"אם את מניקה אין סיכוי שתיכנסי להיריון". עד כמה זה נכון?

אחרי הלידה מגיע גם גל בלתי נגמר של עצות. "זה יעבור לבד", "אם את מניקה אין סיכוי שתיכנסי להיריון", "אחרי שישה שבועות הכול יחזור לעצמו", "דליפת שתן? זה קורה לכולן". כמעט כל יולדת שומעת את המשפטים האלה, מחברות, מבנות משפחה, מהרשתות החברתיות או מקבוצות הווטסאפ.

חלק מהעצות מבוססות על ניסיון אישי, אחרות עוברות מדור לדור, אבל לא מעט מהן כבר אינן תואמות את הידע הרפואי העדכני. הבעיה היא שלא מדובר רק במידע לא מדויק. לעיתים אמירות כאלה גורמות לנשים לדחות טיפול, להמשיך לסבול בשקט או אפילו להיכנס להיריון לא מתוכנן.

אז מה באמת נכון?

זהו אולי המיתוס הנפוץ ביותר לאחר לידה, אבל גם אחד המסוכנים ביותר.

נכון, הנקה עשויה להפחית את הסיכוי להיריון, אך עבור רוב הנשים היא אינה נחשבת אמצעי מניעה שאפשר להסתמך עליו. הביוץ עשוי לחזור כבר כמה שבועות לאחר הלידה, עוד לפני הופעת הווסת הראשונה. מכיוון שהביוץ מקדים תמיד את המחזור, אפשר להיכנס להיריון גם בלי שהופיע דימום ראשון.

אם אינך מתכננת היריון נוסף בזמן הקרוב, חשוב לנצל את ביקורת ששת השבועות גם לשיחה על אמצעי מניעה המתאים עבורך.

רבות מהנשים בטוחות ששישה שבועות הם קו הסיום של תקופת ההחלמה, אך בפועל מדובר רק באבן דרך רפואית.

הרחם אכן חוזר בתקופה הזו בהדרגה לגודלו שלפני ההיריון, ולכן נהוג לבצע אז את הבדיקה אצל רופא הנשים. אבל שאר הגוף אינו פועל לפי לוח שנה.

השרירים, רצפת האגן, ההורמונים, חילוף החומרים ואפילו מבנה הגוף ממשיכים להשתנות ולהסתגל במשך חודשים ארוכים. גם הירידה במשקל אינה אחידה. אצל חלק מהנשים ההנקה מסייעת, ואצל אחרות דווקא הרעב המוגבר, מחסור בשינה והשינויים ההורמונליים מקשים על כך.

כל אישה מחלימה בקצב אחר, ואין סיבה להשוות את עצמך לאחרות.

דליפת שתן אחרי לידה אכן שכיחה, בעיקר בזמן שיעול, צחוק, עיטוש או פעילות גופנית. אבל חשוב להבדיל בין שכיח לבין תקין.

ברוב המקרים מדובר בתוצאה של חולשה או פגיעה בשרירי רצפת האגן בעקבות ההיריון והלידה. החדשות הטובות הן שכיום קיימים טיפולים יעילים מאוד, החל מפיזיותרפיה ייעודית ועד טיפולים נוספים לפי הצורך.

נשים רבות מתביישות לדבר על הבעיה או בטוחות שאין מה לעשות. בפועל, ברוב המקרים אפשר לשפר את המצב בצורה משמעותית.

נשים רבות חוות כאב או אי נוחות ביחסי מין לאחר הלידה, ושומעות שהפתרון היחיד הוא לחכות.

לא תמיד. לעיתים מדובר ביובש בנרתיק, בעיקר בתקופת ההנקה, ברגישות באזור הצלקת, במתח בשרירי רצפת האגן או בשינויים הורמונליים.

ברוב המקרים ניתן לאבחן את הסיבה ולהציע טיפול מתאים. לעיתים יספיקו חומרי סיכה או תכשירי לחות, במקרים אחרים טיפול מקומי באסטרוגן או פיזיותרפיה של רצפת האגן.

כאב אינו גזירת גורל, ואין סיבה להשלים איתו.

בשנים האחרונות השתנתה גם תפיסת הרפואה לגבי התקופה שלאחר הלידה.

אם בעבר ההתמקדות הייתה בששת השבועות הראשונים בלבד, כיום ברור שמדובר בתקופת הסתגלות ארוכה הרבה יותר, שנוגעת לא רק לגוף אלא גם לנפש, לזוגיות, למיניות ולזהות החדשה כאם.

בין ההתרגשות והאהבה לתינוק החדש, נשים רבות מתמודדות גם עם עייפות, חוסר ביטחון, שינויים בדימוי הגוף, שאלות על הזוגיות ולעיתים גם עם חרדה או עצב.

כל התחושות האלה טבעיות, אבל אין פירוש הדבר שצריך להתמודד איתן לבד. בשונה מבעבר, כיום קיימים פתרונות כמעט לכל אחד מהקשיים שנשים חוות לאחר הלידה.

פיזיותרפיה של רצפת האגן, ייעוץ בנושא הנקה, התאמת אמצעי מניעה, טיפול ביובש בנרתיק, טיפול בכאב ותמיכה רגשית הם רק חלק מהאפשרויות שעומדות כיום לרשות נשים אחרי לידה.

המסר החשוב ביותר הוא שלא כל מה שנפוץ הוא גם מצב שצריך להשלים איתו.

אם משהו כואב, מפריע או פשוט מרגיש לא נכון, אל תישארי עם זה לבד. לעיתים שיחה אחת עם איש מקצוע, אבחון נכון או טיפול מתאים יכולים לעשות הבדל גדול ולאפשר לך ליהנות מהתקופה החדשה בחייך, בדיוק כפי שמגיע גם לך.

הכותבת, ד"ר שחר בת ציון, ד"ר בת ציון שחר, מומחית במיילדות, גינקולוגיה וברפואת גיל המעבר, מייסדת RISE Clinic - מרפאת מומחיות לגיל המעבר