אם אתם חובבים דרמות משפחתיות עם סוף טוב היו לא מעט כאלו לאחרונה. הוריהם של כ-3% מהילדים העולים לכיתה ג' התבשרו כי ילדיהם אותרו כמחוננים, ו-5% נוספים כמצטיינים. השנה, בעקבות המלחמה, ההמתנה לתוצאות הייתה ארוכה ומורטת עצבים במיוחד. רגע לאחר קבלת התשובות, הוצפו קבוצות ההורים ברשת בשאלות: מה זה יום שליפה? האם כדאי להעביר ילד לכיתת מחוננים גם אם טוב לו בכיתתו? ואיך מקבלים החלטה תוך ימים ספורים באמצע אוגוסט?
בניסיון לתת מענה לחלק מהשאלות, נתחיל מהעובדות היבשות. ישראל היא מהמדינות היחידות המקיימות משנות ה-70 מנגנון ארצי חינמי לאיתור מחוננים ומצטיינים. המסגרות החינוכיות הייעודיות נועדו לספק גירוי אינטלקטואלי, חשיפה לתחומי ידע מעשירים ומפגש עם קבוצת שווים בעלת קצב למידה ותחומי עניין דומים. עם זאת, קבלת ההחלטה ביחס למסגרת החינוכית המתאימה לילדים אינה פשוטה.
יום שליפה או כיתת מחוננים?
יום שליפה זמין בכל הארץ ומאפשר למחוננים להמשיך ללמוד כרגיל בבית ספרם כל השבוע פרט ליום אחד בו הם נחשפים בשעות הבוקר במרכז העשרה לתחומים ייחודיים כמו אסטרונומיה, קומיקס, או יפנית. לאותו מרכז העשרה מגיעים אחר הצהריים המצטיינים.
● היתרון: שמירה על הסביבה הטבעית והחברתית המוכרת.
● האתגר: היעדרות שבועית הדורשת השלמת חומר לימודי, החמצת אירועים כיתתיים, ולעיתים התמודדות עם תחושת שעמום גוברת ביתר השבוע או מורכבות חברתית מול ילדי הכיתה.
רצוי להביא בחשבון שהפסד של משחק כדורגל חשוב או של שיעור אהוב בבית הספר אולי אינו נשמע משמעותי, אך עבור הילדים ההשלכות הלימודיות והחברתיות של ההיעדרות אינן תמיד פשוטות. נוסף על כך, אף שהמעבר בין בית הספר למרכז המחוננים הוא זכות והזדמנות, ההשוואה ביניהם עלולה להגביר אצל חלק מהילדים את תחושת התסכול בכיתה. לעיתים הילדים אף נדרשים להתמודד גם עם גילויי קנאה מצד חבריהם. כן, גם זה קורה.
כיתת מחוננים קיימת במספר מצומצם ביותר של ערים. זוהי כיתה קטנה שפועלת כל השבוע בבית ספר עם מורים שעברו הכשרה מיוחדת וקצב למידה מואץ.
● היתרון: סביבה לימודית מאתגרת ורציפה, ופחות רגעי שעמום.
● האתגר: מעבר לבית ספר חדש (לרוב מחוץ לשכונה), פרידה מחברים, והסתגלות למסגרת שבה הילד אינו בהכרח "הכי חכם בכיתה" - מעבר שיכול לאתגר את הדימוי העצמי.
חשוב לדעת שגם בערים המועטות בהן מוצעות כיתות מחוננים ביסודי, המדובר בכיתה של 26 ילדים או לכל היותר בשתי כיתות כאלו. במצב זה רק בעלי הציונים הגבוהים ביותר יתקבלו לכיתה, ששיקול נוסף בהרכבתה הוא איזון מגדרי בין כמות הבנים לבנות. התוצאה היא בין השאר שלרוב המוחלט של הילדים שנבחנו בכיתה ב' לא יימצא מקום בכיתה, ושמי שבהמלצת משרד החינוך ילדיהם נבחנו בכיתה ג' עשויים לגלות שלא נותר עבורם מקום כלל.
אם בכיתות א'-ב' הילדה שלכם לא הפסיקה להתלונן שמשעמם לה או שהבן שלכם לא מצא את מקומו חברתית, ובעירכם מוצעת רק האפשרות ליום שליפה, נחסכה מכם ההתלבטות. אבל מה לגבי מי שזוכים להידרש להחלטה האם מעבר לכיתת מחוננים היא האפשרות החינוכית ההולמת ביותר או שמוטב שילדיהם ישארו בכיתתם ויצאו ליום שליפה?
