קל מאוד לדחות ביקור אצל רופא השיניים כאשר הכאב חלש, מופיע רק מדי פעם או נעלם מעצמו. גם מעט דם בזמן הצחצוח, ריח רע מהפה או פצע קטן בחלל הפה עשויים להיראות כמו מטרד זמני שאינו מצדיק פינוי זמן ביומן. אלא שדווקא הסימנים הקטנים האלה עלולים להיות הדרך שבה הפה מאותת על בעיה הדורשת טיפול.
לא כל תסמין מעיד בהכרח על מחלה חמורה, אך המתנה ממושכת עלולה לאפשר לעששת, לזיהום או למחלת חניכיים להתקדם. במקרים כאלה, בעיה שניתן היה לפתור בתחילה בטיפול פשוט יחסית עלולה לדרוש בהמשך טיפול מורכב ויקר יותר.
אלה חמישה סימנים שלא כדאי לפטור כעניין שולי.
1. כאב שיניים, גם אם הוא חולף
כאב בשן אינו מצב תקין. הסיבה השכיחה היא עששת, המתפתחת כאשר חיידקים בפה מפרקים סוכרים ועמילנים ומייצרים חומצות הפוגעות בשכבת האמייל המגינה על השן. ככל שהעששת מעמיקה, היא יכולה להגיע לשכבות הרגישות של השן ולגרום לרגישות, לכאב או לזיהום.
אחד המצבים המטעים ביותר הוא כאב שנעלם לפתע. קל לחשוב שהבעיה הסתדרה, אך לעיתים היעלמות הכאב מתרחשת דווקא כאשר העצב שבתוך השן נפגע או מת. במצב כזה הכאב עשוי להיחלש, בזמן שהזיהום ממשיך להתקדם אל שורש השן ואל העצם הסמוכה, מה שמוביל במקרים רבים לנפיחות בפנים
לפי המרכזים האמריקאיים לבקרת מחלות ומניעתן, כאחד מכל חמישה מבוגרים בני 20 עד 64 בארצות הברית סובל לפחות מחור אחד בשן שלא טופל. עששת שאינה מטופלת עלולה לגרום למורסה, כלומר הצטברות מוגלה כתוצאה מזיהום, ובמקרים נדירים הזיהום עלול להתפשט לאזורים נוספים בגוף. לכן גם כאב קל, כאב שבא והולך או רגישות חדשה לחום ולקור מצדיקים בדיקה.
2. חניכיים נפוחות או מדממות
טיפת דם על מברשת השיניים או על החוט הדנטלי אינה בהכרח סיבה לבהלה, אלא שדימום שחוזר על עצמו אינו תופעה שכדאי לעבור איתה לסדר היום. חניכיים אדומות, נפוחות או רגישות שמדממות בקלות הן לעיתים קרובות סימן לדלקת חניכיים. במקרים רבים דימום מהחניכיים בלילה יכתים את הכרית ועלול לגרום לריח פה חריף.
הדלקת נוצרת בדרך כלל בעקבות הצטברות רובד חיידקי סביב השיניים. בשלב מוקדם ניתן לעיתים לעצור את התהליך באמצעות ניקוי מקצועי ושיפור היגיינת הפה. ללא טיפול, הדלקת עלולה להתקדם למחלת חניכיים עמוקה יותר ולפגוע ברקמות ובעצם התומכות בשיניים.
דימום מהחניכיים עשוי להופיע גם בעקבות צחצוח אגרסיבי, שימוש לקוי בחוט דנטלי, נטילת תרופות מסוימות או שינויים הורמונליים כגון בהריון ובהנקה. לעיתים הוא קשור גם למצבים רפואיים אחרים. לכן, אם הדימום נמשך יותר משבועיים, מחמיר או מופיע ללא סיבה ברורה, מומלץ לפנות לבדיקה.
3. שן שהתחילה לזוז
אצל ילדים שן מתנדנדת היא חלק טבעי מתהליך הגדילה. אלא שאצל מבוגרים - זה נחשב לסימן אזהרה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מחלת חניכיים מתקדמת, שעלולה לפגוע בעצם המחזיקה את השן במקומה.
