רוב ההמלצות בנושא ארוחת הבוקר מתמקדות במה שאנחנו אוכלים. אבל מחקר חדש מציע שאולי כדאי לשים לב גם לשאלה מתי אנחנו אוכלים. ניתוח נתונים רחב היקף של יותר מ-31 אלף מבוגרים בארה"ב מצא קשר בין השעה שבה אכלו את הקלוריות הראשונות והאחרונות שלהם ביום לבין הסיכון לתמותה.
חשוב להדגיש כי מדובר במחקר תצפיתי, ולכן הוא מצביע על קשר בין המשתנים אך אינו מוכיח ששעת האכילה היא שגורמת לעלייה או לירידה בתוחלת החיים. למרות זאת, הממצאים מצטרפים לגוף הולך וגדל של מחקרים שבוחנים לא רק מה אנחנו אוכלים, אלא גם את התזמון של הארוחות.
החוקרים ניתחו נתונים של 31,044 מבוגרים בני 40 ומעלה, שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי של ארה"ב (NHANES) בין השנים 1999 ו-2018.
המשתתפים דיווחו על כל המזון והמשקאות שצרכו במהלך 24 השעות שקדמו לסקר, כולל השעה שבה צרכו אותם. החוקרים הגדירו כל מזון או משקה המכיל קלוריות שנצרך לאחר השעה 4:00 לפנות בוקר כ"ארוחה ראשונה". כלומר, לא מדובר בהכרח בארוחת בוקר במובן המסורתי.
לאחר מכן בדקו החוקרים את נתוני התמותה של המשתתפים עד סוף 2019. במהלך תקופת מעקב חציונית של 8.6 שנים, מתו 7,129 מהמשתתפים, מתוכם 2,259 ממחלות לב וכלי דם.
החוקרים לקחו בחשבון גורמים רבים שעלולים להשפיע על התוצאות, בהם גיל, עישון, פעילות גופנית, איכות התזונה, מדד מסת הגוף, צריכת קלוריות, הכנסה ומחלות רקע.
מה היו הממצאים?
הממצאים הצביעו על מגמה ברורה: ככל שהארוחה הראשונה של היום נדחתה לשעה מאוחרת יותר, כך עלה הקשר לסיכון לתמותה.
בהשוואה לאנשים שאכלו את הארוחה הראשונה בין 7:00 ל-8:00 בבוקר:
אכילה ראשונה בין 8:00 ל-10:00 נקשרה לעלייה של 10% בסיכון לתמותה מכל סיבה.
אכילה ראשונה בין 10:00 בבוקר לצהריים נקשרה לעלייה של 19%.
אכילה ראשונה לאחר הצהריים נקשרה לעלייה של 29% בסיכון לתמותה מכל סיבה.
גם כאשר החוקרים בחנו תמותה ממחלות לב וכלי דם, התקבלה מגמה דומה. אנשים שהארוחה הראשונה שלהם הייתה לאחר הצהריים היו בסיכון גבוה ב-46% לתמותה ממחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאלה שאכלו לראשונה בין 7:00 ל-8:00 בבוקר.
לפי חישובי החוקרים, בגיל 50, אנשים שאכלו לראשונה לאחר הצהריים היו בעלי תוחלת חיים משוערת הנמוכה ב-2.46 שנים בממוצע.
ומה לגבי הארוחה האחרונה?
הממצאים בנוגע לארוחה האחרונה של היום היו מורכבים יותר. הסיכון לא עלה באופן ליניארי ככל שהארוחה נדחתה לשעה מאוחרת יותר, אלא התקבלה עקומת U.
בהשוואה לאנשים שסיימו לאכול בין 19:00 ל-20:00:
מי שסיימו לאכול לפני 19:00 היו בסיכון גבוה ב-13% לתמותה מכל סיבה.
מי שאכלו את הארוחה האחרונה אחרי חצות היו בסיכון גבוה ב-27%.
השעה שבה נמדד הסיכון הנמוך ביותר במודל הייתה סביב 20:00.
עם זאת, החוקר הבכיר במחקר, ד"ר ז'יליי שאן מאוניברסיטת Huazhong למדע וטכנולוגיה בסין, מדגיש כי אין להסיק מכך ש-20:00 היא "שעת ארוחת הערב האידיאלית" עבור כולם.
למה בכלל לתזמון הארוחות יש משמעות?
אחת האפשרויות שמעלים החוקרים קשורה להשעון הביולוגי של הגוף. תזמון הארוחות משמש כאחד האותות המשפיעים על המקצבים הצירקדיים, לא רק במוח אלא גם באיברים שונים בגוף.
אכילה מאוחרת מאוד בלילה עלולה, על פי ההשערה, לשבש את הסנכרון בין השעון הביולוגי לבין הפעילות המטבולית ולפגוע בתהליכים הקשורים לחילוף החומרים של שומנים וסוכר.
מחקרים בבעלי חיים העלו בעבר מנגנונים אפשריים נוספים, בהם עלייה במשקל ובשומן בכבד, שינויים בשעונים הביולוגיים של איברים שונים ושינויים בספיגת שומנים. עם זאת, עדיין לא ברור אם המנגנונים האלה מסבירים את הקשר שנמצא במחקר הנוכחי בבני אדם.
ייתכן שהשעה היא רק חלק מהסיפור
החוקרים עצמם מזהירים מפני פרשנות פשטנית של התוצאות. אנשים שנוהגים לאכול מאוחר יותר עשויים להיות שונים באופנים נוספים מאנשים שאוכלים מוקדם.
למשל, אכילה מאוחרת עשויה להיות קשורה לשינה לא מספקת, עבודה במשמרות, מצב סוציו-אקונומי או מצב בריאותי. גם אנשים שאכלו את הארוחה האחרונה מוקדם מאוד היו שונים במאפיינים מסוימים: הם נטו להיות מבוגרים יותר, לאכול בתדירות נמוכה יותר ולסבול מיותר מחלות רקע.
לכן ייתכן שבמקרים מסוימים שעת הארוחה היא דווקא סימן למצב בריאותי מסוים, ולא הגורם לו.