עד לפני שנים לא רבות, השיח סביב מיאלומה נפוצה התמקד בעיקר בשליטה במחלה ובהארכת פרקי הזמן שבהם היא נשארת תחת שליטה. היום, לצד הזהירות הרפואית הנדרשת, נכנסה לשיחה אפשרות שבעבר כמעט לא הוזכרה בהקשר של המחלה: פוטנציאל לריפוי אצל חלק מהמטופלים. לא כהבטחה גורפת, אלא ככיוון חדש שמבוסס על טיפולים מתקדמים ועל תגובות עמוקות וממושכות יותר מבעבר.
ליאור יונתן חיימוב, 64, מהוד השרון, הכיר את הגוף שלו היטב. כספורטאי איש ברזל, אדם שחי בתנועה, במשמעת ובחתירה מתמדת ליעדים, הוא היה רגיל לחשוב על הגוף כעל מערכת חזקה, כמעט בלתי ניתנת לעצירה. ואז הגיע כאב גב חד ועקשן, כזה שאי אפשר להתעלם ממנו.
"האבחנה הייתה שאני חולה סרטן. זו הייתה נקודת המפנה", הוא מספר. "היו בעצם שתי החלטות, או יותר נכון שני יעדים: להבין למה זה קרה לי, ולמצוא דרך להתמודד עם זה כמה שיותר מהר, ובאופן שיהיה כמה שפחות קשה לגוף".
האבחנה הייתה מיאלומה נפוצה, סרטן דם שמקורו בתאי פלזמה במח העצם. תאים אלה אמורים לסייע לגוף לייצר נוגדנים ולהילחם בזיהומים, אך כאשר הם עוברים שינוי ומתחילים להשתכפל בצורה לא מבוקרת, הם עלולים להשפיע על העצמות, על ייצור הדם, על הכליות ועל יכולת הגוף להתמודד עם זיהומים. בישראל מאובחנים מדי שנה מאות חולים חדשים, אבל בשנים האחרונות תמונת הטיפול במיאלומה משתנה בקצב מהיר.
"זו הפעם הראשונה שאנחנו מדברים בזהירות על פוטנציאל לריפוי"
"בשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש בטיפול במיאלומה", אומרת ד"ר יוליה וקסמן, מנהלת המרכז למיאלומה ומחלות תאי פלסמה נדירות במרכז דוידוף, בילינסון. "אם בעבר עמדו לרשותנו אפשרויות טיפול מוגבלות יחסית, והמחלה במקרים רבים חזרה בתוך פרק זמן קצר, כיום יש מגוון רחב של טיפולים חדשניים ויעילים מאוד".
לדבריה, הגישה כיום כבר אינה מסתפקת רק בשליטה במחלה, אלא שואפת להגיע לתגובה עמוקה ככל האפשר. "אנחנו יודעים שיש קשר ישיר בין עומק התגובה לבין משך הזמן שבו המחלה נשארת בשליטה. מיאלומה עדיין נחשבת ברוב המקרים למחלה כרונית, וחשוב לומר את זה בזהירות. אבל השינוי הגדול הוא שהיום, בפעם הראשונה במחלה הזו, אנחנו בכלל יכולים לדבר במונחים של פוטנציאל לריפוי אצל חלק מהמטופלים".
"אנחנו רואים הפוגות עמוקות וממושכות שנמשכות שנים רבות, ובחלק מהמקרים הבדיקות הרגישות ביותר אינן מזהות עדות למחלה פעילה", מוסיפה ד"ר וקסמן. "למרות שאין עדיין הגדרה רשמית לריפוי במיאלומה, עצם העובדה שהשאלה הזו עולה היום היא שינוי דרמטי לעומת מה שהכרנו בעבר".
אחד הטיפולים שמסמנים בצורה הבולטת ביותר את שינוי הכיוון הזה הוא טיפול תאי מתקדם, המוכר גם CAR-T . מדובר בטיפול אימונותרפי מותאם אישית, שמבוסס על תאי מערכת החיסון של המטופל עצמו, וניתן כטיפול חד-פעמי. עבור חלק מהמטופלים, טיפול אחד כזה עשוי לפתוח פתח להפוגה ממושכת מאוד, ובמקרים מסוימים גם לשיח חדש על פוטנציאל לריפוי.
איך טיפול אחד יכול לשנות את מהלך המחלה
"הטיפול התאי המתקדם הוא אחד החידושים המשמעותיים ביותר בתחום המיאלומה", מסבירה ד"ר וקסמן. "אוספים מהמטופל תאי T, שהם תאים של מערכת החיסון שאחראים גם על זיהוי והשמדת תאים סרטניים. במעבדה מלמדים את התאים האלה לזהות חלבון שנמצא על פני תאי המיאלומה, ולאחר מכן מחזירים אותם לגוף המטופל כדי שיוכלו לאתר ולהשמיד את תאי הסרטן באופן ממוקד".
הייחוד, לדבריה, הוא לא רק במנגנון אלא גם באופי הטיפול. "מה שמייחד את הטיפול הזה לעומת טיפולים אחרים במיאלומה הוא שמדובר בטיפול חד-פעמי, ולא בטיפול שניתן באופן רציף לאורך חודשים או שנים. לאחר החזרת התאים אין כיום שימוש בטיפול משמר כפי שאנחנו עושים בטיפולים אחרים".
