וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עד 90% מהקשישים סובלים ממנו: למה כאב בגיל השלישי נשאר בלתי מאובחן?

ד"ר ופאא קסיס

6.9.2026 / 16:03

בשיתוף zap doctors

כאב כרוני בגיל מבוגר אינו גזירת גורל, ובטח שלא "חלק אופייני מהזקנה". ד"ר ופאא קסיס על האתגר הטיפולי המורכב בגיל השלישי, החשיבות של זיהוי מוקדם אצל חולי דמנציה והתפקיד הקריטי של בני המשפחה בזיהוי המצוקה

כאב הוא מהתופעות השכיחות ביותר בגיל המבוגר, אך דווקא בקרב קשישים הוא נותר פעמים רבות בלתי מזוהה ובלתי מטופל כראוי. במאמר זה נסקור את האתגרים המיוחדים שבזיהוי כאב ובטיפול בו בגיל השלישי, ואת הדרכים לשפר את איכות החיים של המטופלים ובני משפחותיהם.

בניגוד לדעה הרווחת, קשישים אינם מתלוננים על כאב פחות משאר האוכלוסייה/ShutterStock

מדוע חוויית הכאב שונה בגיל המבוגר?

חוויית הכאב אצל קשישים מורכבת יותר מזו של צעירים. לרוב מדובר במטופלים שסובלים במקביל מכמה מצבים רפואיים, ולעיתים גם מכמה סוגי כאב בו-זמנית - כאב נוציספטיבי, הנובע מפגיעה ברקמות, לצד כאב נוירופתי הקשור למערכת העצבים. המורכבות מתעצמת בשל ריבוי התרופות שנוטלים מטופלים מבוגרים, ולכן הטיפול מחייב זהירות רבה ומינונים מדודים.

גם מצב הרוח משחק תפקיד. דיכאון וחרדה שכיחים יותר בגיל המבוגר, והם עלולים להגביר את תחושת הכאב. לא פעם, דווקא בשל מצב רוח ירוד, נמנעים הקשישים מלדבר על הכאב שלהם כלל.

כאב שלא תמיד שומעים עליו

בניגוד לדעה הרווחת, קשישים אינם מתלוננים על כאב פחות משאר האוכלוסייה, ולעיתים אף להפך - פשוט משום שהכאב נפוץ יותר בגילם. מחקרים מראים כי בין 40% ל-75% מהקשישים החיים בקהילה סובלים מכאב, ובקרב מטופלים השוהים בבתי אבות מדובר בכ-90%.

האתגר הגדול מתעורר כאשר המטופל אינו מסוגל לדווח על כאבו, במיוחד במצבים של ירידה קוגניטיבית או דמנציה. אצל מטופלים אלה הכאב נותר פעמים רבות בלתי מזוהה ובלתי מטופל. לכן חשוב להיות ערניים לכל שינוי בהתנהגות: הבעות פנים, אי-שקט פסיכומוטורי, תנועתי או נפשי, חוסר מנוחה או כל שינוי אחר שעשוי להעיד על כאב. חשוב להדגיש - לפני שמטפלים באי-שקט באמצעות תרופות הרגעה, יש לנסות תחילה לאתר את הכאב ולטפל בו.

לד"ר קסיס באתר zap דוקטורס

ד"ר ופאא קסיס. פרטי,
ד"ר ופאא קסיס/פרטי

האיזון העדין בין הקלה על הכאב לבין הסיכון שבתרופות

אחד האתגרים המרכזיים בטיפול בכאב אצל קשישים הוא ריבוי התרופות. מטופלים מבוגרים סובלים לא פעם מכמה מחלות רקע ונוטלים תרופות רבות במקביל, מה שמעלה את הסיכון לתופעות לוואי ולתגובות בין-תרופתיות, עד שלעיתים קשה לדעת איזה תסמין נגרם ממה.

