איך לגרום לילד שלכם להפסיק לפחד מרופא השיניים?

כשילד מסרב לעלות על כיסא המטופל, הכתובת כמעט תמיד נמצאת על הקיר - או במקרה הזה, על קירות המרפאה.

לפעמים, הפחד הגדול מתחיל עוד לפני שהטיפול עצמו החל. עצם המראה של הקליניקה, הריח האופייני, הצבעים הקרים, וכמובן - המכשירים המאיימים והצבתות שמונחים בטווח ראייה, מייצרים אצל הילד סטרס מיידי עוד בחדר ההמתנה. אך מעבר לתפאורה המפחידה, הגורם העמוק ביותר לחרדה דנטלית נעוץ בחוויות עבר שליליות שבהן הילד חווה כאב, וגרוע מכך - אם הרופא סירב להאמין לו.

אין דבר מתסכל ומפחיד יותר עבור ילד מאשר לשמוע את האמירה המבטלת "לא יכול להיות שכואב לך" בזמן שהוא סובל, הוא חווה זילזול בתחושות שלו, והאמון שלו ברופא מתרסק. מסיבה זו, הפרוטוקול הטיפולי של פרופ' אשכנזי מתחיל בשני עקרונות ברזל: שליטה מוחלטת ובלתי מתפשרת בכאב, לצד שינוי דרמטי של חוויית המרפאה והפיכתה למקום בטוח, מזמין ומותאם רגשית לעולמם של הילדים.

לשיטתה של פרופ' אשכנזי, הטיפול האמיתי מתחיל עוד לפני שהרופא פותח את פיו, והוא תלוי רבות באווירה הכללית של המרפאה ובמסרים הבלתי מילוליים שהיא משדרת: "הקליניקה צריכה להיות מעוצבת באופן נעים, בצבעים מרגיעים ועם תמונות נוף המשרות שלווה, בטח לא ניסיונות הומוריסטיים כושלים המציגים עקירות שיניים", היא מציינת. "בנוסף, כדאי להסתיר מכשור מאיים מחוץ לטווח הראייה הראשוני של הילד. כשהמפגש מתחיל, השפה חייבת להתאים במדויק לגיל המטופל וליכולת ההבנה שלו, תוך מודעות לכך שרוב התקשורת שלנו היא בכלל בלתי מילולית. חיוך חם ושליטה בהבעות הפנים יכולים להמיס פחד גם אצל ילד שאינו דובר את השפה, בעוד שמבט לא נכון עלול לשדר קוצר רוח.

רופא מיומן יודע לקרוא את שפת הגוף, לזהות ילד שנמנע ממבט עיניים, ולמצוא מילה אחת נכונה ורגישה שמייצרת חברות ומורידה את מפלס החרדה ברגע. הקשר האישי הזה נבנה דרך התאמה תרבותית מלאה לעולמו של הילד, בין אם מדובר בשיחה על פרשת השבוע עם ילד חרדי מבני ברק או בשיחה על כדורסל עם ילד חילוני, תוך הקשבה אמיתית ומתן זמן לתגובה".

לפני הטיפול חשוב להדריך את ההורים כיצד להיערך לקראתו מבחינת הילד. מומלץ שלא לשקר לילד באשר להליך הצפוי, אך גם לא להרחיב בפרטים מיותרים. לכל היותר, ניתן להקריא לו ספר העוסק בביקור ראשון במרפאת שיניים. כאשר הילד שואל שאלות ומבקש פרטים, מומלץ להשיב לו: "בוא נחכה לשמוע מה רופאת השיניים תגיד". כך יוכל הילד לקבל את המידע ממקור מקצועי ובאופן שאינו מאיים.
עיקרון נוסף בהתנהלות ההורים לפני הטיפול נוגע להבטחת מתנות: לא כדאי להבטיח לילד מתנה גדולה לקראת הטיפול, שכן גודל המתנה עלול להיות ביחס ישר לגודל החרדה שהיא מעוררת. כאשר מבטיחים לילד מתנה גדולה, הוא נוטה לפרש זאת כסימן לכך שהכאב הצפוי יהיה בהתאם.

