תקופת המבחנים מביאה איתה בדרך כלל הנחיה אחת ברורה: "תסגרו את עצמכם בחדר, בלי הסחות דעת ובלי להסתכל לצדדים". דורות של תלמידים וסטודנטים חונכו שהצצה מבעד לחלון בזמן למידה או בחינה היא סימן לחוסר ריכוז. אלא ששני מחקרים חדשים ופורצי דרך מוכיחים שדווקא המבט החוצה עשוי להיות המפתח שלכם לציון גבוה יותר.
במשך שנים רבות, המדע הוכיח שוב ושוב שלסביבה טבעית יש השפעה מיטיבה על המוח האנושי, ובמיוחד עבור מי שמתמודד עם הפרעת קשב. כשאנחנו שוהים בטבע, רמות הסטרס יורדות והעומס הקוגניטיבי פוחת. לכן, שילוב של זמן טבע בשגרת המבחנים הוא לא פינוק, אלא ממש כלי עבודה הכרחי. המחקרים החדשים לוקחים את הידע הזה אפילו צעד אחד קדימה ומלמדים אותנו שלא מספיק רק לראות ירוק, צריך לדעת איזה ירוק לראות ואיך לעשות זאת נכון.
במחקר שפורסם בשנת 2024 בכתב העת המדעי Environmental Research נדגמו מתבגרים עם ובלי הפרעת קשב. החוקרים השתמשו במבחני קשב ממוחשבים כדי לבחון זמני תגובה וריכוז מתמשך, והצליבו את התוצאות מול החשיפה לסוגי צמחייה שונים. במקביל, מחקר חדש נוסף שפורסם השנה בכתב העת SSRN בחן את השפעת מיקום הישיבה בזמן מבחן על הישגים לימודיים, ומצא קשר ישיר בין ישיבה בסמוך לחלון לבין עלייה מובהקת בציונים.
המחקר על הישיבה ליד החלון חשף ממתאים מרתקים ומפתיעים! תלמידים וסטודנטים שישבו ליד חלון השיגו ציונים גבוהים יותר. ההסבר לכך הוא בדרך שבה המוח מתמודד עם מאמץ. למידה אינטנסיבית מעייפת את משאבי הקשב. מבט קצר אל החוץ, הכולל אור טבעי ושמיים, מאפשר למערכת הקשב לבצע אתחול מהיר ברגע. ההתאוששות המנטלית הזו מחדשת את הכוחות ומאפשרת להמשיך לחשוב באופן אפקטיבי.
בעוד שהמחקר הראשון מדבר על רגעי הלמידה, נכנס לתמונה המחקר השני, שעוסק בדרך שבה אנחנו מטעינים את המוח שלנו בין זמני הלמידה (בהפסקות). כשאנחנו סוגרים את הספרים ויוצאים החוצה לשהות בטבע ולהתרענן, מתברר שלא כל סביבה ירוקה יעילה באותה מידה לחידוש הריכוז.
המחקר, שנערך בקרב מתבגרים, בחן את ההשפעה של חשיפה ושהייה בסוגי סביבות טבעיות שונות. החוקרים מצאו שחשיפה ושהייה בסביבה עתירת עצים, כמו גם נוכחות של מקורות מים או גינות פורחות, נקשרו לשיפור במדדי הקשב. לעומת זאת, חשיפה מוגברת למשטחי דשא גדולים נקשרה בחלק מהממצאים לזמני תגובה ארוכים יותר במבחני קשב.
ההסבר לכך הוא שכאשר אנחנו יוצאים החוצה, המוח זקוק לגירוי עשיר ומורכב מספיק, כמו תנועת עלים או מים זורמים, כדי למשוך את תשומת הלב ללא מאמץ ולאפשר מנוחה. משטח דשא אחיד ושטוח עשוי שלא לספק את אותה רמת עניין עדינה שהמוח זקוק לה כדי להיטען מחדש. לכן, כשיוצאים להפסקת התרעננות מהלמידה, עדיף לעשות הליכה קצרה בחורשה או לשבת בגינה מגוונת, מאשר לשהות במגרש דשא ריק.
כך תשתמשו בממצאי המחקרים כדי להצליח במבחן
1. מיקום עמדת הלמידה: העדיפו למקם את שולחן הכתיבה בבית מול חלון שמשקיף לעצים, לשמיים או לגינה, ולא מול קיר לבן ומשעמם.
2. בחירת מקום בבחינה: אם ניתן, בחרו לשבת ליד חלון. אם הנוף כולל עצים או צמחייה מגוונת, הרווחתם פעמיים.
3. הפסקות קטנות החוצה: אל תרגישו אשמה אם העיניים שלכם נודדות. מבט של עשרים שניות אל השמיים או אל צמרות העצים הוא לא חולמנות, הוא פעולה מוחית אקטיבית שמעלה לכם את סיכויי ההצלחה.
4. תכנון חכם של הפסקות ההתרעננות בחוץ: בהפסקות מהלמידה חפשו חורשה, גינה, עצים או מים זורמים (ולא מדשאה ריקה ושטוחה). זו סביבה שתספק למוח את הגירוי הנכון להתאושש מעייפות הלמידה ותחזיר אתכם מרוכזים יותר ללמידה.
הבנת המנגנונים הללו רלוונטית לכל מי שרוצה להרוויח רגע של שקט ומיקוד בתוך השגרה הלחוצה של תקופת המבחנים. כשמבינים את הצרכים האינדיבידואליים של המוח, הדרך לציון המיוחל הופכת לקלה ונעימה יותר.
ד"ר שירלי הרשקו, היא מומחית בכירה בישראל בתחום הקשב, חוקרת וסופרת, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול, לילדים ולמבוגרים, ומאחוריה חמישה ספרים רבי מכר וספר חדש נוסף.