חיים יותר אבל גם חולים וסובלים יותר? העידן הקשה שנכנסנו אליו

הרפואה המודרנית מצליחה להציל יותר אנשים ממחלות שבעבר היו קטלניות, לטפל טוב יותר במצבים כרוניים ולהאריך את החיים. אבל מאחורי ההישג המרשים הזה מסתתרת שאלה הרבה יותר מורכבת: האם השנים שנוספו לחיינו הן גם שנים שבהן אנחנו בריאים, עצמאיים ומתפקדים?

במחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet, חוקרים ניתחו נתונים על התחלואה העולמית בין השנים 1990 עד 2023. הם בחנו את תוחלת החיים הכללית, את תוחלת החיים הבריאה ואת הפער ביניהן שמסתכם במספר השנים שבהם אנשים חיים עם מחלה, פציעה או מוגבלות. המסקנה שלהם היא שאנחנו אמנם חיים יותר בממוצע, אבל הבריאות הכללית של האוכלוסייה לא מתארכת באותו הקצב.

בין 1990 ל-2023 עלתה תוחלת החיים העולמית בלידה מ-64.6 ל-73.8 שנים. באותה התקופה עלתה תוחלת החיים הבריאה מ-55.9 ל-63.1 שנים. כלומר, קיבלנו יותר מתשע שנות חיים נוספות בממוצע, אבל רק קצת יותר משבע שנים בריאות. כתוצאה מכך, פער התחלואה גדל מ-8.8 ל-10.7 שנים בתוך דור אחד.

גם החלק היחסי של החיים שעובר בבריאות לקויה גדל: מ-13.6 אחוזים בשנת 1990 ל-14.5 אחוזים בשנת 2023. חשוב לדייק שהפער הזה אינו מתאר בהכרח עשור רצוף של מחלה ממש בסוף החיים. החוקרים מצאו שהשנים הלא בריאות מתפרסות על פני כלל החיים הבוגרים ולכן אנשים עלולים להתמודד עם כאב, מגבלות ומחלות כרוניות במשך תקופות ארוכות הרבה לפני הזקנה.

מגפת הקורונה אמנם גרמה לירידה זמנית בתוחלת החיים ובתוחלת החיים הבריאה, אך היא לא שינתה את המגמה הרחבה. כמעט בכל המדינות והטריטוריות שנבדקו נמצא כי הפער גדל, גם אם עוצמת השינוי הייתה שונה ממקום למקום.

באופן שנשמע כמעט פרדוקסלי, הפער הגדול ביותר נמצא בדרך כלל במקומות שבהם אנשים חיים הכי הרבה. בשנת 2023 עמדה ארצות הברית בראש הרשימה עם 14 שנים של חיים בבריאות לקויה ואחריה אוסטרליה עם 13.9 שנים וקנדה עם 13.7 שנים. בקרב המדינות בעלות ההכנסה הגבוהה עמד הפער הממוצע על 12.7 שנים, לעומת 9 שנים באפריקה שמדרום לסהרה.

אולם המספר הנמוך יותר במדינות עניות אינו אומר שתושביהן בריאים יותר. לעיתים קרובות הוא משקף תוחלת חיים קצרה יותר ומוות מוקדם ממחלות ומגורמי סיכון שבמדינות עשירות אפשר לשרוד איתם במשך שנים. במילים אחרות, הצלחה בהארכת החיים עלולה להגדיל את מספר השנים עם מחלה אם היא אינה מלווה במניעה, בטיפול מתמשך ובשיקום.

גם הפער המגדרי היה עקבי בכל אזורי העולם: נשים חיו יותר מגברים, אבל גם העבירו יותר שנים בבריאות לקויה. בשנת 2023 עמד הפער הממוצע אצל נשים על 12.1 שנים, לעומת 9.3 שנים אצל גברים. החוקרים מדגישים שהיתרון של נשים בתוחלת החיים אינו מתורגם באותה המידה ליתרון בשנות חיים בריאות.

אז מה המשמעות של המושג בריאות לקויה? בהקשר הזה החוקרים גילו כי 54.7 אחוזים מהמקרים שהוגדרו כך נגרמו מקבוצה מצומצמת יחסית של מצבים כרוניים שבדרך כלל אינם קטלניים. הפרעות שריר ושלד, ובראשן כאבי גב תחתון, היו הגורם המרכזי לכך. אחריהן הופיעו בעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה, מחלות הקשורות בחושים כמו ירידה בשמיעה וכן נפילות ופציעות אחרות.

גם גורמי הסיכון השתנו בין אזורים, אך רבים מהם ניתנים למניעה או לניהול. ברמה העולמית בלטו מדדים כמו רמות גבוהות של סוכר בדם, BMI גבוה, תת-תזונה בקרב ילדים ואימהות וכן שימוש בטבק. במדינות עניות יותר בלטו גם זיהום אוויר ותת-תזונה, בעוד שבמדינות עשירות, משקלם של גורמי הסיכון המטבוליים, כלומר אלו שקשורים במערכת העיכול ובהשמנה, היה גדול יותר.

"ההתקדמות בהזדקנות בריאה צריכה להימדד לא רק לפי אורך החיים, אלא גם לפי מספר השנים הבריאות", אמר ד"ר כריסטופר מארי, מנהל המכון למדדי בריאות והערכה באוניברסיטת וושינגטון ואחד ממחברי המחקר, בהודעה על הממצאים. לדבריו, כדי לעשות זאת נדרשת השקעה גדולה יותר במניעה, בניהול ארוך טווח של מחלות ובטיפול במצבים כרוניים.

המשמעות אינה שהארכת החיים היא כישלון, אלא שהמדד הישן כבר אינו מספיק כדי לייצר שינוי אמיתי. אם רוצים שהשנים הנוספות יהיו גם שנים טובות יותר, מערכות הבריאות יצטרכו להשקיע מוקדם יותר במניעת מחלות כרוניות, בבריאות הנפש, בשיקום, בשמיעה ובטיפול מתמשך. האתגר של העשורים הבאים לא יהיה רק להוסיף שנים לחיים, אלא להוסיף בריאות לשנים שכבר הרווחנו.