כיוון שהתוצאות התקבלו השנה באוגוסט, האפשרות להיעזר בשירותי הייעוץ בבתי הספר או להתלבט יחד עם המחנכת אינם זמינים לרוב. אפשר ומומלץ לקרוא את המידע המפורט במרחב מחוננים ומצטיינים בפורטל הורים של משרד החינוך. וניתן כמובן ברוח התקופה גם לבדוק מה יש לבינה המלאכותית לתרום לדיון. בכל מקרה הבחירה הנכונה תלויה בראש ובראשונה ובגישה המשפחתית שלכם ובהיכרות העמוקה שלכם עם ילדכם.
מדריך להורים למחוננים לקבלת החלטות ברוח "מחומש ההורות"
כתמיד, פעולה מתוך מודעות עצמית תגדיל את הסיכוי שתשכילו לקבל את ההחלטה הנכונה ביחס למסגרת הלימוד למחוננים המתאימה לילדכם, ותדעו לתווך את הבחירה ולהקל על הילדים בהתמודדות עם השינויים הצפויים בעולמם. היו מודעים לאופן שבו חוויות הילדות הפרטית שלכם, היחסים עם הוריכם והנורמות החברתיות יכולים להשפיע על תפיסותיכם ועל החלטותיכם. התבוננות מודעת בהשפעות אלה תאפשר לכם לבחור את המסגרת החינוכית מתוך שיקול דעת, בהתאם לצורכי הילדים ולטובתם.
כדי לסייע לכם לקבל את ההחלטה הנכונה, ולתווך אותה לילדים, הנה כמה נקודות למחשבה:
1. שותפות בהורות: קחו את הזמן לשוחח ביניכם ולהבין כיצד כל אחד מכם מרגיש ביחס לשליחת הילדה למסגרות הייחודיות או לאופן תיווך המסגרות והכנת הילד לקראתן. תיאום ציפיות, גיבוי הדדי והסכמה הורית יקנו לילדה תחושת ביטחון ויקלו על ההסתגלות שלה בכל מסגרת שנבחר.
2. מנהיגות הומנית: אתם המנהיגים של הילדים. לא משפיענים ברשתות החברתיות, ולא משרד החינוך. אם יחד תגיעו למסקנה שמסגרת מסוימת היא הנכונה עבורו, הפגינו נחישות ועקביות. שיתוף הפעולה של הילד יגיע בעקבות הביטחון שתקרינו.
3. אהבה ללא תנאי: הקפידו להבהיר שהערכה והאהבה שלכם אינן תלויות בהישגים לימודיים או בתיוג של "מחונן". ודאו שההחלטה נובעת מהצורך של הילדה, ולא מצורך הורי בגאווה. האהבה שלכם צריכה להיות ללא תנאים, וחשוב שברגעים שבהם הילדים חווים קושי או אכזבה נראה להם אפילו יותר כמה הם אהובים.
4. נפרדות ועצמאות: המעבר למסגרת חדשה או יציאה ליום שליפה כרוכים ביציאה מאזור הנוחות. אפשרו לילדים להתמודד עם אתגרים, ושבחו אותם על המאמץ ועל הדרך, ולא רק על התוצאה. התמודדות עם קושי בבוגרים צעירים היא מנוע צמיחה משמעותי. אל תחששו לספק להם גם הזדמנות להתמודד עם כישלון לעתים. למרות הכוונות הטובות ביותר, הניסיון לחסוך מהילדים קשיים לא פועל לטובתם.
5. הנהגת כללים: מותר ורצוי להתחשב ברגשות הילד, אך ההחלטה הסופית היא שלכם. אם החלטתם שטובתו היא התנסות ביום שליפה, עמדו על כך בעקביות ובחום. גבולות ברורים לצד אהבה מייצרים תחושת מוגנות.
הורים מנהיגים מתבוננים על ההורות שלהם והרווחה של הילדים לא רק בשעת מבחן. הורות היא משימה מתמשכת. אם בהמשך הדרך תגלו שהמסגרת שנבחרה אינה מטיבה עם הילד, תוכלו לא פעם לשנות אותה. זכרו שהילדות והילדים שלכם נבונים מאוד וחשוב להקשיב לקולם, ובה בעת סמכו על היכרותכם העמוקה עמם ועל יכולתכם לקבל החלטות הוריות שייטיבו איתם. בהצלחה!
ד"ר עטרה פרנקל היא חוקרת טכנולוגיות מידע בחינוך, ד"ר למדע המדינה ותקשורת, ומשלימה בימים אלה תואר שני בייעוץ חינוכי והכשרה בהדרכת הורים באוניברסיטת תל אביב.
פרופ' דורית ארם היא פרופ' מן המניין וראש המעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב וממפתחות מודל "מחומש ההורות".
מודל "מחומש ההורות" פותח על-ידי צוות רב מקצועי (בהובלת עו"ס איתן ארם מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך ופרופ' דורית ארם מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב) ומציע מפת דרכים יעילה לקידום מערכת יחסים מיטבית בין הורים לילדיהם.