עבור משפחות רבות, הרגע שבו אמא או אבא מעדים לראשונה הוא רגע מכונן של חרדה. הנפילה נתפסת לרוב כאירוע מקרי, אך הרפואה הגריאטרית המודרנית רואה בנפילות חוזרות את אחת הבעיות השכיחות והמסוכנות ביותר, הדורשת בירור מעמיק ומקיף. שוחחנו עם ד"ר יבגני מירושניק, מומחה בגריאטריה, כדי להבין מה באמת עומד מאחורי הנפילות, ומה ניתן לעשות כדי למנוע את האסון הבא.
ד"ר יבגני מירושניק, האם ארון התרופות יכול להיות הגורם לנפילות?
"בהחלט, ולעיתים הוא אפילו הגורם המרכזי. אחד הפרדוקסים הגדולים בטיפול בקשישים הוא שהתרופות שאמורות לשמור על בריאותם הן לעיתים אלו שמפילות אותם. הסיבה שהרופאים נותנים תרופות שעלולות לגרום לסחרחורת היא שמדובר בתרופות הכרחיות שאין ברירה אלא ליטול אותן עבור איזון המצב הרפואי הכללי.
האשמים המרכזיים הם תרופות ללחץ דם, שעלולות לגרום לצניחה חדה ומסוכנת בלחץ הדם במעבר מהיר משכיבה לעמידה, וכדורי שינה / הרגעה שממשיכים להשפיע על המטופל שעות ארוכות לאחר היקיצה ומותירים אותו בטשטוש ובחוסר יציבות בבוקר. גם תרופות לטיפול בהגדלת הערמונית, החיוניות לגברים מבוגרים רבים, גורמות לעיתים לירידות חדות בלחץ הדם כתוצר לוואי ישיר".
לד"ר יבגני מירושניק באתר zap דוקטורס
לאתר של ד"ר יבגני מירושניק
מה עוד, מעבר לתרופות, מסביר נפילות חוזרות?
"נפילה היא כמעט אף פעם לא תוצאה של סיבה בודדת, אלא שילוב של מספר מערכות בגוף שנחלשות במקביל. ירידה במסת השריר, המכונה סרקופניה, נגרמת ממחלות כרוניות או ממחסור תזונתי מתמשך. כאבים אורתופדיים כמו לחץ על שורשי העצבים או שינויים ניווניים בברכיים ובעמוד השדרה גורמים לקשיש להפחית בפעילות יומיומית, מה שמאיץ עוד יותר את איבוד מסת השריר.
פגיעה תחושתית כמו נוירופתיה סוכרתית פוגעת בתחושה בכפות הרגליים, והמטופל פשוט לא מרגיש את הקרקע כמו שצריך. בעיות ראייה כמו קטרקט מונעות הערכה נכונה של מרחקים ומכשולים.
ואחד הגורמים שמשפחות הכי פחות שמות לב אליו הוא ירידה קוגניטיבית בשלבים ראשוניים: החולה אינו מעריך נכון את מגבלותיו הפיזיות. לעיתים קרובות הנפילות החוזרות הן הסימן הראשון שמשהו קוגניטיבי מתחיל להשתנות".
מה עושים לאחר נפילה ראשונה? מה צעדי הפעולה הנכונים?
"לאחר הבירור הרפואי הראשוני, יש כמה צעדים קריטיים שהמשפחה חייבת לנקוט. בתחום התרופות, יש לבחון מחדש עם רופא המשפחה את מינוני תרופות לחץ הדם ולהורידם בהדרגה במידת האפשר, כדי למנוע צניחות פתאומיות. בתחום הנגשת הבית, מומלץ להזמין מרפאה בעיסוק לביקור בית מקיף, הכולל התקנת מאחזים בטיחותיים, הסרת שטיחים רופפים ופינוי כבלי חשמל מהרצפה. בבדיקות המעבדה, חשוב לבדוק מדדי תזונה כמו אלבומין, לשלול אנמיה ולבדוק רמות ויטמין B12 ותפקוד בלוטת התריס. ובפן השיקומי, פיזיותרפיה או הידרותרפיה לחיזוק ממוקד של השרירים, לצד פעילות גופנית מותאמת אישית, יכולות לשנות את התמונה לחלוטין".
מדוע צריך רופא גריאטר, ואי אפשר להסתפק במומחים בתחומים שונים?
"זו שאלה מרכזית. הבעיה הגדולה כיום היא ריבוי המומחים. הקשיש מבקר אצל קרדיולוג, אורתופד, אורולוג ועוד, וכל אחד מהם רואה רק את התחום הצר שלו, ממליץ על תרופות ולא רואה את התמונה הכוללת. כך נוצרות אינטראקציות בין-תרופתיות מסוכנות שאף אחד לא שם לב אליהן.
זהו בדיוק תפקידו של הרופא הגריאטר, דרך מה שנקרא הערכה גריאטרית כוללנית. הגריאטר בוחן את קומפלקס הבעיות הרפואיות, התרופתיות, התזונתיות והתפקודיות כיחידה אחת שלמה.
חשוב לדעת גם שהערכה גריאטרית כוללנית היא תנאי הכרחי להגשת תביעות סיעוד ונכות בביטוח לאומי, לצורך קבלת עזרה סיעודית או מימון מוסדי. לכן המלצתי למשפחות היא לא לחכות לנפילה הבאה שתסתיים בפציעה, אלא לקבוע פגישת הערכה מקצועית מוקדם ככל האפשר".
ד"ר יבגני מירושניק הוא מומחה לגריאטריה ורפואה פנימית. הוא השלים התמחות ברפואה פנימית בבית החולים בילינסון והתמחות בגריאטריה בבית החולים בית רבקה, לצד השתלמות בפסיכוגריאטריה ורפואת ספורט באוניברסיטת תל אביב. כיום הוא מכהן כמנהל יחידת סיעוד מורכב במחלקה לאשפוז בית של שירותי בריאות כללית, ועוסק במתן חוות דעת רפואיות, הערכות קוגניטיביות ואבחון מחלות זיקנה.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי.
הכתבה בשיתוף zap דוקטורס