סרטן שלפוחית השתן הוא מהסוגים השכיחים של סרטן בדרכי השתן, ובמקרים רבים ניתן לאתרו בשלב מוקדם אם שמים לב לסימנים הנכונים. למרות שכיחותו בעיקר בגברים מעל גיל 55, גם נשים עלולות לחלות, ולעיתים הסימנים הראשונים מיוחסים בטעות לדלקת, או אבנים בדרכי השתן. ההבדל בין דלקת חולפת לגידול ממאיר עשוי להיות ההבדל שבין החלמה מלאה לבין מסלול טיפול מורכב יותר.
ד"ר אביבית פאר, מנהלת תחום ממאירויות מערכת השתן ומנהלת יחידת המחקרים הקליניים באגף האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם, מסבירה מהם התסמינים שדורשים בירור, כיצד מתבצע האבחון, מהם שלבי המחלה, אילו טיפולים זמינים כיום וכיצד כל אלה משפיעים על סיכויי הריפוי ואיכות החיים של המטופלים.
סרטן שלפוחית השתן - מחלה נפוצה אך ניתנת לאיתור מוקדם
בישראל מאובחנים מדי שנה כ-1,800 חולים חדשים. המחלה מתפתחת כאשר תאים בדופן השלפוחית עוברים שינוי ממאיר ומתחילים להתחלק ללא בקרה. כ-70% מהחולים מאובחנים בשלב מקומי שאינו פולשני, שבו סיכויי ההחלמה גבוהים מאוד. "אבחון מוקדם מציל חיים גם בסרטן שלפוחית השתן", מדגישה ד"ר פאר. עם זאת, בקרב כרבע מהמאובחנים המחלה מתגלה כבר בשלב מתקדם או גרורתי, ושיעור הריפוי יורד משמעותית.
כך פועל אחד האיברים החשובים בגוף
שלפוחית השתן היא איבר חלול ושרירי שתפקידו לאגור את השתן המופרש מהכליות עד לפינויו מהגוף. הדפנות הפנימיות שלה מצופות בתאי מעבר (Transitional Cells), התאים מהם מתפתח ברוב המקרים הסרטן. לאורך זמן, פגיעה חוזרת בתאים אלו עלולה לגרום לשינויים ממאירים ולהופעת גידול סרטני.
למעשה, כ-90% ממקרי סרטן השלפוחית הם מסוג קרצינומה של תאי מעבר. גורמי הסיכון הבולטים כוללים עישון (הגורם המרכזי והמשמעותי ביותר), חשיפה תעסוקתית לחומרים כימיים, זיהומים כרוניים בדרכי השתן וטיפולי קרינה בעבר. בעולם מדווחים מדי שנה על למעלה מחצי מיליון מקרים חדשים, מה שהופך את המחלה לאחת מעשר מחלות הסרטן הנפוצות ביותר.
הסימן הראשון שצריך להדליק נורה אדומה
התסמין המרכזי של סרטן שלפוחית השתן הוא הופעת דם בשתן - לעיתים בכמות קטנה הנראית רק בבדיקת מעבדה, ולעיתים בולטת לעין. "כאשר מזהים שינוי בצבע השתן לאדום כהה או צבע חלודה או דימום, גם אם חולף, חשוב לפנות לרופא ולבצע בירור," אומרת ד"ר פאר. "ישנן סיבות נוספות להופעת דם, אך חשוב לשלול אפשרות של גידול ממאיר."
תסמינים נוספים יכולים לכלול צריבה, כאב או תחושת לחץ במתן שתן, עלייה בתדירות השתן, ולעיתים כאבים בגב התחתון או באגן. מאחר שהתסמינים דומים לאלו של דלקות בדרכי השתן, בעיקר בקרב נשים, האבחון לעיתים מתעכב - ולכן יש חשיבות לבדיקות יסודיות ולערנות מצד המטופלים והרופאים כאחד.
האבחון: מציסטוסקופיה ועד בדיקות הדמיה
האבחון הראשוני מתבסס על בדיקות שתן (הכוללות ציטולוגיה לזיהוי תאים סרטניים), בדיקות הדמיה כגון אולטראסאונד, CT או MRI ולרוב גם ציסטוסקופיה - בדיקה אנדוסקופית שבה מוחדרת מצלמה דקה דרך השופכה כדי לאבחן את חלל השלפוחית ולקחת דגימות. באמצעות הביופסיה מתקבלת אבחנה פתולוגית מדויקת שמבדילה בין שני סוגים עיקריים של המחלה:
• סרטן שטחי (Non-muscle invasive) - גידול מוגבל לרירית שאינו חודר לשריר.
• סרטן חודר שריר (Muscle invasive) - גידול שחדר לשכבת השריר ולעיתים אף התפשט לאיברים סמוכים או יצר גרורות.
"אבחון מוקדם מציל חיים גם בסרטן שלפוחית השתן," מסכמת ד"ר פאר.
טיפול בשלבים מוקדמים - סיכוי אמיתי לשינוי
בשלבים הראשונים של המחלה, כאשר הגידול עדיין מוגבל לשכבה הפנימית של השלפוחית, הטיפול הסטנדרטי הוא כריתה אנדוסקופית - ניתוח זעיר-פולשני דרך השופכה ללא חתך חיצוני. הניתוח מאפשר להסיר את הגידול ולבצע הערכה פתולוגית מדויקת.
עם זאת, מאחר שלסרטן שלפוחית השתן יש נטייה לחזור, נהוג להוסיף טיפול תוך-שלפוחיתי: כימותרפיה מקומית או טיפול ב-BCG - חיסון מוחלש המעורר תגובה חיסונית מקומית נגד תאי הסרטן ונחשבלטיפול המקובל בחולים בעלי סיכון בינוני או גבוה להישנות של הגידולים.
ד"ר פאר: "בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית גם בשלב זה. נוספו תרופות אימונותרפיות חדשות ותרופות ביולוגיות חדשניות וכימותרפיות נוספות שהוכחו כיעילות מאוד בהפחתת שיעור ההישנות של גידולים אלו. בנוסף, בדיקות מולקולריות מתקדמות מאפשרות לרופאים להבין את הפרופיל הגנומי של הגידול ולהתאים טיפול ממוקד יותר למטופל"
ומה קורה כשזה חודר לשריר?
כאשר המחלה מתקדמת וחודרת לשכבת השריר, נדרש טיפול רחב יותר. במקרים אלו, הניתוח המקובל הוא ציסטקטומיה מלאה - כריתה של השלפוחית כולה, ולעיתים גם בלוטות לימפה סמוכות ומרכיבים סמוכים נוספים באגן. ברוב החולים המתאימים, הטיפול אינו מסתכם רק בניתוח, אלא משולב גם בטיפול תרופתי הניתן לפני ואחרי הניתוח - בעבר בעיקר כימותרפיה ולאחרונה גם אימונותרפיה - שמטרתו להקטין את הגידול, לטפל מוקדם בתאים סרטניים זעירים שעלולים להימצא בגוף, ולהפחית את הסיכון לחזרת המחלה. עבור מטופלים מסוימים קיימת גם האפשרות של שימור כיס השתן וטיפול בקרינה משולבת בכימותרפיה.
במחלה מתקדמת וגם כאשר כבר לא ניתן לנתח, בשנים האחרונות נוספו טיפולים מתקדמים ובהם תרופות משולבות כימותרפיה ונוגדנים מצומדי-תרופה (ADC). למעשה, הטיפול מגיע ישירות לתאי הגידול ומשחרר שם את הכימותרפיה בצורה ממוקדת. כך, "הגישה כיום היא שילוב של מנגנונים שונים - כימותרפיה עם אימונותרפיה או שילוב של אימונותרפיה עם נוגדנים מצומדי תרופה," אומרת ד"ר פאר. "גישה זו משפרת משמעותית את הסיכוי לנסיגה מלאה של הגידול, ואף במקרים מסוימים עשויה להוביל לריפוי מוחלט."
העתיד כבר כאן - טיפול מותאם, אבחון מדויק
תחום האונקולוגיה של דרכי השתן עבר בשנים האחרונות מהפכה. לצד הטיפולים החדשים נכנסו לשימוש גם בדיקות מולקולריות שמאפשרות לזהות שינויים גנטיים בגידול ולבחור תרופות שמותאמות למאפייניו.
למעשה, סרטן שלפוחית השתן אמנם שכיח, אך כאשר הוא מאובחן מוקדם, סיכויי ההחלמה גבוהים.
הופעת דם בשתן, גם ללא כאבים, מחייבת בירור רפואי. ככל שהאבחון מתבצע בשלב מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לשליטה טובה במחלה ולהחלמה, בעוד שבשלבים מתקדמים נדרשים טיפולים מורכבים וממושכים יותר. ההתקדמות באימונותרפיה ובטיפולים ממוקדים כדוגמת נוגדנים מצומדי תרופה, וטיפולים מתקדמים ביולוגיים, משפרת באופן משמעותי את שיעורי התגובה ומאפשרת לשמור על איכות החיים, גם כאשר נדרש טיפול מורכב יותר.
*שירות לציבור בחסות אסטרהזניקה. למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
