כשמדברים על תזונה בתקופה שלפני היריון ובמהלכו, רוב תשומת הלב מופנית באופן טבעי לאם. אבל מחקר חדש מציע כי גם לתזונה של האב לפני ההתעברות עשויה להיות חשיבות בכל הנוגע להתפתחות התינוק.
המחקר, שפורסם בכתב העת Nutrition Research על ידי חוקרים מאוניברסיטת סאו פאולו בברזיל, בחן 43 משפחות, שכל אחת מהן כללה אם, אב ותינוק. החוקרים ביקשו לבדוק אם קיים קשר בין הרגלי התזונה של ההורים לבין מדדים גופניים של התינוק לאחר הלידה.
במסגרת המחקר רואיינו ההורים בשתי נקודות זמן לגבי המזון והמשקאות שצרכו במהלך 24 השעות שקדמו לראיון. החוקרים חישבו איזה חלק מהאנרגיה היומית שלהם הגיע ממזונות אולטרה-מעובדים. לאחר הלידה נמדדו אצל התינוקות, בין היתר, משקל, אורך, היקפי גוף, עובי קפלי עור והרכב הגוף.
יותר מזון אולטרה-מעובד אצל האב, יותר משקל אצל התינוק?
ניתוח הנתונים העלה כי צריכה גבוהה יותר של מזון אולטרה-מעובד אצל האבות הייתה קשורה למשקל לידה גבוה יותר אצל התינוקות, למשקל גבוה יותר ביחס לגובה ולעובי גדול יותר של קפלי העור באזור הירכיים והאגן.
החוקרים מדגישים כי לא נמצא בהכרח יותר שומן בכל הגוף, אלא בעיקר הצטברות שומן באזורים מסוימים. לדבריהם, הממצאים מעלים אפשרות שגם איכות התזונה של האב עשויה להיות קשורה להתפתחות העובר.
מדובר בממצא שמעניין במיוחד על רקע היקף הצריכה של מזונות אולטרה-מעובדים בקרב המשתתפים. לפי החוקרים, מזונות כאלה סיפקו בממוצע כ-30% מסך האנרגיה שצרכו האבות שנבדקו. בין המזונות הבולטים היו בשר מעובד, משקאות ממותקים ועוגיות.
איך התזונה של האב יכולה להשפיע עוד לפני ההיריון?
אחת ההשערות שמעלים החוקרים קשורה לזרע. בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך שמצבו הבריאותי ואורח חייו של האב עשויים להשפיע על תאי הזרע ועל סימנים אפיגנטיים, כלומר שינויים שיכולים להשפיע על האופן שבו גנים מסוימים מופעלים, מבלי לשנות את רצף ה-DNA עצמו.
לדברי החוקרים, תזונה עשירה במזון אולטרה-מעובד עשויה ליצור בגוף סביבה המעודדת דלקת ועקה חמצונית, תהליכים שעלולים להשפיע על איכות הזרע ועל תנועתיותו.
החוקרים מציינים גם גן בשם IGF-II, שאותו התינוק יורש מהאב ושמעורב בתהליכי גדילה והתפתחות במהלך ההיריון. מחקרים קודמים הצביעו על כך שהרגלי תזונה של האב עשויים להשפיע על פעילות הגן באמצעות שינויים ביוכימיים בתאי הזרע.
עם זאת, מדובר בשלב זה בהשערה בלבד. המחקר הנוכחי לא בדק באופן ישיר שינויים אפיגנטיים בזרע ולא יכול לקבוע אם זהו המנגנון שהוביל לממצאים.
למרות הכותרת המסקרנת, יש להתייחס לממצאים בזהירות. המחקר כלל מספר קטן מאוד של משפחות, והוא מחקר תצפיתי שמצא קשר בין שני משתנים. הוא אינו יכול להוכיח שצריכת מזון אולטרה-מעובד של האב היא שגרמה למשקל או להרכב הגוף של התינוק.
ייתכן גם שגורמים אחרים, ובהם התזונה והבריאות של האם, גנטיקה, אורח החיים של המשפחה וגורמים סביבתיים, השפיעו על התוצאות.
החוקרים עצמם מדגישים כי דרושים מחקרים גדולים וממושכים יותר כדי לבדוק אם הקשר שנמצא אכן משקף השפעה ביולוגית של תזונת האב לפני ההתעברות.
ובכל זאת, הממצאים מצטרפים לגוף הולך וגדל של מחקרים שמציעים כי בריאותו ואורח חייו של האב אינם מתחילים להיות רלוונטיים רק לאחר הלידה. אם המחקרים העתידיים יאשרו את הקשר, ייתכן שהמלצות לקראת היריון יצטרכו להתייחס לא רק לתזונת האם, אלא גם לבריאותו של האב בתקופה שלפני ההתעברות.
בינתיים, המסר המעשי פשוט: תזונה המבוססת יותר על מזונות טבעיים או מעובדים באופן מינימלי, ופחות על בשרים מעובדים, משקאות ממותקים, חטיפים ומזונות אולטרה-מעובדים, היא בחירה בריאותית טובה בכל מקרה, גם בלי קשר לתכנון היריון.