זה קורה בכל בית ישראלי: התלבטות מול המקרר - האם השאריות עדיין טובות או שכבר התקלקלו. מחד, הפחד מהרעלת מזון. מאידך, החשש לזרוק מזון לפח. משפחה ישראלית ממוצעת זורקת לפח כ-900 שקל של מזון בחודש. בכל שנה כמעט 40% מהמזון שמיוצר בישראל נזרק לפח. מדובר ב-2.6 מיליון טונות מזון בשווי 26.2 מיליארד שקל בשנה אחת. בצד השני של המשוואה: כ-1.5 מיליון ישראלים, כ-485 אלף משקי בית, חיים בתנאי אי-ביטחון תזונתי ולא יודעים אם יהיה להם מזון ראוי עד סוף החודש.
Beyond Oil, חברה המנסה ליצור מהפכה בריאותית בעולם הטיגון דרך טכנולוגיות שמפחיתות שומנים ושומרות על ערכים תזונתיים, רואה שליחות בהעברת מסרים דומים דרך חינוך ופעילות יזמית. אם אפשר לשנות את האופן שבו אנשים מבשלים כדי לשפר בריאות, אז אפשר גם ללמד את הדור הבא לחשוב אחרת על מזון, בריאות וקיימות.
בין שולחן המנהלים של החברה בעמק יזרעאל לבין כיתות בית הספר העמק המערבי, התרחש השנה ניסוי חינוכי ייחודי שהתמקד ביזמות בריאותית. סמנכ"לים וחברי דירקטוריון לימדו תלמידי תיכון לחשוב על פתרונות לאתגרים שונים, בעיקר בתחום הבריאות והתזונה, אבל לא רק.
הפרויקט הזוכה במחזור הראשון: מדבקה חכמה ואפליקציה נלווית שמטרתן למנוע הן הרעלות מזון והן בזבוז של מזון בריא. ארבע נערות בנות 16, דרור אלוש, נגה קנטור, מיקה בכר וירדן יוחאי רוטמן, הציגו פתרון טכנולוגי לדילמה היומיומית, דילמה שהפכה זה מכבר למשבר עולמי.
שיטת הרמזור
"בזבוז אוכל זה לא רק בעיה סביבתית", מסבירות הנערות. "זה גם סיכון בריאותי כפול: מצד אחד, יש אנשים שאוכלים מזון שכבר התחיל להתקלקל ולא יודעים, וזה יכול לגרום להרעלת מזון. מצד שני, אנשים זורקים מזון בריא לגמרי רק כי הם לא בטוחים אם הוא עדיין טוב וככה מתבזבזים ויטמינים וחלבונים שהגוף שלנו צריך".
הרעלות מזון הן תופעה שכיחה ומוכרת. חיידקים כמו סלמונלה ואי-קולי, רעלנים שנוצרים במזון שהתקלקל, ופטריות ועובשים מסוכנים, כולם עלולים לגרום לתסמינים קלים ועד חמורים. מחקרים מראים כי בזבוז מזון גורם גם לאובדן משמעותי של ערכים תזונתיים: כאשר זורקים פירות וירקות, מתבזבזים ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים חיוניים לבריאות.
על פי נתונים ממשרד הבריאות, כ-27% מהמשפחות בישראל חיות עם אי ביטחון תזונתי, ויש לכך השלכות בריאותיות משמעותיות: סיכון גבוה יותר לתחלואה כרונית, להשמנה, לסוכרת, לעששת, לאנמיה, וגם לבעיות בריאות נפשית. כאשר מחירי הפירות והירקות עלו בעשור האחרון בכ-30%, הם הפכו לא נגישים עוד יותר למשפחות מתקשות ומזון בריא שנזרק מהווה הזדמנות מבוזבזת לשיפור תזונה.
"במהלך הקורס ביקשו מאיתנו למצוא בעיה שאנחנו רוצות לפתור", אומרת דרור. "נוגה העלתה את הנושא של בזבוז אוכל, שזה פוגע בסביבה, וחשבנו איך אנחנו יכולות לפתור את זה, איך למנוע מאנשים לזרוק מזון שעדיין לא התקלקל".
הרעיון שפיתחו הנערות הוא בעצם אינדיקטור בריאותי פשוט לשימוש ביתי. מדבקה שמודבקת על מיכל עם שאריות אוכל ומשנה צבע בהתאם לרמת הבטיחות התזונתית של המזון, בדומה לשיטות בקרת איכות שמשתמשים בהן בתעשיית המזון.
