ויטמין C ידוע בעיקר בזכות תפקידו בפעילות התקינה של מערכת החיסון, בייצור קולגן ובהגנה על התאים. עכשיו, מחקר חדש מצביע על תפקיד אפשרי נוסף שלו: אנשים מבוגרים שבדמם נמצאו רמות גבוהות יותר של הוויטמין נטו להציג גם סימנים למבנה מוח "שמור" יותר.
במחקר, שפורסם בכתב העת PLOS One, השתתפו 2,044 תושבי יפן מעל גיל 64. החוקרים השוו בין רמות של ויטמין C בדמם לבין סריקות MRI של המוח. אבל המומחים לא הסתפקו במדידת נפח החומר האפור והלבן במוח כמו שנהוג לעשות במחקרים מהסוג הזה, אלא בדקו גם כיצד אזורים שונים במוח מתקשרים זה עם זה ופועלים יחד כמערכת אחת.
לאחר שלקחו בחשבון הבדלים בגיל, במין, בהשכלה, בפעילות הגופנית, בעישון ובמצבים רפואיים כמו סוכרת ויתר לחץ דם, הם זיהו דפוס עקבי: רמות נמוכות יותר של ויטמין C נקשרו לנפח קטן יותר של חומר אפור ולשינויים בקישוריות המוחית שקשורה לתפקודים קוגניטיביים מרכזיים.
הרשת שפועלת כשאנחנו לא עושים כלום
במסגרת המחקר הזה, המומחים התמקדו בין היתר ב"רשת ברירת המחדל" - קבוצת אזורים במוח שפועלת בתיאום גם כשאנחנו לא מבצעים משימה חיצונית מוגדרת. הרשת מעורבת בזיכרונות אישיים, בחשיבה על העתיד, בקשב, בעיבוד מחשבות ובהתבוננות פנימית.
שינויים במבנה ובקישוריות של הרשת הזאת מופיעים עם ההזדקנות ונחקרו גם בהקשר של ירידה קוגניטיבית ומחלות ניווניות של המוח. במחקר הנוכחי, רמות גבוהות יותר של ויטמין C נקשרו לשימור טוב יותר של חלקים ברשת שנוטים להיחלש עם הגיל ולשיעור נמוך של שינויים מבניים האופייניים למוח מבוגר יותר.
גם באזורים מסוימים של החומר האפור, בהם קליפת המוח הקדם-מצחית ואזורים הקשורים לרשת ברירת המחדל, נמצא קשר חיובי בין רמות הוויטמין לבין נפח הרקמה. זהו המחקר הגדול הראשון, לדברי החוקרים, שמצביע על קשר בין רמת ויטמין C שנמדדה ישירות בדם לבין המבנה של רשתות כאלו בתוך המוח.
עם זאת, לא נמצא קשר ישיר בין רמת הוויטמין לבין ציוני המשתתפים במבחן קוגניטיבי כללי. כלומר, סריקות המוח הצביעו על הבדלים מבניים ברורים, אך המחקר לא הראה כי אנשים עם יותר ויטמין C בדם בהכרח זכרו יותר או חשבו מהר יותר.
איך ויטמין C עשוי להגן על המוח?
ויטמין C הוא נוגד חמצון שמסייע להגן על התאים מפני נזק הנגרם מתהליכי חמצון. במוח הוא מעורב גם בפעילות אנזימים, בתקשורת בין תאי עצב ובוויסות בין חומרים שונים. ריכוזו בנוזל המקיף את המוח וחוט השדרה אף גבוה משמעותית מריכוזו בדם, נתון המרמז על חשיבותו לפעילות מערכת העצבים.
אחת ההשערות המרכזיות בהקשר הזה היא שרמה מספקת של הוויטמין מסייעת לצמצם נזק חמצוני מצטבר לתאי המוח. אפשרות נוספת היא שרמות גבוהות של ויטמין C פשוט משקפות תזונה עשירה יותר בפירות ובירקות והרגלי חיים בריאים נוספים, שהם אלה שבעצם תורמים להבדלים המשמעותיים שנצפו.
זוהי גם המגבלה המרכזית של המחקר: הוא מציג צילום מצב בנקודת זמן אחת ולכן אינו יכול להוכיח שוויטמין C הוא שגרם למוח להישמר טוב יותר. רמת הוויטמין נמדדה פעם אחת בלבד, ההשפעה שנמצאה הייתה מתונה וכל המשתתפים היו מבוגרים מיפן. החוקרים גם לא יכלו להתחשב בכל גורם אפשרי שעשוי להשפיע על התוצאות, כמו התזונה הכוללת, משקל הגוף והמצב הכלכלי.
זו הסיבה שהממצאים אינם אומרים שצריך למהר ולקנות תוספים יקרים. גוף האדם אינו מייצר ויטמין C בעצמו, אך ניתן לקבל אותו ממגוון רחב של מזונות. המקורות הטובים ביותר שלו הם פירות וירקות, בהם פירות הדר, פלפל אדום וירוק, קיווי, תותים, עגבניות וברוקולי.
כדי לברר אם הוויטמין אכן מסייע להאט שינויים במוח יידרשו מחקרים שיעקבו אחר אנשים לאורך שנים או יבדקו התערבות תזונתית מבוקרת. בינתיים, המחקר מספק עוד רמז לכך שהרגלי האכילה היומיומיים עשויים להשאיר חותם לא רק על הגוף, אלא גם על המבנה הפנימי של המוח ועל קצב ההתבגרות שלו.