הקיץ הישראלי כבר אינו רק עניין של אי-נוחות. מחקר חדש של מרכז טאוב מצביע על כך שעומסי החום הכבדים גובים מחיר ממשי מהבריאות של הציבור ומעמיסים על מערכת הבריאות.
המחקר, שניתח נתונים מהשנים 2010-2023, בחן לראשונה בישראל את הקשר בין עומסי חום לבין פניות לחדרי מיון, אשפוזים ותמותה. החוקרים אור סימן טוב, פרופ' אלכס וינרב, אירנה רוגוזובסקי וד"ר מאיה שדה התמקדו בעיקר במחלות הרגישות ביותר לחום: מחלות נשימה, מחלות לב וכלי דם ומחלות כליה.
הממצאים מראים כי ככל שעומס החום עולה, כך עולה גם מספר הפניות לחדרי המיון כמעט בכל תחומי הרפואה. העלייה הבולטת ביותר נרשמה בקרב חולי ריאות, עם זינוק של כ-41% במספר הפניות למיון בשבועות של עומס חום גבוה לעומת שבועות מתונים יותר.
גם במחלות אחרות נמצאו עליות משמעותיות:
מחלות כליה - עלייה של 28%.
מחלות לב וכלי דם - עלייה של 18%.
מחלות במערכת הנשימה - עלייה מובהקת בכלל קבוצות הגיל.
החוקרים מסבירים כי השילוב בין טמפרטורה גבוהה ללחות מקשה על הגוף לקרר את עצמו, מגביר עומס על הלב והריאות ועלול להחמיר מחלות כרוניות.
האשפוזים מתארכים
מלבד העלייה במספר החולים, נמצא כי עומסי החום מאריכים גם את משך האשפוז.
לדוגמה, עלייה של מעלה אחת במדד עומס החום מ-20 ל-21 מעלות האריכה את משך האשפוז של חולי מערכת הנשימה בכ-19% אצל גברים ובכ-22% אצל נשים. בעומסי חום גבוהים יותר ההשפעה הייתה גדולה אף יותר.
בסך הכול מעריכים החוקרים כי כל עלייה של יחידה אחת במדד עומס החום גורמת לכ-5,500 ימי אשפוז עודפים בשנה.
דווקא היישובים המבוססים הגיעו יותר למיון
אחד הממצאים המפתיעים במחקר הוא שתושבים מיישובים בעלי דירוג חברתי-כלכלי גבוה פנו למיון בשיעורים גבוהים יותר בזמן עומסי חום בהשוואה לתושבי יישובים חלשים יותר.
לדברי החוקרים, ייתכן שהדבר נובע מנגישות גבוהה יותר לבתי חולים באזורי המרכז, או מכך שאוכלוסיות מבוססות משתמשות יותר במזגנים ולכן מסתגלות פחות לעומסי חום קיצוניים.
גם מבחינה גיאוגרפית נמצאה עלייה חדה במיוחד בפניות למיון באזורי תל אביב, המרכז וירושלים.
המחקר מעריך כי העלייה בעומסי החום שנמדדה בעשור האחרון תגרום לעלות עודפת של כ-380 מיליון שקל למערכת הבריאות במהלך עשר שנים, בעיקר בשל הארכת משך האשפוז של חולי לב וחולי מערכת הנשימה.
"ישראל אינה חסינה"
ד"ר מאיה שדה, חוקרת בכירה במרכז טאוב וראשת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות, מסבירה כי למרות השימוש הנרחב במזגנים בישראל, עומסי החום כבר משפיעים באופן ברור על בריאות הציבור.
לדבריה, העלייה בפניות לחדרי המיון ובהתארכות האשפוזים מחייבת את מערכת הבריאות להיערך טוב יותר לגלי החום הצפויים להתגבר בשנים הקרובות, תוך מתן דגש מיוחד על אוכלוסיות בסיכון כמו קשישים וחולים במחלות כרוניות.
לדברי החוקרים, הממצאים מדגישים כי שינוי האקלים אינו רק אתגר סביבתי, אלא גם אתגר בריאותי וכלכלי, וכי לצד היערכות בתי החולים נדרשת גם הרחבת פעילות רפואת הקהילה למניעה ולהגנה על האוכלוסיות הפגיעות ביותר.