"יש שלושה מצבים", מסבירה דרור. "צבע ירוק זה מזון בטוח לחלוטין לצריכה. כתום מסמן שהתחיל תהליך חמצון או קלקול קל, אבל מבחינה בריאותית עדיין אפשר לאכול. מצב אדום הוא כשהמזון התקלקל ועלול לגרום לבעיות בריאותיות".
הטכנולוגיה מבוססת על עקרונות שמוכרים מבקרת איכות במזון, חיישנים כימיים שמגיבים לתהליכי הקלקול. הנערות עשו מחקר וגילו שבעוד הטכנולוגיה קיימת בתעשייה, היא לא נגישה לצרכן הביתי. "חקרנו קצת", מוסיפה נוגה, "וגילינו שיש פתרונות כאלה. אבל חלק מהלמידה בקורס הייתה לבדוק איפה אחרים טעו ואיך אנחנו יכולים לגלות את החוזק שלנו, להתגבר על השגיאות שלהם. גילינו שעד כה פתרון לבעיה הזו היה רק בעולם המסחרי ולא עבור הצרכן הביתי וזה מה שביקשנו לשפר".
AI תזונתי - להפוך שאריות למתכון זמין
המדבקה היא רק חצי מהפתרון הבריאותי. הנערות פיתחו גם אפליקציה משלימה שמנצלת בינה מלאכותית כדי לעזור למשפחות לשמר את הערכים התזונתיים שלהן. "כל המוצרים שמתקרבים לתאריך התפוגה אבל עדיין בריאים לחלוטין אפשר להכניס לאפליקציה", מוסיפה מיקה. "ה-AI בונה לך מתכון מאוזן מבחינה תזונתית מהמוצרים האלה. אם יש ירקות שעוד יומיים יפסלו אז האפליקציה תציע מרק עשיר בוויטמינים למשל. אם יש חלבון יתקבלו רעיונות איך לשמר את הערכים התזונתיים".
לדברי מיקה, האפליקציה גם יוצרת רשימת קניות חכמה מבחינה תזונתית, מזהה אילו ערכי הזנה חסרים במזון הקיים ומציעה משלימים. השילוב בין המדבקה לאפליקציה יוצר מעגל בריאותי שלם: המדבקה מזהירה על סיכונים בריאותיים, והאפליקציה עוזרת לשמר ערכים תזונתיים.
הפתרון של הנערות יכול לעזור לצמצם את פער ה-900 שקל שמשפחה ישראלית ממוצעת זורקת לפח בחודש, זהו כסף שאפשר להשקיע במזון בריא נוסף או בצרכים חיוניים אחרים.
הקורס שהוביל לפרויקט הזוכה נולד מתוך הבנה שחדשנות מתחילה בחינוך. Beyond Oil, חברה שפיתחה אבקה לניקוי שמן טיגון, והולכת וצוברת תאוצה ברחבי העולם, בחרה להשקיע בדור הבא של היזמים, כבר בלימודי התיכון.
"אנחנו חברה שמטרתה לשפר בריאות דרך חדשנות במזון", מסביר רז שרון, סמנכ"ל השיווק של Beyond Oil. "האבקה של Beoynd Oil מסייעת להפחית את נזקי הטיגון, לנקות את השמן מחומרים מסרטנים ולא בריאים ובסופו של דבר, בטווח הארוך אנחנו מאמינים שאנחנו חלק ממהפכה בריאותית בהיבט הזה. אנחנו סבורים שחלק מהתפקיד שלנו הוא גם להשקיע בדור הבא של היזמים הישראליים ואנחנו מאוד גאים בהישגים של הבנות ושל שאר המשתתפים בקורס".
הקורס נמשך לאורך כל המחצית הראשונה של שנת הלימודים, עם מפגשים שבועיים שהתמקדו ביזמות בריאותית. "פעם בשבוע באנו לפה, היו הרצאות ובהמשך עבדנו על המחשבים", מתארת דרור. "למדנו כל מיני דברים ב-AI, נגיד גרפים... דברים שהם חדשים לנו ממש, שבדרך כלל לא מדברים עליהם בבית ספר, נתנו לנו הרבה מאוד כלים להמשיך בדרך שלנו".
תחרות "הכרישים" של הצפון
מי שליווה את הקורס היו סמנכ"לי Beyond Oil, לצד חברי הוועדה המייעצת של החברה יפה בריזינוב, דגנית קרמר, גיורא בר-דעה ודניאל בירנבאום. אלו העבירו שיעורים שעסקו בחדשנות, יוזמות טכנולוגיות בריאותיות ואחרות.
