שיתופים פומביים של אנשים מוכרים על התמודדות עם התקפי חרדה, כמו זה של ליהיא גרינר, ששיתפה כי הזמינה אמבולנס בעקבות כך, מזכירים לנו עד כמה התופעה נפוצה ועד כמה היא עדיין מעוררת בלבול וחשש.
למרות שמדובר בתגובה מוכרת של מערכת העצבים, עבור מי שחווה התקף חרדה בפעם הראשונה התחושה עלולה להיות מפחידה מאוד ואף להיראות כמו אירוע רפואי מסכן חיים. התחושה שרבים מהמטופלים מתארים היא "חשבתי שאני הולכ/ת למות". בואו ננסה להבין את זה קצת.
בזמן התקף חרדה הגוף מפעיל את מנגנון "הילחם או ברח", מערכת הישרדות עתיקה שנועדה להכין אותנו להתמודדות עם סכנה. בהקשר זה, ניתן לראות בהתקפי חרדה סוג של "אזעקת שווא", איתות של הגוף שיש סכנת חיים אמיתית כשאין כזו. כתוצאה מכך משתחררים הורמוני סטרס כמו אדרנלין, קצב הלב עולה, הנשימה נעשית מהירה ושטחית, השרירים מתכווצים, ולעיתים מופיעים לחץ או כאב בחזה, סחרחורת, בחילות ואף הקאות, רעד, הזעה, תחושת מחנק או נימול בידיים ובפנים. לעיתים מתלוות גם תחושות של אובדן שליטה, פחד ממוות, פחד "להשתגע" או תחושה שהמציאות אינה אמיתית.
הסיבה שהתקף חרדה מרגיש כמו אירוע רפואי היא שהסימפטומים אכן דומים למצבים רפואיים מסוימים, כמו התקף לב. לכן, בראש ובראשונה, יש לשלול הסבר רפואי ולכן ההמלצה היא אם יש ספק, ללכת לקבל מידית עזרה רפואית.
אם מדובר בפעם הראשונה שמופיעים תסמינים כאלה, אם הכאב בחזה חריג, אם יש קוצר נשימה משמעותי, אובדן הכרה או גורמי סיכון רפואיים - חשוב להיבדק באופן דחוף ולא להניח שמדובר בחרדה בלבד. לאחר שנשללה סיבה רפואית, ניתן לבחון האם מדובר בהתקף חרדה.
בזמן התקף עצמו חשוב לזכור, גם אם קשה להאמין לכך באותו רגע, שהתחושות אמנם עוצמתיות אך אינן מסוכנות.
ישנם מספר כלים שניתן להשתמש בהם בזמן התקף חרדה
1. קרקוע: חיבור לכאן ועכשיו דרך שימוש בחושים. למשל זיהוי 5 דברים שרואים סביבנו, 4 דברים שניתן לשמוע, 3 ריחות שונים וכ"ו. לחלופין לנסות למצוא 4 פריטים כחולים בחדר.
2. לתת שם למה שקורה ("אני חווה כרגע התקף חרדה") יכול לסייע למערכת העצבים להירגע בהדרגה.
3. אין צורך "להילחם" בתחושות; לעיתים דווקא קבלה שלהן מאפשרת להן לחלוף מהר יותר.
4. תרגול נשימות שמלמדות את הגוף, ולא את הרציונל, שאין סכנה אמיתית.
5. זיהוי הטריגרים שמובילים להתקפי החרדה הפנימיים (מחשבות, רגשות) או חיצוניים (סביבת אנשים מסוימת, מצבים מסוימים).
6. כאשר התקפי החרדה חוזרים, מתחילים לגרום להימנעות ממקומות או מצבים, או פוגעים בתפקוד, מומלץ לפנות לאיש מקצוע. הטיפול היעיל ביותר הוא שילוב של טיפול שיחתי בשילוב עם טיפול תרופתי, בהתאם לצורך והמלצת רופא.
מעבר למידע המקצועי, יש ערך משמעותי לכך שאנשים בוחרים לשתף בהתמודדותם. שיח פתוח על בריאות הנפש מסייע להפחית בושה וסטיגמה, מעודד אנשים לזהות שהם אינם לבד, ומגדיל את הסיכוי שיפנו לקבלת עזרה בזמן. כפי שלא היינו מתביישים לפנות לטיפול בעקבות כאב גופני, כך גם חרדה היא מצב שניתן להבין, לטפל בו ולהחלים ממנו.
(הנ"ל לא מהווה תחליף לטיפול פסיכולוגי או ייעוץ רפואי)
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית במכבי שירותי בריאות מחוז הדרום