אמש (חמישי) חשף חבר הכנסת בני גנץ בתכנית עובדה בקשת 12, כי אישתו רויטל חלתה באלצהיימר בגיל 51 ושיתף על התסמינים הראשונים והחיים לצד המחלה האכזרית.
"דמנציה בצעירים מוגדרת כדמנציה שמסתמנת לפני גיל 65", מסבירה פרופ' יהודית אהרון, יו"ר המועצה המדעית של עמותת עמדא. "מדובר בירידה בתפקודים הקוגניטיביים ובהתנהגות, בדרגת חומרה שמתחילה להפריע לאדם לתפקד בחיי היומיום, בעבודה, בקהילה ובחברה".
לדבריה, דמנציה אינה מחלה אחת אלא הגדרה תפקודית רחבה. "יש הרבה גורמים לדמנציה, כי מדובר בפתולוגיה מוחית. מחלת האלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר גם בגיל צעיר וגם בגיל מבוגר, אבל ככל שעולים בגיל יש יותר אנשים שסובלים ממספר גורמים במקביל".
לפי ההערכות, בישראל חיים כיום כ־150 אלף חולי דמנציה, מהם כ־4,000 עד 5,000 עם דמנציה מוקדמת.
לא רק שכחה: התסמינים שעלולים להופיע בגיל צעיר
בין הסיבות המרכזיות לדמנציה היא מונה מחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר ודמנציה פרונטו־טמפורלית, דמנציה וסקולרית שנגרמת ממחלות כלי דם במוח, פרקינסון, חבלות ראש, מחלות זיהומיות, גידולים ומחלות תורשתיות. "ככל שהגיל צעיר יותר, כך הגורמים הגנטיים שכיחים יותר", היא מדגישה.
בעוד שרבים מזהים דמנציה עם בעיות זיכרון, אצל צעירים התמונה לעיתים שונה לחלוטין.
"יש כמובן את ההסתמנות הקלאסית של פגיעה בזיכרון", אומרת פרופ' אהרון, "אבל בגיל צעיר רואים גם צורות פחות טיפוסיות: הפרעות התנהגות, אפאתיה, דיכאון, קושי בהתמצאות במרחב, חוסר יכולת לזהות פנים, בעיות קריאה, קושי להתלבש או איבוד הדרגתי של השפה".
לדבריה, יש גם מקרים שבהם המחלה נראית בתחילתה כמו פרקינסון.
עד כמה הגנטיקה משפיעה?
לדברי פרופ' אהרון, בעשור האחרון התחדדה ההבנה כי גם באלצהיימר של הגיל המבוגר יש מרכיב גנטי משמעותי.
"בכ־10 אחוזים ממקרי האלצהיימר יש סיבה גנטית או משפחתית ברורה. מוכרים כיום שלושה גנים שגורמים להסתמנות מוקדמת של המחלה", היא מסבירה. "יש משקל משמעותי להורשה, אבל עדיין לא הכול ברור". עם זאת, היא מדגישה כי גנטיקה היא רק חלק מהסיפור.
גורמי הסיכון שמעלים את הסיכוי לדמנציה
"כיום מדברים יותר ויותר על בריאות המוח", היא אומרת. "הכוונה היא לגורמי סיכון שמעלים את הסיכון לפתח פתולוגיה מוחית, וככל שיש יותר גורמי סיכון, כך עולה גם הסיכון לדמנציה".
בין גורמי הסיכון המרכזיים:
יתר לחץ דם
סוכרת
מחלות לב וכלי דם
השמנה
דיכאון
הפרעות שינה
ירידה בשמיעה
חבלות ראש
עישון וצריכת אלכוהול
חוסר בפעילות גופנית
זיהום אוויר
ניתוק חברתי
רמת השכלה נמוכה
"ההבנה היום היא שטיפול נכון ומניעתי בגורמי הסיכון יכול להפחית את שכיחות הדמנציה בכ־45 אחוזים ואף לדחות את הופעתה", היא אומרת.
המהפכה החדשה: גילוי אלצהיימר בבדיקת דם
אחד השינויים הגדולים ביותר בתחום התרחש בשנתיים האחרונות.
"עד לפני כמה שנים מחלת האלצהיימר אובחנה בעיקר לפי הסימנים הקליניים והירידה הקוגניטיבית", מסבירה פרופ' אהרון. "היום יש מהפכה של ממש: המחלה מאובחנת לפי סמנים ביולוגיים".
היא מסבירה כי אלצהיימר נגרמת ממשקעים של חלבוני עמילואיד וטאו במוח. בעבר ניתן היה לזהות אותם בעיקר באמצעות בדיקות דימות או בדיקות נוזל שדרה, אך כיום מתחילות להיכנס לשימוש גם בדיקות דם מתקדמות.
"במשפחות שיש בהן אלצהיימר תורשתי אפשר לזהות סמנים של המחלה כבר 15 עד 20 שנה לפני שמתחילה ירידה קוגניטיבית", היא אומרת.
לדבריה, המשמעות היא שבעתיד ניתן יהיה לאתר אנשים בסיכון מוקדם הרבה יותר, ואולי גם להתחיל טיפולים בשלבים שבהם הנזק המוחי עדיין מוגבל.
"המסר החשוב הוא שדמנציה אינה גזירת גורל", מסכמת פרופ' אהרון. "יש היום יותר ידע, יותר אפשרויות אבחון מוקדם ויותר הבנה עד כמה אורח החיים משפיע על בריאות המוח לאורך השנים".