בפגישה הראשונית שבה מתקיימת ההכרה הראשונית בין הרופא להורים והילד לפני העלייה לכיסא, מתקיים משולש תקשורת בריא שבו שותפים הרופא, ההורה והילד. אולם, ברגע שהטיפול עצמו מתחיל, נכנס לתוקף כלל ברזל ברור: הקומוניקציה מתנהלת אך ורק בין הרופא לילד. נוכחות ההורה בחדר חשובה, אך עליו להישאר פסיבי לחלוטין. הורים רבים, מתוך רצון טוב, משתמשים בביטויים מזיקים כמו "אל תפחד" או "אני פה לשמור עליך", שאצל הילד מתורגמים מיד להבנה שההורה עצמו פוחד או שיש כאן סכנה ממשית שממנה צריך להישמר. כדי למנוע את הסחות הדעת הללו, מרפאות רבות מחזיקות במכתב הנחיות מוקדם להורים, המכין אותם לקראת התהליך ומסביר להם כיצד הפחתת החרדה שלהם עצמם תמנע את העברתה לילד.

לפרופ' מלכה אשכנזי באתר zap דוקטורס

לאתר של פרופ' מלכה אשכנזי

הפחתת החרדה הקלינית נשענת על הסברים קצרים וממוקדים, המחלקים את הפרוצדורה לשלבים קטנים ומלווים באסוציאציות חיוביות ובשבחים מידיים. פרופ' אשכנזי משתמשת בטכניקות של ניסוח מחדש, שבהן מילים מבהילות כמו זריקה או הרדמה מתחלפות במונחים ידידותיים כמו "טיפות שינה לשן", ומשקפי שמש פשוטים מחליפים את הפקודה המלחיצה לעצום עיניים מול אור המנורה המסנוור. שיטת הקהיית הרגישות ההדרגתית (דסינסיטיזציה) מאפשרת לחשוף את הילד לגירויים לאט לאט, כאשר האתגר הראשון הוא רק לעלות לכיסא, ורק לאחר ספירת האצבעות או השפתיים מגיעים בעדינות אל חלל הפה.

מעל הכל, קובעת פרופ' אשכנזי, החזרת תחושת השליטה לילד היא קריטית, והיא נעשית על ידי קביעת סימן מוסכם לעצירה כמו הרמת יד שמאל, עבודה במקצבים קבועים של ספירה והפסקה, ומתן אפשרויות בחירה כמו בחירת טעם המשחה. כל אלו מחליפים את הצורך בהחזקה פיזית כוחנית, ומבוססים על כנות מוחלטת שבונה אמון ארוך טווח, מבלי להבטיח הבטחות שווא שהילד לא ירגיש דבר. את המהפכה הזו חותמת הטכנולוגיה המודרנית בדמות מכשיר האלחוש הממוחשב (STA), אשר נראה כמו קשית חמודה ומחליף לחלוטין את המזרק המאיים. המכשיר מטפטף את החומר באיטיות ודיוק כה רבים, עד שהילד כמעט ואינו מרגיש דבר, ובכך, חותמת פרופ' אשכנזי, נעלם אחד מפחדי הדגל הגדולים ביותר בדרך לחיוך בריא.

פרופ' מלכה אשכנזי הינה מומחית בכירה לרפואת שיניים לילדים ומבכירי הרופאים בתחום זה בישראל. בזכות מצוינותה הרפואית, הישגיה המקצועיים הבולטים והצלחתה רבת השנים בטיפול בילדים, נבחרה פרופ' אשכנזי זו השנה השישית ברציפות לרשימת המומחים המובילים של דירוג Dun's 100 Medical היוקרתי (לשנים 2021-2026).

* המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

הכתבה באדיבות zap דוקטורס