רבים נוטים להתייחס למיגרנה כאל עוד כאב ראש חולף, אולם מבחינה רפואית מדובר במחלה נוירולוגית מורכבת שעלולה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים וביכולת התפקוד. עבור חלק מהמטופלים, ההתקפים החוזרים משפיעים על העבודה, הלימודים, המשפחה והחיים החברתיים עד כדי מגבלה ממשית.
בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בגישה למיגרנה בישראל. לצד התקדמות דרמטית בטיפולים הרפואיים, גם המוסד לביטוח לאומי מכיר בכך שמיגרנה כרונית עשויה להוות מחלה הגורמת לנכות רפואית, כאשר מתקיימים קריטריונים מסוימים.
אחת המחלות המגבילות בעולם
מיגרנה פוגעת בכ-12 עד 15 אחוזים מהאוכלוסייה בעולם ונחשבת לאחת הסיבות המרכזיות לנכות בגיל העבודה. מחקרי Global Burden of Disease מדרגים אותה באופן עקבי בין המחלות המשפיעות ביותר על התפקוד היומיומי, בעיקר בקרב נשים צעירות.
גם בישראל מדובר בתופעה רחבת היקף. נתוני מחקר שהתבסס על מבוטחי קופת חולים לאומית הצביעו על עלייה בשכיחות המיגרנה בעלת המשמעות הקלינית בין השנים 2017 ל-2022. בשנת 2022 נמצאה שכיחות של כ-8 אחוזים בקרב נשים לעומת 2.4 אחוזים בלבד בקרב גברים, נתון המדגיש את הפגיעה המשמעותית באוכלוסייה בגיל העבודה.
מתי כאב ראש הופך לנכות?
בניגוד למחלות רבות אחרות, אין בדיקת דם או בדיקת הדמיה שיכולות למדוד את עוצמת הכאב ואת ההשפעה התפקודית של מיגרנה. במשך שנים היה קושי לקבוע קריטריונים אחידים להערכת נכות.
כדי להתמודד עם הבעיה פרסם המוסד לביטוח לאומי בשנת 2021 חוזר רפואי ייעודי המסדיר את אופן הערכת הנכות בגין כאבי ראש ראשוניים, ובהם מיגרנה.
החוזר מתייחס למיגרנה, לכאב ראש מקבצי ולכאבי ראש תעוקתיים, ואינו עוסק בכאבי ראש הנגרמים ממחלות אחרות.
לפי ההנחיות, ניתן לשקול קביעת נכות כאשר מדובר בכאב ראש בעוצמה בינונית עד קשה המופיע לפחות ארבעה ימים בחודש ומשפיע על התפקוד.
גובה אחוזי הנכות נקבע בהתאם לתדירות ההתקפים, עוצמתם, משכם, הטיפולים שנוסו והתגובה אליהם. אחוזי הנכות עשויים לנוע בין 5 אחוזים ועד 40 אחוזים במקרים הקשים ביותר, כאשר קיימת עמידות לטיפולים מניעתיים מתועדים.
בנוסף, נכות קבועה מחייבת בדרך כלל מעקב מסודר במרפאה נוירולוגית או במרפאת כאבי ראש במשך לפחות שנתיים.
המהפכה הגדולה בטיפול במיגרנה
עד לפני מספר שנים רוב תרופות המניעה למיגרנה פותחו במקור עבור מחלות אחרות, כמו יתר לחץ דם, אפילפסיה או דיכאון. חלק מהמטופלים הפיקו מהן תועלת, אך אצל רבים היעילות הייתה מוגבלת ותופעות הלוואי הקשו על ההתמדה.
בשנים האחרונות נכנסה לשימוש משפחת תרופות חדשה המכוונת ישירות למנגנון הביולוגי של המיגרנה באמצעות חסימת החלבון CGRP. הטיפולים כוללים זריקות הניתנות אחת לחודש וכן תרופות פומיות, והם פותחו במיוחד לטיפול במיגרנה ולא הוסבו מתחומים רפואיים אחרים.
מחקרים עדכניים מצאו כי בקרב כ-40 עד 50 אחוזים מהמטופלים נרשמה ירידה של לפחות מחצית במספר ימי המיגרנה החודשיים, ובמקרים רבים גם ירידה בשימוש בתרופות לשיכוך התקפים.
בעקבות הנתונים, החברה האמריקאית לכאב ראש אף קבעה בשנת 2024 כי טיפולים אלו יכולים להיחשב כקו ראשון למניעת מיגרנה, ללא צורך לעבור תחילה מספר טיפולים ישנים.
האם הטיפולים החדשים ישפיעו גם על הנכות?
זו אחת השאלות המעניינות ביותר בתחום. מצד אחד, מיגרנה כרונית עדיין עלולה להיות מחלה קשה ומשתקת, וישנם מטופלים שאינם מגיבים גם לטיפולים המתקדמים ביותר.
מצד שני, כאשר טיפול יעיל מצליח להפחית את מספר ימי המיגרנה ואת עוצמת ההתקפים, גם המגבלה התפקודית עשויה לפחות באופן משמעותי.
לכן, קביעת נכות אינה אמורה להתבסס רק על עצם קיומה של האבחנה, אלא על מידת הפגיעה בתפקוד לאחר שניתן טיפול רפואי מתאים.
גם החוזר של הביטוח הלאומי מאמץ גישה זו ומבקש לבחון את סוגי הטיפולים שנוסו, את התגובה אליהם ואת ההשפעה בפועל על חיי המטופל.
האם כולם מודעים לזכויות שלהם? כנראה שלא. מטופלים רבים הסובלים ממיגרנה כרונית אינם יודעים כי במקרים מסוימים ניתן להגיש בקשה להכרה בנכות רפואית. מנגד, חשוב להבין שלא כל אדם הסובל ממיגרנה יהיה זכאי לאחוזי נכות או לקצבה.
ההכרעה מתבססת על תיעוד רפואי מפורט הכולל מעקב מסודר, פירוט הטיפולים שניתנו, תיעוד של ניפוק התרופות והערכת הפגיעה התפקודית.
ד"ר עובד דניאל, מנהל המרפאה לכאב ראש ופנים, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, בי"ח איכילוב