הילד אלרגי למזון כלשהו? החדשות הטובות ממחקר ישראלי

האם מספיק שילד ייגע בטעות בבוטן או בטיפת חלב כדי להיכנס לאנפילקסיס? זו אחת השאלות שמטרידות יותר מכל הורים לילדים עם אלרגיה למזון. רבים חוששים שגם מגע מקרי של המזון האלרגני עם העור עלול להספיק כדי לגרום לתגובה מסכנת חיים, ולכן מנהלים את חיי היום יום בדריכות מתמדת.

כעת מגיע מחקר ישראלי חדש שמציע מסר מרגיע: מגע של מזון אלרגני עם עור שלם אינו גורם לאנפילקסיס, גם אצל ילדים עם אלרגיה מוכחת.

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Acta Paediatrica, נערך במרכז הרפואי מאיר ובמרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, בהובלת ד"ר עידית לחובר־רוט, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי רמב"ם.

במחקר השתתפו 192 ילדים עם אלרגיה מוכחת למזון. החוקרים חשפו את עור הזרוע של כל אחד מהילדים, במשך 15 דקות ותחת השגחה רפואית, למזון שאליו הוא אלרגי.

בין המזונות שנבדקו היו חלב פרה, ביצים, בוטנים, שומשום, אגוזים ושקדים. המטרה הייתה פשוטה: לבדוק האם עצם המגע עם העור מסוגל לעורר תגובה אלרגית משמעותית.

ב-84% ממקרי החשיפה לא הופיעה כל תגובה, אפילו לא באזור שבו נגע המזון בעור.

בכ-15% מהמקרים נצפתה תגובה מקומית קלה בלבד, שהתבטאה בעיקר באודם או בנפיחות קלה באזור המגע.

רק שלושה ילדים פיתחו תגובה עורית מעט נרחבת יותר, שגם היא נותרה מוגבלת לעור בלבד וחלפה לאחר טיפול אנטי היסטמיני.

אבל הנתון המשמעותי ביותר היה זה: אף אחד מ-192 הילדים לא פיתח אנפילקסיס, ואף אחד לא פיתח תגובה אלרגית רב מערכתית בעקבות המגע עם העור.

עוד נמצא כי ילדים צעירים נטו מעט יותר לפתח תגובה מקומית, ואלרגיה לחלב הייתה קשורה לשיעור מעט גבוה יותר של תגובות עוריות. גם במקרים אלה לא נצפתה אף תגובה מסכנת חיים.

לדברי החוקרים, מדובר באחד המחקרים הפרוספקטיביים הגדולים ביותר שנערכו בנושא, והוא בחן מגוון רחב של מזונות אלרגניים בתנאים מבוקרים.

לדברי ד"ר עידית לחובר־רוט, המחקר נולד מתוך הצורך לענות על אחת השאלות השכיחות ביותר שמעסיקות משפחות של ילדים אלרגיים.

"משפחות רבות חיות בתחושת דריכות מתמדת מתוך חשש שגם מגע אקראי של המזון האלרגני עם העור עלול לגרום לאנפילקסיס", היא אומרת. "המחקר שלנו מראה שבחשיפה לעור שלם, גם בילדים עם אלרגיה מוכחת למזון, הסיכון לכך נמוך ביותר, עד אפסי. הממצאים מאפשרים לנו לתת למשפחות ייעוץ שמבוסס על ראיות מדעיות ולהפחית חששות שאינם נתמכים בנתונים".

לא לגמרי.

החוקרים מדגישים כי הממצאים אינם משנים את ההמלצות הרפואיות המקובלות. ילדים עם אלרגיה למזון עדיין צריכים להימנע מאכילת המזון שאליו הם אלרגיים, לשאת מזרק אדרנלין כאשר הדבר מומלץ ולהמשיך להקפיד על כללי הזהירות.

בנוסף, המחקר בחן רק מגע עם עור שלהם. הוא לא בדק חשיפה דרך הפה, מגע עם ריריות או עם עור פצוע, שבהם הסיכון עלול להיות שונה.

לדברי ד"ר לחובר־רוט, זו בדיוק הנקודה החשובה. "החשש ממגע מקרי עם מזון אלרגני מוביל לא פעם לחרדה מתמשכת ולפגיעה באיכות החיים של הילדים ומשפחותיהם", היא מסבירה. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שחשיפה אקראית של העור למזון אלרגני כרוכה בסיכון נמוך מאוד לתגובה משמעותית. כל עוד ממשיכים להקפיד על ההנחיות הרפואיות, אפשר להפחית את רמת החרדה סביב מגע מקרי עם המזון".

המסר המרכזי של המחקר אינו שילדים עם אלרגיה יכולים להיחשף בחופשיות למזונות שאליהם הם רגישים, אלא שהורים יכולים להבחין בין מצבים שבאמת מחייבים דריכות לבין חששות שאינם נתמכים בראיות. עבור משפחות רבות, ההבחנה הזו עשויה להיות ההבדל בין חיים בחרדה מתמדת לבין התמודדות בטוחה, רגועה ומבוססת יותר על עובדות.