וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פריצת דרך בטיפול בסרטן: חיסון אישי שמיוצר לכל חולה והגידול שלו

עודכן לאחרונה: 19.8.2026 / 21:37

לראשונה, טיפול מבוסס mRNA שמיוצר במיוחד לפי המוטציות בגידול של כל חולה השיג את יעדי ניסוי שלב 3 במלנומה. החיסון ניתן לצד קיטרודה, וכעת ממתינים לנתונים המלאים ולבדיקה האם הטכנולוגיה תוכל לשנות את הטיפול גם בסוגי סרטן נוספים

אילוסטרציה. ShutterStock
בניגוד לתרופה רגילה, שבה כל המטופלים מקבלים למעשה את אותו החומר, כאן מייצרים לכל חולה טיפול המותאם לגידול שלו/ShutterStock

הטכנולוגיה שהפכה את מודרנה לאחד השמות המוכרים בעולם בתקופת הקורונה עשויה לעמוד כעת מאחורי מהפכה מסוג אחר לגמרי. מודרנה ומרק, המוכרת בישראל ובמדינות רבות כ-MSD, הודיעו כי טיפול אישי נגד סרטן המבוסס על טכנולוגיית mRNA השיג את יעדיו בניסוי שלב 3 בחולי מלנומה בסיכון גבוה לאחר ניתוח. מדובר בפעם הראשונה שבה טיפול mRNA אישי נגד סרטן מציג תוצאה חיובית בניסוי בשלב מתקדם כל כך.

אבל למרות השימוש במילה "חיסון", לא מדובר בחיסון שמקבלים אנשים בריאים כדי למנוע מלנומה. זהו טיפול שניתן לאנשים שכבר חלו בסרטן, עברו הסרה מלאה של הגידול ונמצאים בסיכון שהמחלה תחזור.

והחלק המסקרן במיוחד: בניגוד לתרופה רגילה, שבה כל המטופלים מקבלים למעשה את אותו החומר, כאן מייצרים לכל חולה טיפול המותאם לגידול שלו.

חיסון שמיוצר במיוחד עבור החולה

הטיפול הניסיוני נקרא intismeran autogene, ומוכר גם בשמות V940 ו-mRNA-4157. כדי לייצר אותו מנתחים את המאפיינים הגנטיים של הגידול ומאתרים מוטציות שעשויות ליצור סמנים ייחודיים, המכונים ניאו אנטיגנים. על בסיס המידע הזה מיוצר טיפול mRNA אישי, שנועד "ללמד" את מערכת החיסון לזהות את המאפיינים הייחודיים של תאי הגידול ולתקוף אותם.

הגישה מבוססת על העובדה שסרטן אינו מחלה אחידה. גם אצל שני אנשים שאובחנו עם אותה מלנומה עשוי להיות לגידול פרופיל שונה של מוטציות. לכן גם הטיפול שמקבלים המשתתפים אינו זהה. המטרה היא לעורר תגובה של תאי T המכוונת לחתימה המוטציונית הייחודית של הגידול של אותו אדם.

הטיפול ניתן בשילוב עם קיטרודה, פמברוליזומאב, תרופת אימונותרפיה מסוג מעכב PD-1 שכבר משמשת לטיפול במגוון סוגי סרטן. הרעיון הוא לתקוף את המחלה בשתי חזיתות: הטיפול האישי מסמן למערכת החיסון מה לחפש, ואילו קיטרודה מסייעת להסיר מנגנון שבו תאים סרטניים משתמשים כדי להתחמק מהתגובה החיסונית.

הגישה מבוססת על העובדה שסרטן אינו מחלה אחידה. גם אצל שני אנשים שאובחנו עם אותה מלנומה עשוי להיות לגידול פרופיל שונה של מוטציות/ShutterStock

יותר מ-1,000 חולים בניסוי

ניסוי INTerpath-001 הוא מחקר גלובלי, אקראי וכפול סמיות, שכלל 1,089 חולי מלנומה בשלבים IIB עד IV שהגידול שלהם הוסר לחלוטין בניתוח. הטיפול האישי בשילוב קיטרודה הושווה לקיטרודה לבדה.

על פי ההודעה שפרסמו החברות, המחקר השיג את היעד המרכזי שלו: שיפור בהישרדות ללא הישנות המחלה. בנוסף הושג יעד משני מרכזי של הישרדות ללא הופעת גרורות מרוחקות. החברות מגדירות את השיפור לעומת קיטרודה לבדה כבעל משמעות קלינית.

