הסיוט של כל הורה: הילד קם בבוקר ומתחיל לצלוע בלי סיבה. האם יש מה לעשות?

תחשבו על הבוקר הכי רגיל בעולם. הילד שלכם, בן 8, מתעורר, יורד מהמיטה - ופתאום אתם שמים לב שהוא מקרטע. הוא לא נפל בבית הספר, אין סימן כחול כלשהו, אין חום. אתם אומרים לעצמכם "נו, בטח סתם כאבי גדילה, זה יעבור". אבל הימים עוברים, הצליעה לא נעלמת, ובסוף אתם מוצאים את עצמכם מול אורתופד שמשמיע לכם את צמד המילים שישנה לכם את החיים בשנים הקרובות: מחלת פרטס.
ברוכים הבאים לאחת התעלומות הרפואיות הכי מתסכלות, מסתוריות ומפחידות בעולם המדע המודרני. מחלה שמחזירה את הרופאים הגדולים ביותר לנקודת האפס.

"אנחנו מכירים את המחלה הזו מעל למאה שנים, ולפני עשור אף ציינו בכנס בינלאומי מאה שנה לגילוי שלה", מספר ד"ר מנחם זינגר, אורתופד ילדים מומחה, שעבר את התמחות העל שלו באחד המרכזים המובילים בעולם לחקר המחלה. "ועדיין, עם כל הטכנולוגיה של היום, אף אחד בעולם לא באמת יודע ממה היא נגרמת, איך היא תיגמר ומה לעשות".

המנגנון הביולוגי של פרטס נשמע כמעט כמו תקלה רנדומלית במערכת ההפעלה של הגוף: מסיבה שאיש אינו מבין, אספקת הדם לראש עצם הירך של הילד פשוט נקטעת בבת אחת. בלי דם וחמצן, תאי העצם באזור מתחילים למות, והמפרק - שאמור להיות עגול וחלק - מתחיל לאבד את הצורה שלו, לעבור נמק ואפילו לקרוס.

המחלה תוקפת בעיקר בנים, בעיקר בגילאי 4 עד 8, ולמדע יש בעיקר תיאוריות. "הועלו אינספור סברות לגבי ה'למה'", מסביר ד"ר זינגר. "היה בעבר מחקר בלונדון שהראה שבשכונות עניות ומזוהמות יותר היו יותר מקרים, ויש טענות שזה קשור לזיהום אוויר באזורים מסוימים, אבל אף אחד מעולם לא הצליח להוכיח שום דבר באופן מדעי".

המלכוד הגדול של המחלה הזו הוא שהיא פועלת כמו שעון חול ארוך ומורט עצבים: היא נמשכת בין שנתיים לארבע שנים. במהלך השנים האלה, הגוף מנסה לפנות את העצם המתה ולבנות אותה מחדש. "המחלה הזו תמיד מחלימה לבד בסוף, העצם תמיד תיבנה מחדש", מטיל ד"ר זינגר פצצה. "השאלה היחידה היא מה תהיה התוצאה בקצה. האם ראש הירך ייבנה מחדש בצורה עגולה ויפה, או שהוא יישאר שטוח, אליפטי ומעוות. אם הוא נשאר מעוות, המשמעות היא הרסנית - המפרק נשחק לחלוטין בצורה בלתי הפיכה".

אחת הבעיות הגדולות היא המודעות של ההורים, או יותר נכון - חוסר המודעות. הורים רבים נוטים לבלבל בין פרטס לבין "כאבי גדילה" חולפים, ומפסידים זמן יקר. לדברי ד"ר זינגר, יש דרך קלה מאוד להבדיל: "כאבי גדילה רגילים לא מלווים בצליעה. ברגע שיש כאב שממוקד בירך ויש צליעה והגבלה בתנועה - זה לא כאב גדילה, ונדרשת בדיקה מיידית".

ברוב המקרים, הטיפול הוא שמרני ומבוסס על פיזיותרפיה, הידרותרפיה, שחייה ורכיבה על אופניים, במטרה לשמור על המפרק בתנועה בזמן שהעצם בונה את עצמה. במקרים מורכבים יותר, נאלצים הרופאים לנתח כדי לשנות את זוויות העצם ולשחרר גידים. אבל הסיפורים האמיתיים, אלו שמרעידים את המחלקה האורתופדית, מתרחשים כשהמחלה מנצחת ומותירה מפרק הרוס.

"בשנה שעברה נאלצנו לעשות ניתוח החלפת מפרק ירך מלא לילדה בת 15 ולילד בן 17", חושף ד"ר זינגר. "החלפת מפרק זה ניתוח שעושים בדרך כלל לאנשים מבוגרים, לא לילדים בתיכון. אבל הם סבלו מכאבים כל כך נוראיים ומגבלה קשה, שהם פשוט באו ואמרו שהם לא רוצים את התרופות או את הטיפולים - הם רק רוצים שיחליפו להם את המפרק".
הבעיה בניתוח כזה בגיל ההתבגרות היא שמדובר בפצצה מתקתקת לעתיד: "שתל מוצלח, אפילו הכי מוצלח שיש, מחזיק מעמד משהו כמו 30 שנה. המשמעות היא שהנערים האלה יצטרכו לעבור עוד ניתוח החלפה מורכב בגיל 35 או 40, וכל החלפה חוזרת היא קשה ומסובכת הרבה יותר". כדי להילחם בסטטיסטיקה הזו, הרפואה משתמשת עבור הצעירים האלה במכשור מיוחד - משתלי קרמיקה במקום פלסטיק שמחזיקים יותר מעמד, וטכנולוגיה ללא דבק שמאפשרת החלפה קלה יותר בעתיד.

לד"ר מנחם זינגר באתר zap דוקטורס

לאתר של ד"ר מנחם זינגר

הפנים של מחלת פרטס הן קיצוניות ובלתי צפויות, ואין מקרה אחד שדומה למשנהו. "רק בשבועיים האחרונים ראיתי שני קצוות של המחלה", מסכם ד"ר זינגר. "הגיע אליי ילד שנמצא כבר שלוש שנים עמוק בתוך המחלה, אבל המצב שלו פנטסטי - הוא רץ, משחק כדורגל, יש לו טווחים מעולים ושום דבר לא מפריע לו בחיים. ומצד שני, הגיע אליי ילד קטן, מוגבל לחלוטין בתנועה, שאותו אני כבר מכין ומכניס לחדר ניתוח בעוד שבוע או שבועיים".

השורה התחתונה להורים ברורה: אל תהמרו על הרגליים של הילדים שלכם. אם הילד מתחיל לצלוע, אל תחכו שהנס יקרה מעצמו ואל תקשיבו לעצות בפורומים על "כאבי גדילה". אבחון מהיר אצל אורתופד ילדים מומחה הוא ההבדל בין חזרה למגרש הכדורגל, לבין סיוט של ניתוחים בגיל שבו אמורים לחגוג את החיים.

ד"ר מנחם זינגר הוא מומחה בכיר לאורתופדית ילדים ומנהל היחידה לאורתופדית ילדים במרכז הרפואי וולפסון, עם התמחות במחלת פרטס.

** המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

הכתבה בשיתוף zap דוקטורס