כדי לטפל נכון יש להכיר תחילה את התמונה המלאה: מחלות הרקע, המצב הקוגניטיבי והתפקודי, סוג הכאב ומיקומו, משך הכאב והגורמים המחמירים אותו. רק לאחר מכן אפשר להתאים טיפול תרופתי מדויק, תוך הקפדה על מניעת ריבוי תרופות ותגובות בין-תרופתיות. כלל הזהב בטיפול תרופתי בקשיש הוא להתחיל במינון נמוך ולהעלות אותו בהדרגה - עיקרון שמלווה את הטיפול לכל אורכו.

לא רק תרופות: הטיפולים המשלימים שמוכיחים את עצמם

לצד הטיפול התרופתי, מחקרים מצביעים על חשיבותם של טיפולים לא-תרופתיים, שמומלץ לשלב במקביל אליו. בין הטיפולים היעילים אפשר למנות פיזיותרפיה וחיזוק שרירים, שמירה על משקל תקין, טיפול בחום או בקור, טיפול פסיכולוגי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שיפור איכות השינה והתאמות בסביבת המטופל. שילוב של אלה עם טיפול תרופתי מדוד יכול להביא לשיפור משמעותי בהקלה על הכאב.

כשהכאב פוגע בכל תחומי החיים

כאב כרוני שאינו מטופל אינו נשאר בגבולות הגוף בלבד. הוא משפיע על כל תחומי החיים של הקשיש - על התפקוד היומיומי, היכולת לקום, ללכת ולבצע פעולות פשוטות, על מצב הרוח ועל איכות החיים, ולעיתים אף מוביל לדיכאון ולקושי בהסתגלות.

דוגמה פשוטה היא אישה בת 90 הסובלת מכאבים חזקים ברגליים. אם הכאב יגרום לה להפסיק לצאת מהבית וללכת, הוא עלול להוביל במהירות לבידוד חברתי, לבדידות ולאובדן הרצון לתפקד ולעשות. זו בדיוק הסיבה שבגללה טיפול נכון בכאב הוא הרבה מעבר להקלה פיזית.

תפקידם של בני המשפחה והמטפלים

בני המשפחה והמטפלים הם לרוב הראשונים לזהות את הכאב, פשוט משום שהם נמצאים לצד המטופל. הם אמנם לא תמיד יודעים לזהות את סוג הכאב, אך הם מבחינים בעוצמתו ובגורמים המעוררים אותו - למשל כאב שמופיע בזמן רחצה, הלבשה או מתן טיפול - ולעיתים אף במה שמקל עליו.

תפקידם חשוב במיוחד כאשר מדובר במטופלים עם דמנציה, שאינם יכולים לתאר את כאבם בעצמם. במקרים אלה המידע שמוסרים בני המשפחה הופך לבסיס שממנו אפשר להגיע לאבחנה ולהתאים טיפול. שמירה על תקשורת רציפה עם הצוות הרפואי היא חלק בלתי נפרד מכך.

אם יש דבר אחד שכדאי לקחת מכאן, הוא להקשיב לקשישים ולדבר איתם על הכאב. כאב הוא בעיה שכיחה שמלווה חלק גדול מהקשישים ופוגעת באיכות חייהם, ואסור לזלזל בו או לראות בו חלק בלתי נמנע מהזקנה. הקשבה, זיהוי מוקדם וטיפול מותאם יכולים לעשות את ההבדל בין קשיש שסובל בשקט לבין אחד שממשיך לחיות חיים מלאים ופעילים.

ד"ר ופאא קסיס היא מומחית לרפואה פנימית ולגריאטריה, בעלת עשרות שנות ניסיון במערכת הבריאות הציבורית והפרטית. לאורך השנים כיהנה בתפקידי ניהול וייעוץ בכירים, ובהם ניהול המחלקה הגריאטרית בבית החולים הצרפתי בנצרת. כיום מתמקדת ד"ר קסיס במתן חוות דעת רפואיות ותפקודיות לבתי משפט, בביצוע הערכות גריאטריות בבית המטופל, דרך "כללית מושלם" ובאופן פרטי, ובליווי שיקומי-סיעודי מקיף.

* המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי.

הכתבה בשיתוף zap דוקטורס

בשיתוף zap doctors
  • כאב
  • הגיל השלישי
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully