במשך יותר משני עשורים היה נדמה שהמילה "ריטלין" היא כמעט שם נרדף להפרעת קשב וריכוז. עבור הורים, מורים, רופאים ותלמידים, התרופה הפכה לסמל של אחת התופעות הרפואיות והחברתיות הבולטות בישראל. אלא שכעת מתברר שהמציאות השתנתה באופן דרמטי.
מחקר חדש של משרד הבריאות, שיוצג בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ב 10 ביוני, חושף כי צריכת התרופות להפרעת קשב וריכוז בישראל זינקה ב 98 אחוזים בין השנים 2020 ל 2025. במילים אחרות, בתוך חמש שנים בלבד כמעט הוכפלה כמות התרופות שנצרכה בישראל.
אבל הנתון המעניין ביותר אינו בהכרח העלייה בהיקף השימוש. מאחורי המספרים מסתתרת מהפכה שקטה נוספת: הריטלין ותרופות דומות שהובילו את התחום במשך עשרות שנים מאבדות את מעמדן, ובמקומן נכנסות תרופות חדשות ממשפחת האמפטמינים.
כמעט בכל כיתה בישראל
הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות הנוירו התפתחותיות השכיחות בעולם. היא מאופיינת בקשיים בריכוז, קשיי התארגנות, אימפולסיביות ולעיתים גם היפראקטיביות.
בישראל, כמו במדינות מערביות רבות, מספר המאובחנים נמצא במגמת עלייה מתמשכת. ילדים רבים מאובחנים כבר בגיל בית הספר היסודי, ובשנים האחרונות חלה עלייה גם במספר המבוגרים המאובחנים לראשונה בגיל מאוחר.
התוצאה היא שיותר ויותר ישראלים מקבלים טיפול תרופתי כחלק מההתמודדות היומיומית עם ההפרעה. לפי נתוני המחקר, מדובר כיום באחד מתחומי הטיפול הצומחים ביותר במערכת הבריאות.
סוף עידן הריטלין?
במשך שנים רבות שלטו תכשירי המתילפנידט בשוק התרופות להפרעות קשב וריכוז. לקבוצה זו שייכות תרופות מוכרות כמו ריטלין, קונצרטה ומתדייט.
בשנת 2020 החזיקו תרופות אלה בכ-75 אחוזים מכלל השוק. אלא שבתוך חמש שנים בלבד התמונה השתנתה לחלוטין. לפי המחקר, בשנת 2025 ירד חלקן של תרופות המתילפנידט ל 33 אחוזים בלבד מכלל השוק.
במקביל, תרופות המבוססות על אמפטמינים רשמו זינוק חסר תקדים. אטנט ואדרל רשמו עלייה של 675 אחוזים והפכו לקבוצת התרופות המובילה בישראל עם כ-40 אחוזים מהשוק. גם פוקלין רשמה זינוק של 569 אחוזים, בעוד ויואנס עלתה ב-181 אחוזים.
בסך הכול, תרופות המבוססות על אמפטמינים מהוות כיום 56 אחוזים מכלל שוק התרופות להפרעות קשב וריכוז בישראל. מדובר במהפך משמעותי בעולם הטיפול בהפרעות קשב, שכן במשך עשרות שנים נחשבו תכשירי המתילפנידט לקו הטיפול המרכזי.
מה הסיבה לזינוק הדרמטי בשימוש בתרופות להפרעת קשב?
במשרד הבריאות עדיין מנסים להבין את הסיבות המדויקות לשינוי. "אנחנו עוקבים אחר כמות התרופות לטיפול בהפרעות קשב שנכנסות לישראל במהלך השנים ורואים בבירור את העלייה ואת השינוי בסוגי התרופות", אומר רועי רוקי, ממובילי המחקר, מרכז יבוא פרמצבטיקה וסמים באגף הרוקחות במשרד הבריאות.
לדבריו, אחת השאלות המרכזיות היא האם העלייה נובעת מגידול במספר המטופלים או משימוש במינונים גבוהים יותר. "אנחנו בודקים כעת מול קופות החולים האם מדובר בעלייה במספר המרשמים או שהעלייה נובעת בעיקר מהגדלת המינונים שניתנים למטופלים", הוא מסביר.
