"אל תחכו לכאבים": אורולוג מזהיר בעקבות המקרה של ישראל אהרוני

הבשורה על כך שהשף ושופט הריאליטי ישראל אהרוני, אובחן לאחרונה עם סרטן הערמונית והחל בטיפולים, העלתה מחדש את אחד הנושאים הרפואיים החשובים והפחות מדוברים בקרב גברים: מחלה שכיחה מאוד, שלרוב אינה גורמת לתסמינים בשלבים הראשונים, אך ניתנת לאבחון מוקדם ואף לריפוי בשיעורים גבוהים.

"סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בעולם המערבי", אומר פרופ' דוד מרגל, מנהל חדשנות, מחקר וניהול סיכונים באסותא רמת החייל. "בישראל אחד מכל תשעה גברים יחלה בו במהלך חייו. הבעיה היא שזה סרטן שקט. אם לא מחפשים אותו, לרוב לא מגלים אותו בזמן".

לדבריו, בעבר חולים רבים היו מגיעים לרופא רק לאחר שהמחלה כבר שלחה גרורות. "אנשים היו מגיעים עם כאבי גב, וכבר היה מאוחר מדי. היום התמונה שונה לחלוטין. כ-90% מהמקרים מתגלים בשלב מוקדם בזכות בדיקות סקר פשוטות".

הבדיקה המרכזית היא בדיקת דם ל-PSA, חלבון המיוצר בערמונית ועשוי להעיד על שינויים בבלוטה. פרופ' מרגל ממליץ לגברים להתחיל להיבדק סביב גיל 50, ולעיתים אף מוקדם יותר במקרה של סיפור משפחתי.

"המסר החשוב ביותר הוא לא לחכות לתסמינים", הוא מדגיש. "אם מחכים לכאבים או לסימנים ברורים עלולים לפספס את חלון ההזדמנויות לגילוי מוקדם".

ובכל זאת, ישנם סימנים שעשויים להעיד על בעיה בערמונית, בהם קימה מרובה בלילה למתן שתן, זרם שתן חלש או דחיפות במתן שתן. עם זאת, לדבריו, "אלו לא תמיד סימנים לסרטן, ולעיתים מדובר בהגדלה שפירה של הערמונית".

לדברי פרופ' מרגל, רבים מהגברים עדיין נמנעים מבדיקות בגלל חשש מההליך הרפואי כפי שהיה נהוג בעבר. "לסרטן הערמונית יש תדמית רעה", הוא מסביר. "פעם בדיקות הסקר היו כרוכות בבדיקות פולשניות, ואם ה-PSA היה גבוה היו רצים לביופסיות כואבות ולא מדויקות".

המצב כיום, לדבריו, שונה לחלוטין. "בדיקת PSA גבוהה לא מובילה מיד לביופסיה. קודם כל מבצעים MRI. רק אם רואים ממצא חשוד ממשיכים לביופסיה, וגם היא נעשית היום לרוב בהרדמה, מדויקת הרבה יותר ולעיתים אף באמצעות טכנולוגיות רובוטיות".

"לצד השינוי בגישת האבחון, נכנסות בשנים האחרונות גם מערכות רובוטיות לביצוע ביופסיית ערמונית. אחת מהן היא Biobot Mona Lisa, המשלבת MRI ואולטרסאונד בזמן אמת כדי לדגום את האזור החשוד ברמת דיוק גבוהה. הביופסיה מתבצעת דרך העור ולא דרך פי הטבעת - גישה שמפחיתה משמעותית את הסיכון לזיהומים ומאפשרת לבצע את ההליך עם פחות דקירות ופחות פגיעה ברקמה", מוסיף פרופ' מרגל.

מעבר לצד הרפואי, פרופ' מרגל מצביע על בעיית מודעות עמוקה יותר. "כמעט כל גבר שאני מבשר לו על אבחנה של סרטן הערמונית מבקש שזה יישאר סוד", הוא אומר. "יש מבוכה, יש בושה, כאילו מדובר באזור שאסור לדבר עליו".

לדבריו, ההבדל בולט במיוחד בהשוואה לנשים המתמודדות עם סרטן השד. "נשים משתפות, מחפשות מידע, מקימות קהילות תמיכה ומעלות את המודעות. אצל גברים יש נטייה להסתיר. זה משפיע גם על המחקר, גם על התקציבים וגם על המודעות הציבורית".

הוא מכנה את המחלה "סרטן השד של הגברים". "יש דמיון רב בין המחלות. שתיהן מושפעות מהורמונים, שתיהן שכיחות יותר בגיל מבוגר, אבל המודעות לסרטן השד הרבה יותר גבוהה".

לצד הגיל והגנטיקה, גם לאורח החיים יש השפעה. "המסר שלנו הוא: ערמונית בריאה מתחילה בלב בריא", אומר פרופ' מרגל. "כל מה שטוב ללב, פעילות גופנית, תזונה נכונה ושמירה על משקל תקין, טוב גם לערמונית".

הוא מזכיר גם את הגורם הגנטי. "אנשים חושבים שמוטציות כמו BRCA קשורות רק לסרטן השד אצל נשים, אבל הן מעלות גם את הסיכון לסרטן הערמונית אצל גברים".

"אישה מגיעה לגינקולוג באופן קבוע כמעט כל חייה. גבר, לעומת זאת, מנסה להתחמק מהאורולוג בכל גיל", מחייך. "אל תפחדו מהאורולוג שלכם. בדיקת הדם הראשונה סביב גיל 50 יכולה להציל חיים. היא לא רק מסייעת לאבחן מוקדם, אלא גם מאפשרת לנו להעריך את רמת הסיכון ולהתאים את המעקב לכל אדם. לפעמים בדיקה אחת פשוטה היא כל ההבדל בין מחלה שמתגלה בזמן לבין מחלה שמתגלה מאוחר מדי ואף עלולה להיות מסוכנת יותר ובשלב מתקדם".