יש לפנות לרופא שיניים גם אם נדמה שהשיניים שינו מיקום, שנוצרו פתאום רווחים חדשים או שהסגירה של הלסת מרגישה שונה. לעיתים השינוי נובע מחריקת שיניים, חבלה או עומסים המופעלים על השיניים, אך במקרים נדירים יותר יש צורך לשלול תהליך הפוגע בעצם הלסת.
ככל שהגורם לתזוזת השן מאובחן מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לעצור את הנזק ולשמור על השן.
4. ריח רע או טעם לא נעים שאינם חולפים
ארוחה עם שום, בצל או דגים יכולה להשאיר ריח למשך כמה שעות לא מעטות. אבל ריח רע שנשאר יום אחרי יום, למרות צחצוח וניקוי בין השיניים, כבר דורש התייחסות.
אחד הגורמים האפשריים הוא מחלת חניכיים. אפשרות נוספת היא זיהום בשן או בחניכיים, שלעיתים יוצר מעין פתח ניקוז קטן שממנו מופרשת מוגלה. הניקוז עשוי להפחית את הלחץ באזור, ולכן הזיהום לא תמיד גורם לכאב משמעותי.
גם יובש בפה עלול לגרום לריח רע ולהעלות את הסיכון לעששת. הרוק מסייע לשטוף שאריות מזון ולצמצם הצטברות חיידקים. יובש יכול להיגרם מתרופות שונות או להיות קשור למצבים רפואיים כגון סוכרת ומחלות אוטואימוניות. טעם חמוץ או מר שחוזר לעיתים קרובות עשוי להיות קשור גם להחזר קיבתי ושטי.
5. פצע בפה שאינו מחלים
אפטות ופצעים קטנים בחלל הפה שכיחים מאוד, ורובם חולפים מעצמם בתוך כשבועיים. הם יכולים להופיע בעקבות נשיכה מקרית, שפשוף משן חדה, מתח נפשי או מזונות חריפים וחומציים.
עם זאת, פצע שאינו מחלים, הולך וגדל, מדמם או הופך לגוש מחייב בדיקה אצל רופא שיניים או רופא משפחה. כך גם כתם לבן או אדום חדש, כאב מתמשך, קושי בבליעה או תחושת נימול בפה. ברוב המקרים הסיבה אינה סרטן, אך פצע ממושך יכול להיות אחד הסימנים המוקדמים של סרטן חלל הפה, ולכן אין להמתין שיופיע כאב.
מתי צריך למהר לרופא השיניים?
נפיחות משמעותית בפנים או בלסת, חום, קושי לפתוח את הפה או כאב חזק שאינו נשלט מחייבים פנייה דחופה לטיפול שיניים. אם מופיעים קושי בנשימה, בדיבור או בבליעה, יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי דחוף. זיהום דנטלי אינו חולף מעצמו, ואנטיביוטיקה לבדה אינה תמיד פותרת את המקור שלו.
הטיפול נקבע בהתאם לבעיה. עששת מוקדמת עשויה להצריך סתימה, זיהום שהגיע למוך השן עשוי לדרוש טיפול שורש, ומחלת חניכיים מטופלת בניקוי, בטיפול בחניכיים ובשיפור שגרת התחזוקה. לכן אין טיפול אחד שמתאים לכל התסמינים.
השורה התחתונה פשוטה: היעדר כאב אינו הוכחה לכך שהפה בריא, והיעלמות של כאב אינה תמיד סימן שהבעיה חלפה. בדיקה בזמן יכולה למנוע סבל, להציל שיניים ולצמצם את הצורך בטיפולים מורכבים בהמשך. טיפול מונע או טיפול מוקדם עדיף בהרבה על טיפול מתקן יקר וכואב.
הכותב, ד"ר ערן פרמון הוא רופא שיניים ומנהל מרפאת 'מאלו קליניק' ברמת השרון