האירוע המסכם התקיים לאחרונה. כל קבוצה הציגה פתרון טכנולוגי לבעיה מסוימת עם מצגת וסרטון שנוצר ב-AI. רבים מהמיזמים עסקו בבעיות בריאותיות - כמו השלכת מזון, בריאות גופנית ועוד, אבל לא רק. את המיזם הזוכה בחרו "הכרישים", אנשי חברת beyond oil, (50%) והקהל (50%). "היו הרבה פתרונות מעולים", מציין שרון. "אני מתחבר מאוד לפתרון שלהן, שכן המדבקה פותרת בעיה בריאותית אמיתית וההצגה שלהן הייתה מצוינת".
כשהן נשאלות מדוע הן חושבות שהמיזם שלהן זכה הן אומרות: "המיזם שלנו יש לו בעיקר ההשפעה על הבריאות ועל הסביבה. זה מונע הרעלות מזון, שומר על ערכים תזונתיים, ועוזר למשפחות לאכול יותר בריא. המוצר שלנו גם מעשי כי הוא באמת יכול לחסוך למשפחות כסף שהן זורקות על מזון, מונע בזבוז של מזון ועוזר להן להישאר בריאות לצד שמירה על כדור הארץ. מצד שני, המוצר שלנו הוא באמת ישים. היו הרבה מיזמים מוצלחים בתאוריה אבל יהיה קשה לייצר אותם בפועל, ושלנו הוא מאוד ישים".
אתן רוצות להיות יזמיות כשתהיו גדולות?
"זאת בהחלט אפשרות", אומרת ירדן ונוגה מאשרת: "זה מדבר אלינו".
ביום שאחרי הזכייה הן מודות שהיו מעוניינת להמשיך את הדרך, לפתח בעולם האמיתי את הדבקה, לבדוק אותה ולהפוך אותה למוצר שבאמת ישתמשו בו. "קיבלנו הרבה ידע", הן אומרות, "אבל אנחנו צריכות הכוונה כדי להמשיך את זה הלאה".
העתיד של יזמות בריאותית
ההצלחה של הקורס יצרה ביקוש. בית הספר כבר בוחן כיצד לשלב אותו במגמות נוספות - ביולוגיה, כימיה, מדעי הבריאות. "יזמות בריאותית יכולה להיות בכל תחום", אומרות הנערות. "ברפואה, בתזונה, בטכנולוגיה".
רז שרון מסכם: "זה מחזור ראשון. אנחנו מקווים שהמודל ישוכפל ויגיע לעוד בתי ספר. חיבור בין חברה בתחום הבריאות והתזונה לתלמידי תיכון יכול ליצור דור חדש של יזמים שחושבים אחרת על בריאות ציבורית, תזונה נכונה וטכנולוגיות שמשפרות את חיי היומיום".
ארבע נערות בנות 16 הוכיחו השבוע שהחיבור בין יזמות, חינוך לבריאות ולהגנה על הסביבה, בין כימיה ליוזמה עסקית, בין טכנולוגיה לתזונה - אפשרי, נחוץ ומצליח. הדרך לעתיד בריא יותר מתחילה בחינוך, בהשראה ובאומץ לחשוב איך לשפר את בריאות הציבור.
מה אתן לוקחות איתכן מהפרויקט הזה?
ירדן: "מה שהכי אהבתי זה איך באמת לקחת את הרעיון ולייצר ממנו משהו. למדתי איך אפשר לבנות את המסלול שיוביל אותנו ליצירה של הדבר. הכול, איך אני יכולה לדבר עם אנשים, להשיג משקיעים, איך להסביר על המוצר, ומעבר לכך איך להסביר אותו בדרך שיגרום לאנשים לרצות אותו".
דרור: "למדתי איך לחפש בעיות ממשיות ואיך אפשר לפתור דברים. לא לקחת את החיים כמו שאנחנו חיים אותם עכשיו, כמובן מאליו. תמיד אפשר לשפר ולמצוא פתרונות לדברים שגם אנחנו לא מודעים עליהם שהם בעיה בכלל. אז עכשיו אני יותר מסתכלת על זה בצורה אחרת".
נוגה: "למדתי גם לעמוד ולדבר מול אנשים, זה נתן לי גם יותר ביטחון, וגם לעבוד בשיתוף פעולה. קיבלתי הרבה כלים והרבה דברים שלא ידעתי לפני שאפשר לעשות עם AI וכל מיני תוכנית עסקית ואיך באמת לבנות מצגת בצורה נכונה".
מיקה: "למדתי לעבוד בקבוצה או בשיתוף פעולה, שזה קשה לפעמים. וגם צברתי ביטחון".
לאתר של beyond oil
לעמוד היוטיוב של beyond oil
הכתבה בשיתוף zap דוקטורס