בישראל קם בימים אלה מכון המחקר למדעי הגיל החדש שמתכוון לתת לשאלה הזו תשובות, ולא כאלו המבוססות על תחושות בטן. המכון, שהוקם על ידי מגדלי הים התיכון בשיתוף בית החולים שיבא והמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, יוצא לבדוק שאלות שכל אחד שמתקרב לגיל הזה כבר שאל את עצמו לפחות פעם אחת. כל מה שיתגלה צפוי להתכנס בסופו של דבר ל"מדד הגיל החדש", מדד לאומי שיתפרסם מדי שנה וצפוי להיות המדד המרכזי בישראל בתחום זה.
כמה אימון באמת צריך כדי "להישאר צעיר"?
יש המלצות לכל הכיוונים, ולא תמיד ברור מה מתאים לגוף שכבר עבר את גיל 70. המכון יבדוק מה בפועל שומר על תפקוד פיזי טוב בגיל הזה, ולא רק את מה שעובד עבור בני 40. "אנחנו רוצים להבין לא רק מי מתפקד טוב, אלא מה הוא עושה כל יום שמאפשר לו את זה", מסביר ד"ר יוחאי שביט, חוקר בכיר ב-Stanford Center on Longevity, ומהמובילים של מכון המחקר למדעי הגיל החדש.
האם הדיאטה שעבדה לך בגיל 50 בכלל רלוונטית עכשיו?
ספוילר: לא בטוח. הצרכים התזונתיים משתנים עם הגיל. המכון יבחן את הנושא מתוך עבודה צמודה עם קהילות דיירים אמיתיות, ולא רק מתוך מאמרים אקדמיים.
ללמוד שפה חדשה בגיל 75, זה באמת עוזר למוח?
זו אחת השאלות שיותר ויותר אנשים שואלים, וגם המכון ירצה לדעת. הוא יבחן אילו סוגי למידה משפיעים בפועל על תפקוד קוגניטיבי בגיל מבוגר, ובאיזו עוצמה.
בדידות בגיל מבוגר: כמה זה נפוץ באמת בישראל, ולא רק בארה"ב?
הרבה מהמחקר על בדידות וגיל מבוגר נעשה בחוץ לארץ. המכון רוצה לבדוק איך זה נראה כאן, בקרב בני 70 ומעלה הישראלים, וגם זה ייכנס למדד החדש.
משמעות זה לא רק מילה יפה, אפשר בעצם למדוד אותה
"אנחנו לא חוקרים זקנה", מסביר ד"ר שביט. "אנחנו חוקרים את פרק החיים החדש, במקום האמיתי בו הוא מתרחש". המכון יבדוק איך תחושת ייעוד ומשמעות בגיל מבוגר מתקשרת לכל שאר התחומים שהוא חוקר.
מתי נראה תוצאות? המדד הראשון צפוי להתפרסם בקרוב, ואז כל מי שמתקרב לגיל 70, או שיש לו הורים שמתקרבים אליו, יוכל לראות נתונים אמיתיים במקום הערכות. אבל אולי הדבר המעניין באמת הוא לא המספרים עצמם, אלא העובדה שבכלל מתחילים לשאול את השאלות האלה. במשך שנים גיל הפרישה נתפס כתקופה של האטה. אם יש משהו שהמחקר הזה כבר מצליח לעשות, גם לפני שיש לו תוצאה אחת, זה לשנות את השאלה: לא "איך שורדים את זה", אלא "איך עושים את זה נכון".