שאלנו נטורופתית ורופא. זו הטעות הכי גדולה שאתם עושים בשבועות

פשטידות גבינה, פסטות מוקרמות, עוגות שמנת וקינוחים בלי סוף, חג השבועות אולי נחשב לאחד החגים הכי טעימים בלוח השנה, אבל עבור לא מעט ישראלים הוא מגיע גם עם תופעות פחות נעימות כמו נפיחות, גזים, עייפות ותחושת כבדות אחרי האוכל.

למרות שרבים נוטים לחשוב מיד על רגישות ללקטוז, לא תמיד זו הסיבה. לעיתים מדובר פשוט בעומס חריג על מערכת העיכול: ארוחות עשירות במיוחד, שילוב של שומן, סוכר ופחמימות, ואכילה ממושכת לאורך שעות.

כדי להבין למה דווקא ארוחות חג חלביות מכבידות כל כך על הגוף, בדקנו עם ד''ר מנחם שכטר מומחה לגסטרו ועם מיכל עדני, נטורופתית והרבליסטית קלינית מברא צמחים, אילו מנגנונים עומדים מאחורי תחושת הכבדות ואיך אפשר להקל על מערכת העיכול גם בלי לוותר על המאכלים של החג.

ד"ר מנחם שכטר, מומחה לגסטרואנטרולוגיה במחוז ירושלים במאוחדת, מסביר כי "ארוחות חג חלביות ועשירות במיוחד עלולות להכביד על מערכת העיכול גם אצל אנשים שבדרך כלל אינם סובלים מרגישות מיוחדת. העומס הזה עלול להאט את קצב התרוקנות הקיבה ולהוביל לנפיחות, גזים, תחושת כבדות ולעיתים גם כאבי בטן או שלשולים".

לדבריו, אחד הגורמים המרכזיים לתחושות האלו הוא הלקטוז, סוכר החלב. "פירוק הלקטוז דורש אנזים בשם לקטאז, אך אצל חלק גדול מהאוכלוסייה הבוגרת קיימת ירידה טבעית ביכולת לייצר אותו עם השנים. כאשר הלקטוז לא מתפרק בצורה מלאה, הוא מגיע למעי, שם חיידקי המעי מפרקים אותו תוך יצירת גזים, מה שעלול לגרום לאי נוחות אחרי ארוחות חלביות גדולות".

ד"ר שכטר מדגיש כי חשוב להבחין בין אלרגיה לחלבון חלב לבין אי סבילות ללקטוז. "אי סבילות ללקטוז אינה אלרגיה אלא קושי בעיכול סוכר החלב, והיא נפוצה מאוד בעולם. אם התסמינים חוזרים באופן קבוע, כדאי לפנות לבירור רפואי".

כדי להקל על מערכת העיכול במהלך החג הוא ממליץ לאכול במתינות, להקפיד על שתיית מים, לשלב ירקות וסיבים תזונתיים ולהימנע מארוחות כבדות במיוחד בבת אחת. "מי שיודע שיש לו רגישות ללקטוז יכול לבחור במוצרים דלי לקטוז או בגבינות קשות שמכילות פחות לקטוז", מסכם ד"ר שכטר.

"בשבועות אנשים אוכלים אחרת מהרגיל", אומרת מיכל עדני, נטורופתית והרבליסטית קלינית מברא צמחים. "בארוחה אחת משלבים מאפים, גבינות שמנות, פסטות, קינוחים ולעיתים גם אוכלים לאורך שעות בלי הרבה איזון. עבור מערכת העיכול זה עומס משמעותי".

מיכל מסבירה כי אנשים עם רגישות ללקטוז לרוב כבר מודעים למה מתאים להם ונזהרים יותר בבחירות שלהם. דווקא אצל מי שבדרך כלל אינם סובלים מרגישות מיוחדת, ארוחות חג עשירות במוצרי חלב, שומן וסוכר עלולות ליצור עומס על מערכת העיכול ולהוביל לתחושת כבדות ואי נוחות. "כשארוחה אחת הופכת לכבדה ועשירה במיוחד, מערכת העיכול צריכה לעבוד הרבה יותר קשה".

גם תחושת העייפות שאחרי הארוחה אינה מקרית. ארוחות גדולות ועשירות בשומן ופחמימות עלולות להשפיע על תחושת הערנות, בין היתר בשל עומס עיכולי ושינויים ברמות הסוכר בדם.

