לקראת היום הבין לאומי ללא עישון שיצוין ב-31 במאי, מפרסמת האגודה למלחמה בסרטן נתונים חדשים שמשרטטים תמונה מדאיגה במיוחד על הרגלי העישון בישראל. מהסקר החדש עולה כי העישון ממשיך להיות נפוץ מאוד בישראל, בעיקר בקרב גברים וצעירים, בעוד שכמעט כל הציבור נחשף לעישון פסיבי במקומות ציבוריים באופן קבוע.
על פי הסקר, 24 אחוזים מהישראלים מעשנים סיגריות רגילות, כאשר שיעור המעשנים גבוה במיוחד בקרב גברים ומגיע ל-34 אחוזים. מדובר בעלייה מדאיגה, כאשר רק בשנה שעברה מספר המעשנים בישראל עמד על 20 אחוזים. במקביל, כ-15 אחוזים מהאוכלוסייה משתמשים בסיגריות אלקטרוניות, אך בקרב צעירים בני 16 עד 24 הנתון מזנק ל-24 אחוזים.
עוד עולה מהנתונים כי גם עישון נרגילה נמצא בעלייה משמעותית, מ-11 אחוזים בשנה שעברה ל-15 אחוזים השנה. שיעור מעשני הסיגרים עלה מ-2 אחוזים ל-5 אחוזים, וכ-5 אחוזים מהציבור דיווחו כי התנסו בשקיקי ניקוטין.
כמעט כולם נחשפים לעישון פסיבי
אחד הנתונים הבולטים ביותר בסקר הוא החשיפה הנרחבת לעישון פסיבי. לפי הנתונים, 93 אחוזים מהציבור נחשפו לעישון פסיבי במקומות ציבוריים.
החשיפה מתרחשת כמעט בכל מקום אפשרי. 49 אחוזים דיווחו כי נחשפו לעישון במסעדות ובבתי קפה, 43 אחוזים בחוף הים, 43 אחוזים בתחנות אוטובוס ו-40 אחוזים אף דיווחו על חשיפה לעישון במקום העבודה ובאולמות אירועים.
למרות שהחוק בישראל אוסר על עישון במקומות ציבוריים, רוב הציבור עדיין מרגיש שהאכיפה אינה מספקת.
כ-80 אחוזים מהישראלים היו רוצים שלא יעשנו במקומות ציבוריים כלל, ובקרב הלא מעשנים הנתון מגיע ל-92 אחוזים. בנוסף, 74 אחוזים מהציבור מדווחים כי ריח הסיגריות מפריע להם גם כאשר מדובר באדם קרוב.
המלחמה והמצב הביטחוני החזירו רבים לעשן
מהסקר עולה גם קשר ברור בין המצב הביטחוני לבין עלייה בעישון. כ-40 אחוזים מהמעשנים דיווחו כי התחילו לעשן מחדש, חזרו לעשן או העלו את תדירות העישון בעקבות מתח, חרדה והמצב הביטחוני.
כאשר נשאלו באופן ספציפי על תקופת מבצע "שאגת הארי", 37 אחוזים מהמעשנים הודו כי הגבירו את העישון או חזרו אליו בתקופה הזו.
שליש מהציבור מכירים אדם שהחל לעשן או חזר לעשן בעקבות המצב, ובקרב המעשנים עצמם הנתון עולה לכמחצית.
למרות ההתמכרות, רוב המעשנים בישראל אינם מרוצים מההרגל. 76 אחוזים מהמעשנים אמרו כי היו רוצים להפסיק לעשן, ו-72 אחוזים אף הודו שהם מתחרטים שבכלל התחילו. בקרב בני 45 ומעלה הנתון גבוה במיוחד, כאשר 8 מתוך 10 מתחרטים על תחילת העישון. כמחצית מהציבור מכירים אנשים שמנסים להיגמל אך אינם מצליחים.
המעשנים עצמם מציינים כי הסיבות המרכזיות לקושי להפסיק הן תחושת ההרגל, ההתמכרות, הלחץ הנפשי וחוסר רצון אמיתי להיגמל. מנגד, רבים אומרים כי תמריץ כלכלי או לחץ מהמשפחה עשויים לעודד אותם להפסיק.
גם סיגריות אלקטרוניות אינן "בטוחות"
אחד המסרים המרכזיים של האגודה למלחמה בסרטן השנה נוגע לסיגריות האלקטרוניות, שמוצגות לעיתים כחלופה "בריאה יותר" לסיגריות רגילות.
לפי האגודה, מחקרים מצטברים מצביעים על כך שסיגריות אלקטרוניות עלולות לגרום לנזקים משמעותיים לבריאות, במיוחד בקרב בני נוער וצעירים.
בין היתר מזהירים המומחים מפני פגיעה בהתפתחות המוח, בעיות קשב וריכוז, חרדה, דיכאון, פגיעה בפוריות ונזקים למערכת הלב וכלי הדם.
מחקר מטא אנליזה חדש שפורסם לאחרונה ובחן נתונים של יותר מ-67 אלף משתמשי סיגריות אלקטרוניות מצא כי משתמשים נמצאים בסיכון גבוה פי 1.53 להתקף לב בהשוואה ללא משתמשים.
אצל אנשים שבעבר עישנו סיגריות רגילות ועברו לסיגריות אלקטרוניות, הסיכון להתקף לב היה גבוה אף יותר והגיע לפי 2.52.
גם הסיכון לשבץ מוחי נמצא מוגבר בקרב משתמשי סיגריות אלקטרוניות שבעבר עישנו סיגריות רגילות.
גם נשים בהריון לא מצליחות לשים את הסיגריה בצד
תופעה נוספת שעלתה מהסקר היא שכרבע מהציבור מכירים או ראו אישה בהריון שמעשנת. בקרב המעשנים עצמם הנתון גבוה עוד יותר ומגיע לכשליש.
באגודה למלחמה בסרטן מזכירים כי עישון בהריון עלול לגרום לפגיעה משמעותית בעובר ולהעלות סיכון לסיבוכי הריון ולידה.
עוד עולה כי חצי מהציבור הישראלי אומרים כי ככל הנראה לא ייכנסו לזוגיות עם אדם שמעשן.
גם הייצוג של עישון בתוכניות טלוויזיה מפריע לרבים. 54 אחוזים מהישראלים אמרו כי העיסוק בעישון בתוכנית "האח הגדול" מפריע להם, בעיקר נשים ואנשים מבוגרים יותר.
משה בר חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, אמר בעקבות הנתונים כי מדובר במגמה מדאיגה במיוחד. "אנחנו מאוד מוטרדים מתוצאות הסקר המעידות על התגברות תופעת העישון, במיוחד בקרב צעירים, ועל חשיפה מתמשכת לעישון פסיבי במקומות ציבוריים", אמר.
לדבריו, המאבק בעישון חייב לכלול אכיפה משמעותית יותר של החוק, העלאת מיסוי, הגבלת פרסום ואיסור מכירת מוצרי עישון בטעמים שמיועדים לדבריו למשוך בני נוער.
באגודה מזכירים כי בכל שבוע מתים בישראל כ-154 בני אדם ממחלות שנגרמו מעישון אקטיבי או פסיבי, ובסך הכול כ-8,000 ישראלים מדי שנה.