רכיב אחד בביצים נמצא קשור לסיכון נמוך יותר לדמנציה. אז כמה לאכול?

דמנציה אינה מתחילה ביום שבו מופיעות בעיות הזיכרון. השינויים במוח עשויים להתפתח בהדרגה במשך שנים רבות, ולכן חוקרים מנסים לזהות גורמים באורח החיים שעשויים לסייע בשמירה על תפקוד המוח לאורך זמן.

אנחנו כבר יודעים שפעילות גופנית, שינה טובה, הימנעות מעישון, קשרים חברתיים ואיזון של לחץ הדם והסוכר חשובים לבריאות המוח. מחקר חדש מצביע על רכיב תזונתי נוסף שעשוי להיות חלק מהתמונה: כולין.

כולין נמצא במזונות כמו ביצים, דגים, עוף, קטניות ואגוזים. במחקר החדש, שפורסם בכתב העת Nutrition Journal, צריכה מתונה של כולין מהמזון נקשרה לסיכון נמוך יותר לפתח דמנציה.

עם זאת, החוקרים גילו גם נקודה חשובה: יותר כולין לא היה בהכרח טוב יותר. המשתתפים שצרכו כמויות מתונות נהנו מהקשר החיובי ביותר, בעוד שצריכה גבוהה יותר לא העניקה הגנה נוספת.

כולין הוא רכיב תזונתי חיוני. הגוף יכול לייצר כמות מסוימת ממנו, אך בדרך כלל הוא זקוק גם לכולין שמגיע מהמזון.

אחד התפקידים החשובים של כולין הוא לסייע בייצור אצטילכולין. זהו חומר שמשמש להעברת מסרים בין תאי עצב ומעורב בזיכרון, בלמידה, בקשב וביכולת של המוח לעבד מידע.

לכולין יש תפקיד נוסף בבניית המעטפת של תאי הגוף, ובהם תאי המוח. אפשר לחשוב על המעטפת הזאת כעל הגבול שמגן על התא ומאפשר לו לתקשר עם סביבתו. כאשר המבנה שלה תקין, תאי העצב יכולים להעביר מסרים בצורה יעילה יותר.

כולין משתתף גם בתהליכים הקשורים לפעילות הגנים ולוויסות של הומוציסטאין, חומר שרמות גבוהות שלו נמצאו קשורות לפגיעה בכלי הדם ולירידה קוגניטיבית.

במחקרים בבעלי חיים נמצאו סימנים לכך שכולין עשוי לתמוך בקשרים בין תאי העצב, להפחית דלקת במוח ולהשפיע על תהליכים הקשורים למחלת אלצהיימר. עם זאת, המחקרים שנערכו בבני אדם עד כה לא הגיעו תמיד לאותן מסקנות.

בשלב הראשון עקבו החוקרים אחר יותר מ־5,000 אמריקאים בגיל העמידה ובגיל מבוגר. בתחילת המחקר אף אחד מהם לא סבל מדמנציה.

המשתתפים מילאו שאלונים מפורטים על הרגלי התזונה שלהם. באמצעות השאלונים העריכו החוקרים כמה כולין הם קיבלו מהמזון. חשוב לציין שהמחקר עסק בכולין שמקורו במזון ולא בתוספי תזונה.
לאחר מכן עקבו החוקרים אחר המשתתפים במשך יותר משמונה שנים בממוצע ובדקו מי מהם פיתח דמנציה.

כדי לנסות לבודד את השפעת התזונה, החוקרים הביאו בחשבון גורמים רבים נוספים שעשויים להשפיע על בריאות המוח. בין היתר הם התייחסו לגיל, להשכלה, לעישון, לצריכת אלכוהול, לפעילות גופנית, למשקל, לדיכאון ולמחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב.

כאשר החוקרים השוו בין רמות הצריכה השונות, הם גילו שהסיכון הנמוך ביותר לדמנציה נמצא בקרב אנשים שצרכו כמות מתונה של כולין.

לעומת זאת, בקרב האנשים שצרכו את הכמויות הגבוהות ביותר לא נמצאה ירידה נוספת בסיכון. כלומר, הקשר לא פעל לפי העיקרון שלפיו ככל שאוכלים יותר כולין, כך מקבלים יותר הגנה.

כדי לבדוק אם התוצאה חוזרת גם במחקרים אחרים, שילבו החוקרים את הנתונים החדשים עם ממצאים מארבעה מחקרי מעקב קודמים. בסך הכול כלל הניתוח המשולב יותר מ־137 אלף בני אדם.