אלא שכאן נדרשת הסתייגות חשובה: המספרים המלאים של ניסוי שלב 3 עדיין לא פורסמו. החברות לא חשפו בהודעה הראשונית את שיעור הפחתת הסיכון, ולכן עדיין אי אפשר לדעת מה גודל היתרון שהשיג הטיפול החדש. הן מתכננות להציג את הנתונים בכנס רפואי קרוב ולהגישם לפרסום מדעי, וכן לדון בהם עם רשויות רגולטוריות.

יש, עם זאת, סיבה לאופטימיות. בניסוי שלב 2b שקדם למחקר הנוכחי, מעקב של חמש שנים הראה כי השילוב הפחית ב-49% את הסיכון להישנות המחלה או למוות וב-59% את הסיכון להופעת גרורות מרוחקות או למוות, בהשוואה לקיטרודה לבדה. חשוב להדגיש כי אלה נתוני שלב 2b ולא תוצאות המחקר החדש.

"זו פריצת דרך". פרופ' גל מרקל/דוברות בילינסון

"זו פריצת דרך"

פרופ' גל מרקל, מנהל מרכז דוידוף לסרטן בבילינסון, מסביר לוואלה בריאות כי חשיבות ההודעה טמונה בין היתר בכך שהממצאים שנראו בשלב הקודם מקבלים כעת חיזוק בניסוי שלב 3.

"זו הפעם הראשונה שבה מחקר פאזה שלישית מראה יעילות של טיפול מותאם אישית שמפעיל את מערכת החיסון, באופן שמבוסס על המאפיינים הספציפיים של המטופל, במניעת הישנות המחלה, מעבר לאפקט של פמברוליזומאב (קיטרודה), תרופה שמאושרת לשימוש וכלולה בסל הבריאות. זו פריצת דרך", אומר פרופ' מרקל.

עם זאת, הוא מדגיש כי עדיין מוקדם לקבוע את מלוא המשמעות הקלינית: "צריך להמתין לפרסום המדעי כדי להבין את גודל האפקט, ולראות האם התוצאות ישפיעו על תוחלת החיים". לדבריו, הטכנולוגיה נמצאת כבר בבחינה קלינית במגוון ממאירויות נוספות, ובהן סרטן הריאה.

גם ד"ר אליעד בן דיין, מנכ"ל MSD ישראל, מגדיר את המעבר של הטכנולוגיה את משוכת שלב 3 כרגע משמעותי. "לראשונה, טיפול mRNA המותאם למאפיינים הייחודיים של הגידול הוכיח בניסוי פאזה 3 כי ניתן להפחית את הסיכון לחזרת מלנומה לאחר ניתוח מעבר לסטנדרט הטיפול הקיים".

לדבריו, "גם במהפכה האימונותרפית שהחלה עם קיטרודה וגם במחקר הזה, מלנומה הייתה המחלה הראשונה שהתוותה את הדרך לשורת מחקרים חשובים נוספים". כעת, הוא מוסיף, ממתינים להצגת הנתונים המלאים ולהמשך התהליך מול הרשויות הרגולטוריות.

האם מלנומה שוב תסלול את הדרך?

זו אולי השאלה הגדולה ביותר שעולה מהמחקר. מודרנה ומרק אינן מסתפקות במלנומה. תוכנית הפיתוח של הטכנולוגיה כוללת מחקרים בסוגים נוספים של סרטן, ובהם סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים, סרטן שלפוחית השתן וסרטן הכליה.

אם הגישה תוכיח את עצמה גם בהם, המשמעות עשויה להיות רחבה: במקום לפתח טיפול אחד עבור אלפי חולים עם אותו סוג סרטן, ניתן יהיה לייצר טיפול שמותאם למאפיינים המולקולריים של הגידול אצל האדם הספציפי.

גם בישראל מדובר במחלה משמעותית. על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן שצורפה לנתונים, עד סוף 2026 צפויים להיות מאובחנים בישראל כ-2,130 נשים וגברים עם מלנומה, כ-92% מהם בשלב מוקדם. כ-60% מהחולים הם גברים וכ-40% נשים. לפי נתוני משרד הבריאות שצורפו לחומר, בשנת 2022 נפטרו בישראל כ-229 בני אדם ממלנומה.

הדרך להפיכת הטיפול החדש לחלק מהשגרה הרפואית עדיין אינה קצרה. יהיה צורך לבחון את הנתונים המלאים, את הבטיחות, את גודל התועלת ואת ההשפעה האפשרית על ההישרדות הכוללת, ולאחר מכן לעבור את הליכי האישור של הרשויות הרגולטוריות.

אבל עצם הצלחתו של ניסוי שלב 3 מסמנת נקודת ציון חשובה: הרעיון של טיפול mRNA שנבנה במיוחד עבור הגידול של אדם אחד עבר ממחקרים מוקדמים לניסוי קליני מתקדם, והצליח לעמוד ביעדים שנקבעו לו.

  • סרטן
  • חיסון

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully