רופאה מסבירה: מה באמת קורה לגוף אחרי שתורמים דם?

תרומת דם היא אחת הפעולות הפשוטות ביותר שיכולה להציל חיים, אך בפועל רק אחוז קטן מהאוכלוסייה הבריאה תורם דם באופן קבוע. לפי נתונים רפואיים ממערכות בריאות במדינות מערביות, שיעור התורמים עומד לרוב על כ-2% בלבד מהאוכלוסייה הזכאית לתרום.

הצורך בתרומות דם נשאר גבוה בכל העולם, בעוד שמספר התורמים הקבועים נמוך יחסית. סקירה שיטתית שפורסמה בשנת 2024 בכתב העת Blood Transfusion מצאה כי חששות בריאותיים ומידע שגוי הן בין הסיבות המרכזיות שבגללן אנשים נמנעים מתרומת דם, למרות שהתרומה נחשבת בטוחה עבור מרבית האוכלוסייה הבריאה.

למרות זאת, הצורך במנות דם גבוה וקבוע, בין היתר משום שמרכיבי הדם השונים מחזיקים זמן מוגבל בלבד: טסיות דם נשמרות לרוב עד כחמישה עד שבעה ימים בלבד, תאי דם אדומים כ-35 עד 42 ימים, ופלזמה ניתן להקפיא ולשמר לתקופה ארוכה יותר. המשמעות היא שמלאי הדם דורש חידוש מתמיד, ולא ניתן להסתמך על תרומות ישנות.

בנוסף, כל תרומת דם אחת יכולה לסייע לעד שלושה מטופלים שונים, בזכות הפרדת מרכיבי הדם לשימושים רפואיים שונים.

תרומת דם מתבצעת לרוב בכמות של כ-450 מ"ל דם, שהם פחות מעשירית מכמות הדם הממוצעת בגוף האדם (כ-5 ליטר לגבר במשקל 70 ק"ג). מדובר בכמות שהגוף יודע להשלים באופן טבעי, ובמרבית האנשים הבריאים גם ללא פגיעה בתפקוד היומיומי.

אחת הטעויות הנפוצות היא החשש שתרומת דם מחלישה את הגוף לאורך זמן. בפועל, אצל אדם בריא, הגוף מפצה במהירות על נפח הנוזלים שאבד תוך שעות עד ימים ספורים, ותאי הדם האדומים מתחדשים בהדרגה בתוך מספר שבועות עד חודשים.

עם זאת, חשוב לציין כי תרומת דם מגבירה את השימוש של הגוף במאגרי הברזל שלו, ולכן מומלץ לתורמים קבועים לצרוך מזונות עשירים בברזל או לשקול תוספי ברזל, שכן החזרה המלאה של מאגרי הברזל יכולה לקחת זמן רב יותר, במיוחד בקרב נשים ובקרב מי שאינם נוטלים תוספי ברזל.

במהלך התרומה עצמה, הגוף מגיב באופן מבוקר. הירידה הקלה בנפח הדם מזוהה על ידי מערכות ויסות פנימיות, והן מפעילות מנגנונים שמייצבים את לחץ הדם ואת זרימת הדם לאיברים חיוניים. לכן, כאשר התרומה נעשית בתנאים מבוקרים ועל פי הנהלים, היא נחשבת בטוחה מאוד.

קיימים לא מעט מיתוסים סביב תרומת דם. להלן הנפוצים שבהם:

אפשר להידבק במחלות בזמן התרומה
כל הציוד המשמש לתרומת דם הוא חד-פעמי, סטרילי ואינו מאפשר העברת מחלות.
רק אנשים בכושר גופני גבוה יכולים לתרום דם
רוב האנשים הבריאים בגיל המתאים יכולים לתרום, בכפוף לבדיקות רפואיות בסיסיות.
אחרי תרומה אסור לחזור לפעילות רגילה
ניתן לחזור לשגרה, אך מומלץ להימנע ממאמץ גופני אינטנסיבי ביום התרומה עצמו.

לא כל אדם מתאים לתרום דם, וקיימים קריטריונים רפואיים ברורים שנועדו להגן הן על התורם והן על המקבל. לפני כל תרומה מתבצעת בדיקה גופנית בסיסית הכוללת מדידת לחץ דם, דופק, המוגלובין ושאלון רפואי מפורט. אנשים עם מחלות לב, ריאה או כליות, חולים במחלות כרוניות מסוימות או הנוטלים תרופות מסוימות, או אלו שעברו זיהומים לאחרונה או נסעו לאיזורים בהם מחלות זיהומיות (כמו HIV) הן נפוצות מאוד - עשויים להידחות מתרומה באופן זמני או קבוע. בנוסף, נדרשת רמת המוגלובין מינימלית (לרוב 11.5-12.5 גרם/ד"ל לנשים ו-12.5-13.5 גרם/ד"ל לגברים) ומשקל מינימלי של כ-50 ק"ג.

בישראל, תורמים מעל גיל 65 זקוקים לאישור רופא לפני תרומה, וכך גם התורמים לראשונה מעל גיל 60. לאחר התרומה, כל מנת דם עוברת בדיקות מעבדה מקיפות לגילוי נוגדנים ונוכחות של HIV, וירוסי הפטיטיס B ו-C, עגבת ומחלות זיהומיות נוספות. מערכת הבדיקות הזו מבטיחה את בטיחות אספקת הדם ומפחיתה את הסיכון להעברת מחלות זיהומיות לפחות מ-1 למיליון במקבלי התרומה.

בסופו של דבר, תרומת דם היא פעולה קצרה יחסית, אך בעלת השפעה רפואית עצומה. כל תרומה יכולה להציל חיים של מספר מטופלים שונים ולספק מענה קריטי במצבים שבהם אין חלופה אחרת. הבנת התהליך הפיזיולוגי והפרכת החששות סביבו יכולות לעודד יותר אנשים בריאים לקחת חלק במאמץ המתמשך לשמירה על מלאי דם זמין ובטוח.

ד"ר לי ארז, מומחית לרפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון