כולנו מקפידים על בדיקות דם, מבקרים אצל רופא השיניים, ולא מוותרים על בדיקות תקופתיות. אבל דווקא על הבדיקה הפשוטה, הזמינה והמהירה ביותר - מדידת לחץ דם במרפאה בכלל, ומדידות ביתיות בפרט, רבים מאיתנו נוטים להזניח. זו טעות שעלולה לעלות בבריאות, ולעיתים גם בחיים.
יתר לחץ דם היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בעולם, כמו גם בישראל. כ-25%-30% מהאוכלוסייה הבוגרת לוקה בה, ומגיל 65 ומעלה היארעות המחלה היא כ-50% מהגברים וכ-60% מהנשים. הסיבה העיקרית לאי הקפדה על מדידות שגרתיות של לחץ הדם נעוצה בעובדה שיתר לחץ דם ברוב רובם של הלוקים בה, איננה גורמת לתסמינים. היא לא גורמת לכאבים או לסבל, ולא שולחת סימני אזהרה מוקדמים. לכן היא מכונה "הרוצח השקט".
ללא אבחון מוקדם, וללא טיפול במחלה, עם הזמן, לחץ הדם הגבוה בעורקים גורם להתפתחות נזק לכלי הדם ולאיברים חיוניים כמו כליות, לב, ומח, ובסופו של דבר לפגיעה משמעותית באותם איברים. הביטוי הקליני מתבטא במחלת לב כלילית, אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב, פרפור פרוזדורים, אי ספיקה כלייתית, שינויים טרשתיים בכלי הדם, ועד שבץ מוחי.
מאחר ומדובר במחלה כה שכיחה, פרסמה לאחרונה ההסתדרות הרפואית בישראל, בשיתוף עשרה איגודים מקצועיים, את ספר ההנחיות המקיף והמעודכן ביותר שנכתב בארץ בנושא. לא מדובר בעוד עדכון מקצועי, אלא בשינוי תפיסתי של ממש בדרך שבה אנחנו מאבחנים, עוקבים ומטפלים ביתר לחץ דם.
לא רק מתי מתחילה המחלה - אלא לאן צריך להגיע
אחד השינויים החשובים ביותר בהנחיות אינו נוגע להגדרת המחלה, אלא ליעד הטיפול. אמנם, ההגדרה עצמה לא השתנתה - יתר לחץ דם עדיין מוגדר מערכים של 140/90 מ"מ כספית ומעלה. אולם אם בעבר הסתפקנו ביעד של עד 140/90 ממ"כ, כיום ההמלצה היא לשאוף לערכים הנמוכים מ-130/80 ממ"כ. אצל חלק מהמטופלים ניתן ואף רצוי להגיע לערכים של עד 120/70 ממ"כ, כל עוד הדבר נעשה תחת מעקב קפדני, ומותאם אישית.
הסיבה לשינוי ברורה. מחקרים רבים הראו כי ככל שלחץ הדם מאוזן טוב יותר, כך פוחת הסיכון לשבץ מוחי, להתקף לב, לאי-ספיקת לב, לפגיעה בכליות ולסיבוכים נוספים. במילים פשוטות, היום אנחנו כבר לא שואפים להגיע רק לסף ההגדרה של יתר לחץ דם, אלא להגיע ליעד לחץ דם נמוך דיו המעניק איזון מיטבי והגנה טובה יותר על אותם איברים שפורטו לעיל לאורך שנים. כמובן שאין יעד אחד שמתאים לכולם. אצל בני 80 ומעלה, למשל, אנחנו נוקטים גישה זהירה יותר, משום שהורדה חדה מדי של לחץ הדם עלולה דווקא לפגוע באספקת הדם לאיברים חיוניים ולהעלות את הסיכון לנפילות ולסיבוכים אחרים.
חשוב גם לזכור, יתר לחץ דם הוא מחלה כרונית. אי אפשר לרפא אותה, אבל בהחלט אפשר לשלוט בה. בעזרת טיפול נכון, מעקב והתמדה ניתן להפחית באופן משמעותי את הסיכון לסיבוכים ולאפשר חיים ארוכים ובריאים.
הקריטריון החדש שאסור להתעלם ממנו
חידוש משמעותי נוסף בהנחיות הוא ההתייחסות לקטגוריה חדשה - "לחץ דם מוגבר". מצב זה מוגדר כאשר לחצי הדם הם בטווח של 130-139 ממ"כ סיסטולי ו/או 80-85 ממ"כ דיאסטולי. מדובר באנשים שערכי לחץ הדם שלהם גבוהים מהטווח הרצוי, אך עדיין אינם עומדים בהגדרה של יתר לחץ דם. זו אוכלוסייה גדולה מאוד, שרבים ממנה חיים במשך שנים בלי לדעת שהם נמצאים בסיכון לפתח יתר לחץ דם. ברוב המקרים אין צורך להתחיל מיד טיפול תרופתי, אבל בהחלט צריך לעצור ולשנות כיוון.
עבור מטופלים ללא גורמי סיכון, ההמלצה היא להתמקד בשינוי אורחות החיים כמו הפחתת מלח, פעילות גופנית סדירה, ירידה במשקל במקרה הצורך, הימנעות מעישון ואלכוהול, ותזונה בריאה.
אחד הנתונים המעניינים הוא שכמחצית מהאנשים הסובלים מיתר לחץ דם, וכרבע מהאוכלוסייה עם לחץ דם תקין, רגישים במיוחד לצריכת מלח. אצלם, הפחתת המלח בתזונה לבדה עשויה להביא לירידה משמעותית בערכי לחץ הדם. לעומת זאת, אצל אנשים הסובלים גם מסוכרת, כולסטרול גבוה או מחלת כליות, ייתכן שיהיה צורך להתחיל טיפול תרופתי כבר בשלב מוקדם יותר כדי למנוע סיבוכים בעתיד.
כבר לא רק מחלה של מבוגרים
רבים עדיין חושבים שיתר לחץ דם הוא מחלה של בני 60 ומעלה. אבל בפועל המציאות שונה. גם צעירים עלולים לסבול ממנה, במיוחד כאשר קיימים גורמי סיכון כמו עודף משקל, עישון, היסטוריה משפחתית או אורח חיים יושבני.
בשנים האחרונות אנחנו גם עדים להשפעה הרבה שיש למתח נפשי על לחץ הדם. מאז פרוץ המלחמה יותר מטופלים מגיעים למרפאות עם ערכים גבוהים מהרגיל או עקב "יציאה" מאיזון לחץ הדם שלהם. זו אחת הסיבות לכך שההנחיות החדשות מתייחסות לראשונה גם למצבים כמו חרדה, סטרס (עקה) נפשית, ומצבי פוסט טראומה - ומציעות התייחסות ייעודית גם לאוכלוסיות הללו.
למדוד לחץ דם בבית
עוד שינוי חשוב הוא ההבנה שמדידה אחת של לחץ דם במרפאה אינה תמיד משקפת את המציאות. יש מטופלים שלחץ הדם שלהם עולה רק בגלל ההתרגשות מהמפגש עם הרופא - תופעה המכונה "יתר לחץ דם של החלוק הלבן". מנגד, קיימים אנשים שערכי לחץ הדם שלהם תקינים במרפאה, אך גבוהים בבית או בשעות הלילה או בניטור לחץ דם-24 שעות. מצב המכונה "יתר לחץ דם ממוסך".
לכן אנחנו ממליצים כיום על מדידות ביתיות קבועות, ובמקרים המתאימים גם על ניטור לחץ דם במשך 24 שעות. כך מתקבלת תמונה אמינה ומדויקת יותר של לחץ הדם לאורך היממה. מי שמודד בבית צריך להקפיד לבצע את המדידה בצורה הנכונה לפי הנחיות רופא המשפחה: לאחר 20דקות של מנוחה, בחדר שקט, בישיבה, בלי קפה, עישון או פעילות גופנית סמוך למדידה, ובאופן עקבי לאורך מספר ימים. יש לבצע בכל פעם 3 מדידות בהפרש של 1-2 דקות ביניהם, ובפעם הראשונה להשוות את הערכים בין 2 הידיים.
הבשורה היא שהיום עומדים לרשותנו כלים טובים מאי פעם. אנחנו יודעים לזהות טוב יותר את הגורמים ליתר לחץ דם, כולל מצבים שבעבר נחשבו נדירים, כמו עודף אלדוסטרון. התקדמות נוספת נרשמה גם בתחום הטיפול התרופתי. לצד שילובים של כמה תרופות בטבליה אחת, נוספו בשנים האחרונות גם קבוצות תרופות עם מנגנוני פעולה חדשים, בעיקר, אך לא רק, עבור מטופלים שאינם מצליחים להגיע לאיזון למרות טיפול בשילוב של 3 תרופות מקבוצות שונות כולל משתנים, המוגדרים כ"יתר לחץ דם עמיד". בעיקר מדובר בתרופות החוסמות במנגנון שונה מהמקובל את יצירת הורמון האלדוסטרון שחשיבותו הפתופיסיולוגית בהתפתחות יתר לחץ דם עלתה בשנים האחרונות.
ככל שעומדים לרשות הרופאים יותר כלים טיפוליים, כך גדלה היכולת להתאים לכל מטופל את הטיפול הנכון עבורו ולהפחית את הסיכון לסיבוכים ארוכי טווח.
לסיכום, יתר לחץ דם היא המחלה הכרונית השכיחה באוכלוסיה הבוגרת, אשר ניתנת לאבחון בקלות אם מקפידים על מדידה שגרתית של לחצי הדם, רצוי מדידות ביתיות. הקפדה זאת על מדידה, וטיפול נכון, מונעים התפתחות נזק לכלי הדם ואיברים חיוניים בעתיד, ומונעים הופעת מחלות כמו אוטם שריר הלב, שבץ מוחי, או פגיעה בכליות. אל תמתינו לתסמין הראשון - ברוב המקרים הוא פשוט לא יגיע, עד שיהיה מאוחר מדי.
ד"ר יהושע (שוקי) לשם הוא רופא מומחה ליתר לחץ דם, מנהל המרפאה לייעוץ וטיפול בתחום יתר לחץ דם, באזור חיפה והצפון
