עששת אצל ילד בן שנתיים או שלוש יכולה להפוך מהר מאוד מכתם קטן על השן לבעיה רפואית של ממש. כאב, זיהום, קושי באכילה ולעיתים צורך בטיפולי שיניים מורכבים הם רק חלק מההשלכות. בילדים צעירים במיוחד, עצם ביצוע הטיפול עלול להיות אתגר ולעיתים נדרש אפילו טיפול בהרדמה כללית.
כעת, מחקר קליני גדול שפורסם בסוף יולי בכתב העת JAMA Pediatrics מצביע על אפשרות פשוטה בהרבה: מריחת חומר על השן, ללא קידוח וללא הסרת העששת, שהצליחה לעצור חלק ניכר מנגעי העששת אצל ילדים צעירים. במחקר השתתפו 830 ילדים בני שנה עד שש שסבלו מעששת חמורה בגיל הרך.
החומר שנבדק נקרא Silver Diamine Fluoride, או SDF, תמיסה המכילה כסף ופלואוריד. החומר מסייע למינרליזציה מחדש של השן, מעכב פעילות חיידקים ומקשיח את הרקמה שנפגעה מעששת. היתרון הגדול הוא בפשטות: ניתן למרוח אותו ישירות על הנגע, ללא קידוח או הסרת העששת.
חשוב להבין כי "עצירת עששת" אינה זהה לריפוי השן. SDF אינו מצמיח מחדש את החלק החסר ואינו סוגר חור שכבר נוצר. מטרתו להפוך נגע עששתי פעיל לנגע שאינו ממשיך להתקדם.
830 ילדים, והבדל משמעותי
החוקרים ערכו ניסוי קליני אקראי, סמוי ומבוקר פלצבו. במחקר השתתפו 830 ילדים בני 12 עד 71 חודשים, שסבלו מעששת חמורה בגיל הרך ומנגעי עששת פעילים וחלולים.
הילדים חולקו באקראי לשתי קבוצות. מחציתם קיבלו SDF בריכוז של 38%, והאחרים קיבלו פלצבו. החומר נמרח בתחילת המחקר ופעם נוספת לאחר שישה חודשים, והשיניים נבדקו לאחר שלושה, שישה ושמונה חודשים.
המבחן המרכזי היה פשוט: האם העששת הפעילה נעצרה? שלושה חודשים לאחר הטיפול נעצרו 57.5% מנגעי העששת בקבוצת ה-SDF, לעומת 18.8% בקבוצת הפלצבו. לאחר שישה חודשים נעצרו 54% מהנגעים שטופלו ב-SDF, לעומת 22.5% בקבוצת הביקורת.
גם לאחר שמונה חודשים נשמר פער משמעותי: 50.2% מהנגעים בקבוצת הטיפול הוגדרו כעצורים, לעומת 17.4% בקבוצת הפלצבו.
היתרון הגדול של הטיפול: בלי שימוש במקדחה
לממצא עשויה להיות חשיבות מיוחדת בילדים צעירים. טיפול שיניים רגיל דורש מהילד לשבת בשקט ולשתף פעולה עם קידוח ופעולות נוספות, משימה שלא תמיד אפשרית בגיל שנתיים או שלוש.
מריחת SDF היא פעולה קצרה ולא פולשנית. החוקרים אף מעלים אפשרות שבעתיד ניתן יהיה לשלב את הטיפול במסגרות רפואיות נוספות, בתנאי שהצוותים יקבלו הכשרה מתאימה.
מבחינת בטיחות, לא נמצאו במחקר הבדלים משמעותיים בין הקבוצות באירועים שנחשבו קשורים לטיפול. החוקרים גם לא מצאו הבדל בכאב.
אלא של-SDF יש חיסרון בולט: הרקמה העששתית המטופלת מקבלת בדרך כלל צבע כהה עד שחור. מבחינה אסתטית הדבר עלול להיות משמעותי, בעיקר בשיניים קדמיות, ולכן חשוב להסביר זאת להורים מראש.
אבל SDF אינו האפשרות היחידה. בישראל קיימות גם גישות זעיר פולשניות שבהן מסירים באופן ממוקד ככל האפשר רקמה עששתית ולאחר מכן אוטמים או משחזרים את האזור. טיפול כזה עשוי לדרוש קידוח עדין, ולעיתים, בהתאם לעומק הנגע ולילד, ניתן לבצעו ללא הרדמה. היתרון הוא האפשרות לשחזר את מבנה השן ולקבל תוצאה אסתטית יותר.
בשיניים טוחנות קיימת גם אפשרות של איטום חריצים במקרים המתאימים. האיטום משמש בעיקר למניעה או לנגעי עששת התחלתיים, ולכן אינו תחליף אוטומטי ל-SDF כאשר כבר קיים חור.
אפשר גם לשלב
אפשרות נוספת היא שילוב SDF עם טיפול משקם. אחת הגישות מוכרת בשם SMART, ראשי תיבות של Silver Modified Atraumatic Restorative Treatment. בשיטה זו נעשה שימוש ב-SDF כדי לסייע בעצירת העששת, ולאחר מכן מכסים ומשחזרים את האזור בחומר דנטלי.
הרעיון הוא לשלב בין יכולתו של SDF לעצור את פעילות העששת לבין שחזור השן ושיפור המראה. זו אפשרות שעשויה להתאים לחלק מהילדים ומיושמת גם בישראל, אך חשוב שלא להציג אותה כפתרון שמתאים לכולם. המחקר עדיין אינו מאפשר לקבוע שהיא עדיפה באופן גורף על טיפול משקם מתאים לבדו.
הבחירה בין SDF, איטום, שחזור זעיר פולשני או שילוב ביניהם תלויה במיקום ובעומק העששת, בגיל הילד, ביכולת שלו לשתף פעולה ובשיקולים אסתטיים.
לא פתרון קסם לעששת
למרות התוצאות המרשימות, SDF לא עצר את כל נגעי העששת. לאחר שמונה חודשים כמחצית מהנגעים בקבוצת הטיפול עדיין לא הוגדרו כעצורים. לכן אין לראות בו תחליף לצחצוח, שימוש בפלואוריד, תזונה מתאימה, ביקורות אצל רופא השיניים וטיפולים נוספים בעת הצורך.
גם למחקר מגבלות. תקופת המעקב הייתה קצרה יחסית וכ-30% מהמשתתפים לא השלימו אותו, בין היתר בשל מגפת הקורונה. בנוסף, השחרת האזור המטופל עלולה הייתה לפגוע בחלק מהמקרים בסמיות המחקר.
ובכל זאת, מדובר בניסוי גדול ומבוקר שמחזק את מקומו של טיפול פשוט במיוחד בארגז הכלים נגד עששת בגיל הרך. עבור ילד בן שנתיים או שלוש שמתקשה לעבור טיפול שיניים רגיל, האפשרות לעצור חלק מנגעי העששת באמצעות מריחה בלבד עשויה להיות משמעותית.
והמסר הרחב יותר להורים חשוב לא פחות: לא כל עששת אצל ילד מחייבת בהכרח להתחיל בקידוח וסתימה. רפואת השיניים המודרנית מציעה כיום גם דרכים שמנסות לעצור את המחלה, לשמר כמה שיותר מחומר השן ולהתאים את הטיפול לילד.
הכותב, ד"ר ערן פרמון הוא רופא שיניים ומנהל מרפאת 'מאלו קליניק' ברמת השרון