רופאי גסטרו קובעים: כמה זמן באמת צריך לשבת בשירותים?

כמה זמן אתם מבלים בשירותים בכל פעם שאתם הולכים ליציאה? שתיים או שלוש דקות? אולי עשר? ואולי אתם בכלל מתיישבים עם הטלפון ומגלים שרבע שעה חלפה מבלי ששמתם לב.

מתברר שלפי מומחי מערכת העיכול, ישיבה ממושכת על האסלה אינה רק הרגל לא מוצלח, אלא עלולה גם לגרום לבעיות בריאותיות. מעבר לכך, אם אתם נאלצים להתאמץ בכל יציאה או מבלים זמן רב בניסיון להתרוקן, ייתכן שזהו סימן לכך שמשהו במערכת העיכול אינו מתפקד כפי שצריך.

לדברי גסטרואנטרולוגים, יציאה תקינה אמורה להיות קצרה יחסית. יש מומחים שסבורים כי שלוש דקות הן פרק הזמן האידיאלי, בעוד אחרים מציבים את הגבול סביב חמש דקות. גם ההמלצות המתירניות יותר אינן עוברות את עשר הדקות.

המטרה פשוטה: להיכנס לשירותים כאשר הגוף מאותת שהוא מוכן, להתרוקן ללא מאמץ, להתנקות ולצאת.

אם לאחר כחמש דקות לא הצלחתם לבצע יציאה, ההמלצה היא לקום, לצאת מהשירותים ולהמתין עד שהדחף יחזור באופן טבעי.

הבעיה העיקרית אינה רק משך הזמן, אלא גם הניסיון "ללחוץ" בכוח. לדברי הרופאים, מאמץ ממושך מפעיל לחץ משמעותי על אזור פי הטבעת ורצפת האגן, ועלול לגרום לשורה של בעיות רפואיות.

בין הסיבוכים האפשריים:
• טחורים.
• סדקים בפי הטבעת, שעלולים לגרום לכאב עז.
• פגיעה בשרירי רצפת האגן.
• קושי כרוני בהתרוקנות בעתיד.

לכן, אם היציאה אינה מתרחשת באופן טבעי בתוך דקות ספורות, עדיף שלא להמשיך לשבת ולהמתין.

אחד ההרגלים הנפוצים ביותר הוא לקחת את הטלפון הנייד לשירותים. אלא שלדברי מומחי מערכת העיכול, זו אחת הסיבות לכך שאנשים נשארים על האסלה הרבה מעבר לנדרש.

כאשר גוללים ברשתות החברתיות, קוראים חדשות או צופים בסרטונים, מאבדים את תחושת הזמן. כתוצאה מכך, הלחץ על כלי הדם באזור פי הטבעת נמשך זמן רב יותר, מה שמעלה את הסיכון להתפתחות טחורים.

לכן ההמלצה פשוטה: השאירו את הטלפון מחוץ לשירותים.

מתברר שלא רק משך הזמן קובע, אלא גם האופן שבו יושבים. במדינות רבות בעולם נהוג להשתמש באסלות נמוכות יותר או בכריעה, תנוחה שמיישרת טוב יותר את זווית פי הטבעת ומאפשרת יציאה קלה יותר.

מי שמשתמש באסלה רגילה יכול להיעזר בהדום קטן מתחת לרגליים, שמגביה את הברכיים ומדמה תנוחת כריעה. אצל אנשים רבים השינוי הזה מפחית את הצורך להתאמץ ומקל על ההתרוקנות.

אם אתם סובלים מעצירות או מיציאות ממושכות, מומחי מערכת העיכול ממליצים קודם כל לבחון את אורח החיים.

הגורמים החשובים ביותר הם:
• שתייה מספקת לאורך היום.
• פעילות גופנית קבועה.
• צריכת סיבים תזונתיים בכמות מספקת.

פעילות גופנית מסייעת להגביר את תנועתיות המעיים, ולכן אנשים שאינם פעילים נוטים יותר לסבול מעצירות.

גם תזונה עשירה בסיבים משחקת תפקיד מרכזי. פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים, שיבולת שועל, עדשים, שעועית וזרעי צ'יה מסייעים להגדיל את נפח הצואה ולהקל על המעבר שלה במעי.

המומחים ממליצים להגיע לצריכה של לפחות 25 גרם סיבים ביום. מי שאינו מצליח להגיע לכמות הזו מהמזון בלבד יכול, במידת הצורך ובהתייעצות עם איש מקצוע, לשקול שימוש בתוסף סיבים.

לא כל שינוי ביציאות מעיד על מחלה, אבל ישנם סימנים שאסור להתעלם מהם. הופעת דם בצואה או על נייר הטואלט אינה תמיד נובעת מטחורים, ולכן מחייבת בירור רפואי. גם שינוי מתמשך בהרגלי היציאות, כמו עצירות חדשה, שלשולים ממושכים או קושי הולך וגובר בהתרוקנות, מצדיקים בדיקה.

לדברי הרופאים, בחלק מהמקרים סימנים אלה עלולים להעיד על דלקת במעי, חסימה או אפילו על סרטן המעי הגס. בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור המחלה גם בקרב אנשים צעירים יחסית, ולעיתים דימום לסירוגין הוא הסימן הראשון והיחיד.