ד"ר וקסמן מדגישה, כי מדובר בטיפול שונה לחלוטין מהשתלת מח עצם עצמית. "בהשתלה עצמית נותנים מינון גבוה מאוד של כימותרפיה במטרה להרוג את תאי המיאלומה, ואחריו מחזירים תאי אב כדי לשקם את המערכת החיסונית שנפגעה כתוצאה מהכימותרפיה.
במסגרת הטיפול התאי ב- CAR-T, תאי מערכת החיסון שנלקחו מהחולה עברו הנדסה גנטית והוחזרו לגופו והם אלה שתפקידם לתקוף את תאי המיאלומה. המשמעות היא שמערכת החיסון שהייתה רדומה למדה לתקוף את התאים החולים בעצמה. לפני החזרת התאים המהונדסים מקבל החולה טיפול כימותרפי חד פעמי במינון נמוך בניגוד לכימותרפיה הניתנת בהשתלת מח עצם, וכך חוסכים מהחולה תופעות לוואי וכן אישפוז ממושך בבידוד.
"הכול השתנה, אבל לטובה"
עבור ליאור, החיפוש אחר האפשרות הטיפולית המתאימה לו היה חלק מההתמודדות. "כמי שאיבד את זוגתו למחלת הסרטן, ידעתי שאני לא מוכן לבזבז זמן", סיפר. "רציתי לבדוק מה הטיפול הכי מתקדם שיש".
הדרך לא הייתה מיידית. הוא המתין במשך חודשים לתשובה לגבי השתתפותו במחקר, בזמן שהאפשרויות האחרות כבר עמדו על הפרק. "הייאוש התחיל לחלחל, ואז הגיעה השיחה שהתקבלתי", הוא מספר. כיום, שנתיים וחצי אחרי הטיפול, הוא מתאר מציאות אחרת לגמרי: "היום אני נקי, בריא וחזק. לא רק שחזרתי לספורט, אלא שבחרתי להפוך את המשבר למתנה".
כששואלים אותו איך נראים החיים אחרי הטיפול, התשובה שלו רחבה בהרבה מבדיקות ומעקב. "הכול השתנה: סדר היום, סדר העדיפויות, העיסוק, מקום המגורים וגם מערכות יחסים שהיו צריכות תיקון. סדר היום שלי מותאם במדויק לסדר העדיפויות שלי, אני פועל לפי חזון אישי ותוכנית מטרות ויעדים, והעשייה שלי מחוברת לשליחות".
מאז, הוא עוסק באימון אישי ועסקי, מנחה סדנאות ומלווה אנשים, משפחות וארגונים. "ההתמודדות עם המחלה הוכיחה לי מי אני וגרמה לי לדייק את השליחות האמיתית שלי: לעזור לאנשים ולארגונים לשפר משמעותית את איכות החיים שלהם", הוא אומר. "אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש שליחות וערך ייחודי לתת לסביבה שלו. ברגע שאדם מגלה את זה ומאפשר לזה לצאת החוצה, הוא מקבל בחזרה שפע שהוא ראוי לו".
לחזור לשגרת החיים
מעבר לתגובה הרפואית, לטיפול חד-פעמי יש משמעות יומיומית גדולה. חולי מיאלומה רבים מכירים היטב את השגרה של ביקורים תכופים בבית החולים, בדיקות חוזרות וטיפולים שמכתיבים את לוח הזמנים של המטופל ושל משפחתו.
"עבור מרבית המטופלים, המשמעות של טיפול חד-פעמי היא רבה מאוד", אומרת ד"ר וקסמן. "כאשר טיפול מצליח להוביל להפוגה ממושכת ללא צורך בטיפול מתמשך, נפתח חלון של חזרה לשגרה. מטופלים יכולים לחזור לעבודה, לתכנן חופשות, לבלות זמן עם המשפחה ולעסוק בדברים שמעניקים להם משמעות, מבלי שכל שבוע יתנהל סביב מועד הטיפול הבא".
עם זאת, היא מדגישה כי הטיפול אינו מתאים לכל מטופל, וכי הוא כרוך גם בתופעות לוואי ובצורך במעקב רפואי צמוד בתקופה שלאחריו. "אבל עבור מטופלים מתאימים, האפשרות לקבל טיפול חד-פעמי ולהמשיך לאחר מכן בעיקר במעקב מייצגת שינוי עמוק באופן שבו אנחנו חושבים על חיים עם מיאלומה. לא רק הארכת חיים, אלא גם שיפור משמעותי באיכות החיים ובתחושת החופש והשליטה בחיי היומיום".
אצל ליאור, התחושה הזו קיבלה משמעות אישית מאוד. "הבחירה שלי בחיים לא הייתה רק דרך המדע, אלא גם דרך שינוי פנימי", הוא אומר. "הסרטן סימן לי לשחרר מטענים שסחבתי שנים. היום אני בשליחות שלי".
*המידע בכתבה מוגש כשירות לציבור ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או המלצה לטיפול. בכל שאלה רפואית יש לפנות לרופא או לרופאה המטפלים ולהתייעץ בהתאם למצבו האישי של כל מטופל.