זו הבדיקה שאתם צריכים לעשות בכל שנה - ועדיין דוחים

ראש השנה הוא זמן מצוין להבטיח לעצמנו הבטחות. השנה נישן יותר, נחזור להתאמן, נאכל טוב יותר, נפחית לחץ, וכמובן, סוף סוף נעשה את הבדיקות שכבר מזמן אמרנו שנעשה.

אנחנו אומרים זאת ברצינות גמורה. לפעמים אנחנו אפילו יודעים בדיוק איזו בדיקה דחינו. ובכל זאת, משהו תמיד נכנס באמצע: העבודה, הילדים, החופשה, החגים או סתם שבוע עמוס. עוד חודש חולף, אחריו עוד אחד, ולפתע מגיע ראש השנה הבא ואותה הבטחה ישנה חוזרת לשולחן החג.

זה לא בהכרח קורה מפני שלא אכפת לנו מהבריאות. לעיתים ההפך הוא הנכון. דווקא מפני שאנחנו מרגישים טוב, קל לשכנע את עצמנו שאפשר להמתין. אין כאב שמכריח אותנו לפעול, אין תסמין שמפריע לשגרה, ולכן הבדיקה נשארת ברקע, במקום כלשהו בין "חשוב" לבין "לא דחוף".

כאשר אדם אומר לעצמו "השנה אעשה את כל הבדיקות", הוא למעשה מציב יעד גדול, מעורפל ורחוק. אין בו תאריך, אין פעולה ראשונה ואין הגדרה ברורה של מה בדיוק צריך לעשות.

המילה "השנה" נשמעת מחייבת, אבל היא מותירה לנו 12 חודשים שבהם אפשר לדחות את המשימה. גם הביטוי "כל הבדיקות" בעייתי. הוא הופך פעולה אחת או שתיים לרשימה מאיימת, ולעיתים גורם לנו לא לעשות דבר.

הדרך להפוך את ההחלטה לאפשרית היא להקטין אותה. במקום להכריז "השנה אטפל בבריאות שלי", אפשר לשאול: מהו הדבר האחד שכבר זמן רב אני דוחה? אולי זו בדיקת סקר שכבר הגיע מועדה, מעקב אחר בעיה מוכרת או פשוט שיחה עם רופא המשפחה שתעשה סדר.

מחקר שפורסם בשנת 2025 ועקב במשך שנה אחר אנשים שהציבו לעצמם מטרות מצא כי מוטיבציה פנימית ניבאה התמדה טוב יותר ממוטיבציה חיצונית. במילים פשוטות, אנשים התמידו יותר כאשר הפעולה עצמה הייתה עבורם מספקת, מעניינת או בעלת משמעות אישית, ולא רק מפני שחשבו שהם "אמורים" לבצע אותה.

קביעת בדיקה רפואית אינה בהכרח פעולה מהנה, אבל אפשר לחבר אותה לסיבה אישית: הרצון להישאר בריאים עבור הילדים, לקבל ודאות במקום להמשיך לדאוג או לדעת שאנחנו עושים משהו ממשי למען עצמנו.

אין רשימה אחידה המתאימה לכולם, ולא כל אדם זקוק ל"חבילת בדיקות שנתית". ההמלצות משתנות בהתאם לגיל, למין, להיסטוריה המשפחתית, למחלות רקע, לתרופות, לאורח החיים ולגורמי הסיכון האישיים.

אצל אדם אחד זו יכולה להיות מדידת לחץ דם, בדיקת סוכר או מעקב אחר שומנים בדם. אצל אחר מדובר בבדיקת סקר המומלצת בגילו, כמו בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, סרטן השד או סרטן צוואר הרחם. אדם שכבר אובחן במחלה כרונית עשוי להזדקק למעקב אחר תפקודי כליה, כבד, עיניים או מדדים אחרים.

המסר אינו שצריך לבצע כמה שיותר בדיקות. לבדיקות מיותרות עלולים להיות גם חסרונות, בהם תוצאות מקריות, תשובות חיוביות כוזבות, חרדה ובירורים נוספים שאין בהם צורך. המטרה היא לדעת אילו בדיקות באמת רלוונטיות עבורנו ולא לדחות בדיקה שכבר הומלצה.

