הטעות הנפוצה שרובנו עושים מיד אחרי הים או הבריכה

בקיץ הישראלי קשה למצוא מי שלא מבלה שעות בים או בבריכה. אלא שלאחר זמן ממושך במים, העור עלול להרגיש מתוח, יבש ולעיתים גם מגורה. השאלה מי האשם העיקרי, הכלור או מי הים, עולה שוב ושוב, אך התשובה מורכבת יותר מכפי שנדמה.

אין כאן מנצח אחד. גם מי הים וגם מי הבריכה עלולים לפגוע במחסום ההגנה הטבעי של העור, אבל כל אחד מהם עושה זאת בדרך אחרת. ככל שהחשיפה ממושכת יותר, ובמיוחד כשהיא משולבת בשמש, בחום וברוח, כך גדל הסיכוי ליובש, לרגישות ולהחמרה של בעיות עור קיימות.

מי הים עשירים במינרלים, אך הם מכילים גם ריכוז גבוה של מלח. כאשר המלח נשאר על העור ומתייבש עליו, הוא עלול למשוך לחות משכבות העור ולהותיר תחושה של מתיחה, חספוס וגירוי.

אנשים רבים מניחים שמכיוון שמדובר במים טבעיים, הם בהכרח מיטיבים עם העור. בפועל, כאשר שאריות המלח נשארות על הגוף יחד עם חשיפה לשמש ולרוח, הן עלולות להגביר את היובש ולפגוע בשכבת ההגנה הטבעית.

אצל חלק מהאנשים מי הים עשויים ליצור בתחילה תחושה נעימה יותר, במיוחד בעור שמן או בעור הנוטה לאקנה. המלח עשוי לייבש זמנית את העור ולהפחית את תחושת השומניות, אך החשיפה הממושכת עלולה להוביל לתוצאה הפוכה, הכוללת גירוי, קילוף וייצור מוגבר של שומן בתגובה ליובש.

הכלור חיוני לשמירה על היגיינת המים בבריכות ולהפחתת הסיכון להתפתחות חיידקים ומזהמים. עם זאת, הוא עלול להסיר מהעור חלק משכבת השומן הטבעית, שתפקידה לצמצם איבוד לחות ולהגן מפני גורמים חיצוניים.

הכלור אינו שורף את העור ברוב המקרים, אך חשיפה ממושכת אליו עלולה לגרום ליובש, לגרד, לאדמומיות ולתחושת צריבה. אצל אנשים עם אטופיק דרמטיטיס, אקזמה או עור רגיש, התגובה יכולה להיות משמעותית יותר.

לעיתים מקור הגירוי אינו הכלור לבדו, אלא השילוב בין מי הבריכה, השמש, הזיעה, החיכוך מבגד הים והמקלחת החמה שמגיעה לאחר מכן. כל אלה עלולים להחליש יחד את מחסום העור.

התשובה תלויה בסוג העור, במשך החשיפה ובמצבו הבריאותי של האדם. בעלי עור יבש או רגיש עשויים להגיב בצורה בולטת יותר לכלור. אנשים הסובלים מאקנה עשויים להרגיש שיפור זמני לאחר רחצה בים, אך שימוש מוגזם או שהייה ממושכת עלולים להגביר את הגירוי והיובש.

אנשים המתמודדים עם מחלות עור כרוניות צריכים להקפיד במיוחד על טיפול נכון לאחר הרחצה. אין הכרח להימנע לחלוטין מהים או מהבריכה, אך מומלץ לצמצם חשיפה ממושכת ולהיות קשובים לתגובת העור.

הפעולה החשובה ביותר היא להתקלח סמוך ככל האפשר ליציאה מהמים. גם לאחר רחצה בים וגם לאחר שחייה בבריכה, מומלץ לשטוף את הגוף והפנים במים פושרים כדי להסיר שאריות מלח, כלור וזיעה.

לאחר מכן חשוב למרוח קרם לחות. אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שבקיץ אין צורך בלחות משום שהאוויר חם והעור מזיע. דווקא בתקופה זו העור נחשף לגורמים רבים שמגבירים איבוד מים, ולכן מריחת תכשיר לחות יכולה לסייע בשיקום מחסום ההגנה.

מומלץ להימנע ממקלחות רותחות. מים חמים מאוד מסירים שומנים טבעיים מהעור ועלולים להחריף יובש וגירוי. עדיף לבחור במים פושרים ובתכשיר ניקוי עדין שאינו מכיל מרכיבים מייבשים במיוחד.

חשוב גם להקפיד על שתייה מספקת. שתייה אינה מחליפה שימוש בקרם לחות, אך היא חלק מהתמיכה הכללית בגוף ובעור בתקופות של חום, הזעה ופעילות ממושכת בחוץ.

תחושת מתיחה, קילופים, גרד, אדמומיות או צריבה הם סימנים לכך שהעור כבר איבד חלק מהלחות ומיכולת ההגנה שלו. טיפול מוקדם, הכולל שטיפה עדינה, מריחת לחות והפחתת החשיפה, עשוי למנוע החמרה.

ילדים, מבוגרים ובעלי עור רגיש זקוקים להגנה מוגברת, משום שמחסום העור שלהם נוטה להיפגע מהר יותר. גם מי שסובל ממחלות עור כרוניות צריך להקפיד על ניקוי עדין, לחות והגנה מהשמש כדי להפחית את הסיכון להתלקחות.

בסופו של דבר, אין צורך לבחור בין ים לבריכה מתוך פחד. אפשר ליהנות משניהם, כל עוד זוכרים שהעור זקוק לטיפול גם אחרי שהבילוי במים הסתיים.

פולה בליק דיין היא מומחית לקוסמטיקה מתקדמת ולרפואה טבעית