המחקר נערך על ידי אלי מרום, ד"ר ישראל פיטוסי טייב, ויקטוריה פינקל פקרסקי, ד"ר מירי כהן קנדלי ומירי טריינין ממשרד הבריאות.
לדברי החוקרים, ייתכן שמספר תהליכים מתרחשים במקביל. מצד אחד, יותר ילדים מאובחנים בגיל צעיר. מצד שני, יותר מבוגרים מקבלים אבחנה לראשונה בגיל מאוחר. בנוסף, המודעות הציבורית להפרעות קשב וריכוז גבוהה כיום הרבה יותר מבעבר, דבר המוביל לפנייה מוגברת לאבחון ולטיפול.
הוויכוח הציבורי חוזר
הנתונים החדשים מתפרסמים על רקע דיון ציבורי ער שנמשך כבר שנים סביב השימוש בתרופות להפרעות קשב, במיוחד בקרב ילדים. רק בשבוע שעבר התייחס לנושא שר החינוך יואב קיש בריאיון לתוכנית "סרי ושלזינגר" באולפן וואלה.
קיש טען כי החברה הישראלית עברה מקיצוניות אחת לאחרת בכל הנוגע לטיפול התרופתי. "בעיניי זו טעות קשה ואנחנו צריכים להפסיק עם זה", אמר. "הפכנו להיות תרבות שעל כל בעיה הכי קטנה מפוצצים את הילדים בריטלין. בתקופה שלנו היינו בחוסר טיפול, ובתקופה הזו אנחנו בעודף טיפול".
כאשר נשאל האם ילדים מקבלים כיום תרופות שלא לצורך, השיב: "היום יש מקרים שיש ילדים שצריך לא לתת להם. אני אומר לך עוד פעם, שאלת אותי על התקופה שלנו, היה חוסר טיפול, היום יש עודף טיפול".
דבריו משקפים חשש המשותף לחלק מההורים, אנשי החינוך ואנשי המקצוע.
השאלה המרכזית היא האם הגידול החד במספר המטופלים משקף אבחון טוב יותר של ילדים ומבוגרים שבעבר לא קיבלו מענה, או שמא מדובר במגמה רחבה יותר של רפואת יתר.
לא רק כדור
לצד הוויכוח, רוב המומחים מסכימים כי עבור אנשים רבים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, טיפול תרופתי יכול לשפר משמעותית את איכות החיים, את ההישגים הלימודיים ואת התפקוד היומיומי.
עם זאת, מומחים מדגישים כי טיפול מיטבי אינו מסתכם בתרופה בלבד. אבחון מקצועי ומקיף, ליווי רגשי בעת הצורך, התאמות במערכת החינוך, הדרכת הורים והתערבויות התנהגותיות הם חלק בלתי נפרד מהטיפול.
החוקרים מציינים כי העלייה החדה בהיקף השימוש בתרופות מחייבת בחינה מעמיקה של תהליכי האבחון, רישום המרשמים והמעקב אחר המטופלים.
שאלות שעדיין אין עליהן תשובה
הנתונים החדשים מעלים שורה של שאלות שמערכת הבריאות תידרש להתמודד איתן בשנים הקרובות.
• האם כל המטופלים אכן עוברים אבחון יסודי ומקיף?
• האם הבחירה בתרופה מסוימת מבוססת תמיד על שיקולים רפואיים בלבד?
• האם יש מספיק מעקב אחר השפעות ארוכות טווח?
• מהי ההשפעה הכלכלית של המעבר ההמוני לתרופות חדשות ויקרות יותר?
"הגידול המהיר בצריכה הלאומית לצד המעבר לתכשירים בעלי פרופיל פרמקולוגי שונה מחייב מעקב רגולטורי אחר הלימות האבחון, רישום המרשמים ובחינת ההשלכות הקליניות והכלכליות ארוכות הטווח", מסכמים החוקרים.
הנתונים החדשים צפויים להצית מחדש את אחד הוויכוחים הרגישים ביותר במערכת הבריאות ובמערכת החינוך: האם ישראל מצליחה לזהות ולטפל טוב יותר באנשים עם הפרעת קשב וריכוז, או שמא היא הופכת בהדרגה לחברה שממהרת יותר ויותר לחפש פתרונות בתוך אריזת תרופות.