מי שאינו יודע מה מתאים לו יכול להתחיל מהפעולה הפשוטה ביותר: לקבוע תור לרופא המשפחה ולבקש לעבור יחד על הגיל, הרקע הרפואי, ההיסטוריה המשפחתית והבדיקות שבוצעו בעבר.

אנחנו נוטים לחשוב שדחיינות נובעת מחוסר משמעת, אבל לא תמיד זה הסיפור. החיים עמוסים, משימות רפואיות אינן מספקות תגמול מיידי, ולעיתים כל מה שחסר הוא מנגנון קטן שיזכיר לנו לפעול בזמן הנכון.

סקירה שיטתית ומטה אנליזה שפורסמה בשנת 2024 בחנה אסטרטגיות שנועדו להגביר את יישומם של צעדי מניעה ברפואה הראשונית. החוקרים מצאו כי התערבויות שונות, ובהן תזכורות, כלים דיגיטליים ושינויים באופן עבודתם של צוותי הרפואה, יכולות לשפר את ביצוען של פעולות מניעה. [למחקר]()

העיקרון נכון גם מחוץ למרפאה. לפעמים ההבדל בין "אני חייב לקבוע תור" לבין תור שבאמת נקבע הוא התראה בטלפון, בקשה מבן משפחה להזכיר לנו או החלטה לא לסגור את היומן עד שנבחר מועד.

אפשר גם לחלק את הפעולה לשלבים קטנים: לבדוק איזו בדיקה נדרשת, לבקש הפניה, לקבוע תור ולהכניס אותו ליומן. כל שלב בפני עצמו אורך דקות ספורות ונראה פחות מאיים ממשימה כללית בשם "לטפל בבריאות".

אחת הטעויות שאנחנו עושים בתחילת שנה היא הניסיון לתקן את כל החיים בבת אחת. אנחנו מבטיחים להתאמן, לישון, לאכול נכון, להפחית מתח, לקבוע תורים ולהשלים את כל מה שדחינו.

בתוך זמן קצר הרשימה הופכת לעומס נוסף, והעומס מוביל לוויתור. לכן עדיף לבחור פעולה אחת, מוגדרת ואפשרית: בדיקה אחת, מעקב אחד או תור אחד שלא נקבע.

גם הניסוח חשוב. "אני צריך לעשות בדיקות" הוא משפט שקל להמשיך לדחות. "ביום שלישי בבוקר אתקשר למרפאה" הוא כבר תוכנית. "השנה אעשה את זה" היא החלטה יפה. "קבעתי תור ל-17 בספטמבר" היא פעולה.

אפשר גם להצמיד את המשימה לפעולה שכבר קיימת בשגרה. למשל, לקבוע את התור מיד לאחר החזרה לעבודה מהחג, לפתוח את האפליקציה בזמן שתיית הקפה בבוקר או לבקש את ההפניה במהלך ביקור שכבר נקבע מסיבה אחרת.

ראש השנה אינו חייב להיות הרגע שבו אנחנו מתחייבים להפוך לגרסה אחרת ומושלמת של עצמנו. הוא יכול לשמש נקודת עצירה שבה נשאל שאלה אחת: האם יש משהו הקשור לבריאותי שאני כבר יודע שכדאי לעשות, אבל ממשיך לדחות?

אם התשובה חיובית, אין צורך להכין רשימה ארוכה. כדאי לבחור צעד אחד קטן וברור ולבצע אותו. ואם איננו יודעים איזו בדיקה נחוצה, הצעד הראשון יכול להיות פשוט לקבוע פגישה עם רופא המשפחה.

החלטה טובה לשנה החדשה אינה חייבת להיות דרמטית. לפעמים היא מתחילה בפתיחת היומן, נמשכת בבחירת שעה פנויה ומסתיימת בלחיצה קטנה על הכפתור "קביעת תור".

ד"ר קיי אלקרא, רופאת משפחה במכבי שירותי בריאות, מחוז צפון