זה סוג הסרטן שבמקרים רבים המלצת הרופאים - לא לטפל!

בשבועות האחרונים עלו לכותרות סיפורים רפואיים שונים של אישי ציבור בארץ ובעולם שאובחנו עם סרטן הערמונית. בחלק מהמקרים הגידול אובחן בשלב מוקדם ולא אגרסיבי, ובאחרים מדובר בגידול אגרסיבי וגרורתי, שעלול לגרום לתסמינים רבים ולפגיעה באיכות החיים. גם המקרה של נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ו ביידן, שמחלתו אובחנה בשלב גרורתי, המחיש עד כמה המחלה יכולה להיראות אחרת מאדם לאדם.

אלו שלבים שונים לחלוטין, ולכן אין כמובן מקום להשוואה רפואית ישירה בין המקרים. אבל דווקא הפער ביניהם ממחיש דבר שחשוב להבין על מחלות הסרטן בכלל ועל סרטן הערמונית בפרט: המילה "סרטן" לבדה עדיין לא מספרת לנו מה צפוי למטופל. צריך לדעת מהו סוג הגידול, באיזה שלב הוא אובחן, מה מידת האגרסיביות שלו והאם הוא ממוקם בערמונית או כבר התפשט למקומות מרוחקים יותר בגוף, כלומר שלח גרורות.

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל, והוא מאובחן לרוב לאחר גיל 60. רוב המקרים מאובחנים בשלב מוקדם וללא תסמינים.

כאשר מופיעים תסמינים, הם עשויים לכלול בין היתר שינויים או קושי במתן שתן.

תהליך האבחון אינו מבוסס על בדיקה אחת. בהתאם למקרה, הוא כולל לרוב בדיקה אורולוגית, בדיקת דם לרמת הסמן PSA, בדיקת MRI של הערמונית ובהמשך ביופסיה של הערמונית. במקרים שבהם יש צורך לברר האם המחלה התפשטה אל מחוץ לערמונית, מבצעים גם בדיקת הדמיה PET PSMA.

רוב החולים מאובחנים כאשר המחלה נמצאת בשלב מוקדם וללא גרורות. בשלב הזה אחת השאלות המרכזיות היא מהי דרגת הסיכון של הגידול. ההערכה נעשית על סמך שילוב של נתונים, ובהם רמת ה-PSA, שלב הגידול המקומי ומראה הגידול בביופסיה, לרבות מדד המכונה גליסון.

כאשר מדובר בגידול מקומי בסיכון נמוך, אחת האפשרויות היא דווקא מעקב פעיל ודחיית הטיפול. המטרה היא להימנע מטיפול ומתופעות הלוואי שעלולות להיות כרוכות בו, תוך מעקב קפדני אחר הגידול וחזרה לאחר תקופה על בדיקת MRI של הערמונית ועל ביופסיה חוזרת.

חשוב להבין שמעקב פעיל אינו אומר שמתעלמים מהמחלה. להפך. מדובר בגישה רפואית מסודרת שמטרתה לעקוב אחרי הגידול ולהתחיל טיפול אם וכאשר יופיעו סימנים לכך שהוא משתנה או מתקדם.

בגידולים בעלי דרגת סיכון גבוהה יותר, אפשרויות הטיפול במחלה מקומית כוללות ניתוח לכריתת הערמונית וטיפול קרינתי. ניתוח כריתת הערמונית מתבצע כיום לרוב בגישה רובוטית. טיפולי הקרינה נעשים לעיתים תחת תכנון באמצעות MRI, ולעיתים בשילוב טיפול הורמונלי בהתאם לדרגת הסיכון.

בחלק מהמקרים הגידול יכול להתאים גם לטיפול פוקאלי, כלומר טיפול ממוקד באזור הגידול.

הבחירה בשיטת הטיפול לוקחת בחשבון את מאפייני הגידול, גיל המטופל, מחלות הרקע והעדפותיו האישיות. ברוב המקרים שבהם סרטן הערמונית מאובחן בשלב מוקדם, מטרת הטיפול היא ריפוי.

התמונה משתנה כאשר סרטן הערמונית מאובחן בשלב גרורתי. אחד המקומות השכיחים שאליהם המחלה עלולה להתפשט הוא העצמות, ובמצבים כאלה עלולים להופיע כאבים וכן פגיעה בתפקוד ובאיכות החיים.

גם בשלב שבו קיימות גרורות יש כיום טיפולים רבים, וחולים יכולים לשרוד שנים רבות. האתגר העיקרי הוא להתאים את הטיפול הנכון לחולה הנכון מתוך מגוון האפשרויות הקיימות.

ההורמון הגברי טסטוסטרון מעורב בתהליך המחלה, ולכן הבסיס לטיפול במחלה גרורתית הוא טיפול הורמונלי נוגד טסטוסטרון. חלק מהמטופלים יקבלו כבר בתחילת הדרך גם טיפול כימותרפי, במטרה להגביר את השליטה בגידול ולעכב באופן משמעותי את התקדמות המחלה בהמשך.

בעשור האחרון, ההבנה ההולכת ומעמיקה של התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגידול הובילה לפיתוח טיפולים רבים. כיום כבר אין טיפול אחיד שמתאים לכולם, אלא ניסיון להתאים את הטיפול ככל האפשר באופן אישי לכל מטופל.

לכן, גם בתוך אותה הגדרה של "סרטן ערמונית גרורתי", אין שני מטופלים זהים. היקף המחלה, מיקום הגרורות, גיל המטופל, מחלות הרקע שלו, תרופות נוספות שהוא נוטל ומאפיינים ביולוגיים וגנטיים של הגידול יכולים כולם להשפיע על בחירת הטיפול.

מטופלים רבים מגיבים היטב לטיפול ומשיגים הפוגה ממושכת במחלה.

אם בהמשך הגידול הופך עמיד לטיפול הראשוני, עומדות לרשותנו אפשרויות טיפול נוספות, ובהן טיפולים הורמונליים מתקדמים, כימותרפיה, רדיוליגנדים, טיפולים ביולוגיים, שילובים בין האפשרויות הללו וכן מחקרים קליניים.

רבים מהמקרים מורכבים ודורשים הסתכלות רחבה. לכן הם נדונים לא פעם במסגרת צוות רב תחומי, שבו משתתפים רופאים ממספר התמחויות העוסקים במחלה.

סרטן הערמונית הוא מחלה שכיחה, אבל הוא אינו מחלה אחת שמתנהגת תמיד באותו אופן. אצל אדם אחד ייתכן שמעקב יהיה הבחירה הטובה ביותר, אצל אחר יהיה צורך בטיפול שמטרתו ריפוי, ואצל חולה עם מחלה גרורתית המטרה תהיה לשלוט במחלה לאורך זמן ולהתאים את הטיפול למאפייניו.

זו בדיוק הסיבה שלא צריך להיבהל מהמילה "סרטן" לבדה, וגם לא להסיק ממקרה של אדם אחד לגבי אדם אחר. מה שקובע הוא השלב שבו המחלה נמצאת, הביולוגיה שלה וההתאמה האישית של הטיפול.

הכותב הינו מומחה לרפואה פנימית ואונקולוגיה, מנהל היחידה לגידולי דרכי השתן במערך האונקולוגי, במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ויו"ר החוג הישראלי לגידולי דרכי השתן