ישראלים רבים מקפידים להזמין טיסות, בתי מלון ואטרקציות חודשים מראש, אבל שוכחים לבדוק פרט אחד שעלול להרוס את כל החופשה: התרופות שבתיק. תרופות שנחשבות שגרתיות בישראל עלול להיחשב במדינות אחרות כחומר אסור ולגרום לעיכובים, קנסות ואפילו מעצר בנמל התעופה.
בעוד שבישראל ניתן לרכוש מגוון רחב של תרופות במרשם ולעיתים אף ללא מרשם, במדינות רבות בעולם קיימות הגבלות מחמירות על הכנסת תרופות המכילות חומרים מסוימים. במקרים מסוימים, תרופות נפוצות לטיפול בהפרעות קשב, כאבים, חרדה, נדודי שינה ואפילו תרופות לצינון עלולות להיחשב כחומרים מבוקרים.
מה שמותר בישראל לא בהכרח מותר בעולם
הטעות הנפוצה ביותר של מטיילים היא ההנחה שאם תרופה נרכשה כחוק בישראל, ניתן להכניס אותה לכל מדינה ללא מגבלות.
בפועל, רשויות המכס בעולם בודקות את החומר הפעיל בתרופה ולא את השם המסחרי הישראלי. כך למשל, תרופות המכילות אמפטמינים, מתילפנידאט, קודאין, טרמדול או אוקסיקודון עשויות להיות כפופות לנהלים מיוחדים, לדרוש אישורים מוקדמים ולעיתים אף להיות אסורות לחלוטין.
ביפן, למשל, הכנסת תרופות מסוימות לטיפול בהפרעות קשב המבוססות על אמפטמינים אסורה לחלוטין. במדינות כמו סינגפור, תאילנד או איחוד האמירויות קיימים נהלים מחמירים המחייבים הגשת בקשות ואישורים עוד לפני העלייה למטוס.
המדריך למטייל: 7 צעדים שיחסכו לכם צרות
1. להיערך מראש עם מלאי התרופות
מי שמתכנן שהות ממושכת בחו"ל ומטופל בתרופות קבועות צריך צריך להיערך זמן רב לפני הטיסה. חלק מהתרופות מחייבות הליכי אישור מיוחדים לצורך ניפוק כמות גדולה מהרגיל, תהליך שעלול להימשך עד שבועיים.
2. להצטייד במכתב רפואי באנגלית
לצד הדרכון וביטוח הנסיעות, מומלץ להצטייד גם במכתב רפואי רשמי באנגלית המתאר את הטיפול התרופתי שאתם נוטלים. המכתב צריך לכלול את שמו המלא של הנוסע כפי שהוא מופיע בדרכון, האבחנה הרפואית, שם החומר הפעיל בתרופה, המינון היומי והכמות הנלקחת לחו"ל, לצד פרטיו של הרופא המטפל. במדינות מסוימות אף מומלץ לצרף תרגום לשפת היעד. מסמך פשוט זה עשוי לחסוך שאלות מיותרות במעברי גבול ולמנוע עיכובים במקרה של בדיקה מצד רשויות המכס.
3. להכיר את החומר הפעיל
פקידי המכס אינם מכירים בהכרח שמות מסחריים ישראליים. חשוב לדעת מהו השם הגנרי (INN) של התרופה ולהקפיד שיופיע במסמכים הרפואיים.
4. לבדוק את דרישות מדינת היעד
עוד לפני הטיסה יש להיכנס לאתר משרד הבריאות או לאתר השגרירות של מדינת היעד ולבדוק את הנהלים לגבי הכנסת תרופות לשימוש אישי. חשוב במיוחד לבדוק גם מדינות שבהן מבצעים "קונקשן".
5. להשאיר את התרופות באריזה המקורית
אין להעביר כדורים לשקיות או לקופסאות חלוקה שבועיות. התרופות צריכות להישאר באריזת היצרן המקורית, רצוי עם מדבקת בית המרקחת.
6. לקחת את התרופות לתיק היד
מומלץ לשאת את התרופות החיוניות ואת המסמכים הרפואיים בתיק שעולה למטוס, ולא במזוודה הנשלחת לבטן המטוס.
7. להצהיר במכס במידת הצורך
במדינות רבות עדיף לעבור במסלול האדום ולהציג את המסמכים הרפואיים מיוזמתכם, במיוחד כאשר מדובר בתרופות מבוקרות.
לא רק ריטלין: אלו התרופות שעלולות לעורר שאלות במכס
רבים מופתעים לגלות שלא רק תרופות נדירות או חזקות נמצאות תחת פיקוח מוגבר במעברי גבול ברחבי העולם. גם תרופות נפוצות יחסית, שבהן משתמשים ישראלים רבים מדי יום, עשויות להיות מוגבלות או לדרוש אישורים מיוחדים.
בין החומרים המעוררים תשומת לב מיוחדת נמצאות תרופות להפרעות קשב וריכוז המבוססות על אמפטמינים, תרופות המכילות מתילפנידאט כמו ריטלין וקונצרטה, תרופות צינון המכילות פסאודואפדרין ותרופות המכילות קודאין. לצד אלה נמצאות גם תרופות הרגעה ושינה ממשפחת הבנזודיאזפינים ומשככי כאבים אופיואידיים כמו טרמדול ואוקסיקודון. בחלק מהמדינות ניתן להכניס תרופות אלו בכפוף למסמכים רפואיים מתאימים, בעוד שבאחרות נדרש אישור ממשלתי מוקדם שתהליך קבלתו עשוי להימשך בין מספר ימים לכחודש.
עבור רוב המטיילים, מעבר הגבול עם תרופות יעבור ללא בעיות, כל עוד נערכים מראש. בדיקה קצרה של דרישות המדינה, הצטיידות במסמכים רפואיים ושמירה על התרופות באריזתן המקורית עשויות לחסוך אי נעימות, עיכובים ואף הסתבכות משפטית.
במידה ויש ספקות או שאלות, מומלץ להתייעץ עם הרוקח של קופת החולים או בבתי המרקחת.
-נשיאת תרופות בנסיעה לחוץ לארץ ובכניסה לישראל - הנחיות לנוסעים משרד הבריאות