"ברפואת הצמחים מסתכלים על שבועות כעל תקופה שבה מערכת העיכול עובדת שעות נוספות", היא מוסיפה. "המעבר לארוחות חג עשירות וכבדות יותר יכול ליצור עומס אצל לא מעט אנשים ולכן יש עניין גם בהרגלי אכילה וגם בצמחי מרפא שיכולים לתמוך במערכת העיכול".

אחת ההמלצות המרכזיות לתקופה הזו היא שילוב של צמחי מרפא ארומטיים, המזוהים במשך שנים עם תמיכה טבעית במערכת העיכול. יש צמחים שמזוהים עם הפחתת תחושת נפיחות וגזים, אחרים מוכרים בזכות ההשפעה המרגיעה שלהם על מערכת העיכול, ויש כאלה שפשוט מקלים על חוסר הנוחות אחרי ארוחה כבדה.

בראש הרשימה נמצאת המנטה החריפה (Peppermint), אחד הצמחים המוכרים ביותר בהקשר של מערכת העיכול. לפי מחקרים, השמן האתרי של המנטה מכיל מנטול, רכיב שנחקר בהקשר של הרפיית שרירים חלקים במערכת העיכול. זו גם הסיבה שהיא מזוהה במשך שנים עם הקלה על תחושת נפיחות, גזים וכבדות אחרי ארוחות.

גם מליסה רפואית (Melissa officinalis) וקמומיל (Matricaria recutita) מככבים בין ההמלצות, בעיקר אצל מי שמרגישים שהבטן שלהם מגיבה גם ללחץ ולעומס של החג. ברפואת הצמחים המסורתית נעשה בהם שימוש במצבים שבהם קיים קשר בין מתח, סטרס ותחושת אי נוחות במערכת העיכול. שניהם מזוהים באופן מסורתי עם תמיכה ברוגע ובהרפיה, לצד הקלה על תחושת כבדות, נפיחות ואי נוחות בטנית, מתוך ההבנה שקיים קשר הדוק בין מערכת העצבים למערכת העיכול.

לצדן נמצאים גם הרוזמרין, המרווה והזוטה הלבנה, צמחים ארומטיים שמלווים את רפואת הצמחים המסורתית במשך שנים.

הרוזמרין נחשב במשך שנים לצמח שמלווה ארוחות כבדות ושומניות, במיוחד במטבח הים תיכוני. הוא מכיל תרכובות ארומטיות שנחקרו בהקשר של הפרשת מיצי עיכול ותחושת כבדות אחרי אוכל.
המרווה (Sage) היא צמח ותיק מאוד ברפואת הצמחים המסורתית. לאורך השנים השתמשו בה בין היתר למצבים של תחושת מלאות ואי נוחות אחרי ארוחות גדולות.

הזוטה הלבנה, שמוכרת מאוד גם במטבח וברפואה העממית במזרח התיכון, מזוהה במשך שנים עם תמיכה טבעית במערכת העיכול ובמצבים של תחושת עומס בבטן.

"לא חייבים לוותר על המאכלים שאוהבים כדי להרגיש טוב יותר אחרי הארוחה,"אומרת מיכל. "לפעמים דווקא הדברים הקטנים עושים את ההבדל. לאכול קצת יותר לאט ובצורה מודעת, לא להעמיס מכל דבר בבת אחת ולא להגיע מורעבים לארוחה. לשלב ירקות ושתייה מספקת של מים, ובסוף הארוחה להכין חליטת צמחים נעימה שיכולה לעזור למערכת העיכול להירגע".

היא מדגישה כי גם להרגלים קטנים יש משמעות: בין עוגות הגבינה לפשטידות, קל לשכוח ששבועות הוא גם חג של פירות, ירקות ושפע חקלאי צבעוני. מומלץ להתחיל את הארוחה עם ירקות ולא ישר עם גבינות כבדות, להימנע משילוב של כמה קינוחים חלביים באותה ארוחה, ולהעדיף אכילה איטית שמפחיתה עומס על מערכת העיכול.

חשוב לזכור שצמחי מרפא אינם תחליף לטיפול רפואי במקרים של כאבי בטן משמעותיים או רגישויות מאובחנות, אבל אצל רבים הם יכולים להשתלב כחלק מהרגלי אכילה ותמיכה טבעית במערכת העיכול, במיוחד בתקופות של עומס קולינרי כמו חג השבועות.

שבועות אולי נשאר חג הגבינות של ישראל, אבל עם כמה התאמות קטנות, מערכת העיכול לא חייבת לשלם את המחיר.