעות הדבר שכל הרמת משקל יוצרת בקע חדש. בדרך כלל מדובר בשילוב בין אזור חלש בדופן הבטן לבין עומסים המופעלים עליו לאורך זמן.
כאשר פעולה מסוימת גורמת שוב ושוב לבליטה או לכאב באותו מקום, כדאי לתעד מתי זה קורה ולמסור את המידע לרופא. תמונה שצולמה בזמן שהבליטה נראית יכולה לעיתים לסייע, אך היא אינה מחליפה בדיקה.

גם מיקום הבליטה חשוב. בקע מפשעתי מופיע באזור שבין הבטן התחתונה לירך, בקע טבורי סביב הטבור ובקע צלקתי באזור שבו בוצע בעבר חתך ניתוחי. אצל נשים, בליטה נמוכה במפשעה יכולה להתאים גם לבקע פמורלי, ולכן חשוב במיוחד שלא לקבוע את סוג הבקע לפי תמונה או מישוש עצמי בלבד.

שינוי הדרגתי אינו בהכרח מצב חירום, אבל הוא כן מידע רפואי חשוב. בליטה שהייתה קטנה והפכה בולטת יותר, כאב שמופיע בתדירות גבוהה או הפרעה חדשה להליכה, לעבודה או לפעילות גופנית מצדיקים בדיקה חוזרת גם אם הבקע כבר אובחן בעבר.

חשוב לציין גם תסמינים שאינם מופיעים. היעדר כאב, למשל, אינו שולל בקע, ואילו כאב ללא בליטה אינו מוכיח שיש בקע סמוי. השילוב בין התיאור, הבדיקה והממצאים הוא שמאפשר להגיע למסקנה רפואית מבוססת יותר.

האבחון מתבסס על תיאור התסמינים ועל בדיקה גופנית. הרופא עשוי לבקש מהמטופל לעמוד, להשתעל או להפעיל לחץ מתון כדי לבדוק אם מופיעה בליטה. כאשר הממצא אינו ברור, ניתן להיעזר באולטרסאונד ולעיתים ב-CT או ב-MRI. מטרת ההדמיה אינה רק למצוא בקע, אלא גם לבדוק אם קיימת סיבה אחרת לתסמינים.

מידע נוסף על אבחון, סוגי בקעים ואפשרויות טיפול ניתן למצוא באתר המרכז לכירורגיה לניתוחי בקע של אסיא מדיקל.

שינוי חד באופי הבליטה מחייב תשומת לב. כאב פתאומי וחזק, בליטה שהפכה קשה או אינה חוזרת פנימה, אודם מקומי, חום, בחילות, הקאות או תפיחות בבטן יכולים להתאים לבקע כלוא או לחסימת מעי. במצבים אלה יש לפנות בדחיפות לקבלת טיפול רפואי ולא לנסות לדחוף את הבליטה בכוח.

ברוב המקרים שבהם מופיעה בליטה חדשה אין צורך להיכנס ללחץ. כן חשוב לא להתעלם ממנה ולא להחליט לבד אם אפשר להמשיך כרגיל. בדיקה מסודרת מאפשרת להבין אם מדובר בבקע, להעריך את משמעותו ולבחור בין מעקב לבין טיפול בהתאם לממצאים ולמצבו של המטופל.

*המידע נועד להעשרה בלבד ואינו מחליף אבחון, ייעוץ או טיפול אישי של רופא/ה.