גם כאשר בחנו יחד את כל המחקרים, התקבלה תמונה דומה: צריכה מתונה של כולין נמצאה קשורה לסיכון נמוך יותר לדמנציה, אך מעבר לרמה מסוימת לא נראה יתרון נוסף.

הממצאים מחזקים את האפשרות שמחסור יחסי בכולין אינו רצוי, אבל הם אינם תומכים בצריכה מופרזת שלו.

אחת האפשרויות קשורה לחיידקי המעי. חיידקים מסוימים יכולים לפרק כולין ולייצר ממנו חומר שעובר בהמשך שינוי בכבד והופך ל־TMAO.
רמות גבוהות של TMAO נמצאו קשורות במחקרים מסוימים לפגיעה בבריאות הלב וכלי הדם. עדיין לא ברור אם החומר משפיע ישירות על התפתחות דמנציה, והמחקר הנוכחי לא בדק זאת.
ייתכן שההשפעה של כולין תלויה גם בהרכב המיקרוביום של כל אדם, בגנטיקה שלו ובמקורות המזון שמהם הגיע הכולין. לדוגמה, תזונה שמספקת כולין מדגים, קטניות וירקות אינה זהה מבחינה בריאותית לתזונה שבה חלק גדול מהכולין מגיע מבשר מעובד.
לכן אי אפשר לבחון את הכולין במנותק מהתזונה כולה.

ביצים הן אחד המקורות המוכרים והעשירים ביותר לכולין. הוא נמצא גם בדגים, בעוף, בבשר ובמוצרי חלב.

אפשר לקבל כולין גם ממזונות מהצומח, ובהם פולי סויה, שעועית וקטניות נוספות, ברוקולי, כרובית, תפוחי אדמה, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים. בחלק מהמקורות הצמחיים הכמות בכל מנה נמוכה יותר, אך שילוב של מספר מזונות לאורך היום יכול לתרום לצריכה הכוללת.

במחקר האמריקאי הגיע חלק מהכולין גם מבשר מעובד. אין להסיק מכך שכדאי לאכול יותר בשר מעובד. מזונות אלה נמצאו קשורים במחקרים אחרים לסיכונים בריאותיים, ולכן חשוב להסתכל על התמונה המלאה.

הדרך המועדפת לקבל כולין היא כחלק מתזונה מגוונת, המבוססת על דגים, ביצים, בשר, עוף, אגוזים, זרעים והרבה ירקות.

המחקר אינו מוכיח שתוספי כולין מונעים דמנציה. הוא בדק את כמות הכולין שהמשתתפים קיבלו מהמזון, ולכן אי אפשר להסיק ממנו שתוסף יעניק את אותה השפעה.

נטילת כמויות גדולות של כולין כתוסף עלולה לגרום לתופעות לוואי, ובהן בחילה, הזעה, ירידה בלחץ הדם וריח גוף חריג. לא ידוע גם אם צריכה גבוהה לאורך זמן עלולה להשפיע לרעה אצל אנשים מסוימים באמצעות ייצור מוגבר של TMAO.

לכן אין סיבה להתחיל לקחת תוסף כולין רק בעקבות המחקר. במקרים שבהם קיים חשש למחסור או צורך רפואי מיוחד, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.

חשוב לזכור שזהו מחקר תצפיתי. הוא מצא קשר בין צריכת כולין לבין הסיכון לדמנציה, אך אינו מוכיח שהכולין עצמו היה הגורם לירידה בסיכון.

הרגלי התזונה התבססו על דיווחי המשתתפים ונבדקו בנקודת זמן אחת. ייתכן שהרגלי האכילה השתנו בהמשך, וייתכן שאנשים שצרכו יותר כולין ניהלו גם אורח חיים בריא יותר בדרכים שלא ניתן היה למדוד במלואן.

בנוסף, שינויים מוקדמים במוח יכולים להשפיע על התיאבון ועל בחירת המזון שנים לפני אבחון הדמנציה. משום כך דרושים מחקרים נוספים לפני שיהיה אפשר לקבוע שכולין מספק הגנה ישירה.

המסקנה אינה שמזון אחד יכול למנוע דמנציה. צריכה מספקת של כולין עשויה להיות חלק מתזונה שתומכת בבריאות המוח, לצד פעילות גופנית, שינה טובה, איזון לחץ הדם והסוכר, הימנעות מעישון ושמירה על קשרים חברתיים. וכמו במקרים רבים בתזונה, המפתח כנראה אינו צריכה של כמה שיותר, אלא איזון וגיוון.


לאתר של ד"ר דלית דרימן-מדינה