ברשתות החברתיות צובר פופולריות תרגיל פשוט שנמשך פחות מעשר שניות וזכה לכינוי "Pinky Time". לטענת משפיענים ומומחים שונים, התרגיל לא רק עשוי להעיד על מצב התפקוד המוחי שלנו, אלא גם לסייע בשמירה על בריאות המוח ובהפחתת הסיכון לדמנציה.
העניין סביב התרגיל מגיע בתקופה שבה שיעורי הדמנציה ממשיכים לעלות ברחבי העולם, וחוקרים מחפשים דרכים פשוטות ונגישות לשמירה על תפקוד קוגניטיבי לאורך השנים.
איך מבצעים את התרגיל?
התרגיל מתחיל בהחזקת שתי הידיים מול הגוף כשהכפות פונות זו לזו. לאחר מכן משלבים את האצבע האמצעית מעל האצבע המורה בכל יד, בדומה למחווה של "להחזיק אצבעות". בשלב הבא מצמידים את הקמיצה לאגודל ומנסים להזיז את הזרת למעלה ולמטה במשך מספר שניות.
לפי סרטונים שפורסמו בטיקטוק, היכולת לבצע את התנועה בקלות ובדיוק עשויה להעיד על תפקוד תקין של מערכות עצביות האחראיות על קואורדינציה ושליטה מוטורית עדינה.
מה הקשר בין האצבעות למוח?
לדברי ד"ר שאהין לחאן, נוירולוג ומומחה לרפואת כאב ממיאמי, שהתראיין לדייל מייל, הידיים תופסות שטח גדול במיוחד במרכזי התנועה והתחושה במוח.
"פעילויות הדורשות מיומנות, תיאום, תזמון ולמידה מפעילות בו-זמנית רשתות מוחיות רבות", הסביר.
קליפת המוח המוטורית אחראית על תכנון וביצוע תנועות רצוניות, בעוד שהאזורים התחושתיים מעבדים מידע שמגיע מהגוף ומהסביבה. גירוי חוזר של אזורים אלו עשוי לתרום ל"נוירופלסטיות" - היכולת של המוח ללמוד, להסתגל וליצור קשרים עצביים חדשים.
מדוע התרגיל מושך תשומת לב?
ד"ר מישל דיבלזי, מנהלת מחלקת הפסיכיאטריה האשפוזית במרכז הרפואי טאפטס בבוסטון, שהתראיינה גם היא לדיילי מייל, מסבירה כי התרגיל מחייב תנועות מורכבות בשתי הידיים בו-זמנית.
"כאשר מבצעים את התרגיל, שני חצאי המוח נדרשים לתקשר זה עם זה בצורה יעילה יותר, מה שעשוי לחזק את הקשרים ביניהם", אמרה.
בנוסף, עצם ההתמקדות בביצוע המשימה עשויה לסייע בהרגעת מערכת העצבים ובהפחתת רמות הורמון הסטרס קורטיזול, אשר נקשר לפגיעה בתאי מוח האחראים על זיכרון ותפקודים ניהוליים.
האם יש הוכחות מדעיות?
נכון לעכשיו, אין מחקרים שבדקו באופן ישיר את תרגיל ה-"Pinky Time". עם זאת, קיימות עדויות לכך שתרגילי ידיים ואצבעות עשויים לתרום לבריאות המוח.
מחקר שפורסם בשנת 2025 על ידי חוקרים מבית הספר לאחיות של אוניברסיטת פנסילבניה מצא כי תרגילי אצבעות חוזרים עשויים לשפר ביצועים קוגניטיביים וקואורדינציה בין היד למוח.
מחקר נוסף שפורסם בשנת 2026 בכתב העת BMC Geriatrics ובחן 47 מבוגרים המתגוררים בבתי אבות, מצא כי תרגילי ידיים סייעו לשיפור התפקוד המוטורי בקרב אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל (MCI), מצב הנחשב לעיתים לשלב מקדים לדמנציה.
אז האם התרגיל באמת מונע אלצהיימר?
המומחים מדגישים כי בשלב זה אין ראיות המוכיחות שתרגיל האצבע הקטנה מסוגל למנוע אלצהיימר או דמנציה.
"עדיין אין לנו מספיק נתונים כדי לומר שלתרגיל יש כוח למנוע אלצהיימר", אמרה ד"ר דיבלזי. "אבל עצם הפופולריות שלו מזכירה לאנשים שיש פעולות יומיומיות שיכולות לעזור בשמירה על בריאות המוח ובהאטת ירידה קוגניטיבית".
לדברי החוקרים, הדרך המוכחת ביותר להפחתת הסיכון לדמנציה עדיין כוללת פעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה, שינה איכותית, שליטה בגורמי סיכון כמו לחץ דם וסוכרת ושמירה על פעילות חברתית ומנטלית לאורך החיים.