המילה "סרטן" מפעילה לרוב תגובה כמעט אוטומטית: חייבים לטפל, חייבים להילחם, חייבים לעשות הכול. אבל ברפואה המודרנית, במיוחד בגיל המבוגר, השאלה כבר אינה רק "איזה סרטן יש למטופל", אלא "איזה אדם עומד מולנו".
כיום מבינים כי יש מצבים שבהם הטיפול האונקולוגי עצמו עלול לגרום יותר נזק מתועלת. רופאים מסתכלים לא רק על הגידול, אלא על האדם כולו, התפקוד שלו, המצב הקוגניטיבי, רמת השבריריות והיכולת של הגוף לעמוד בטיפול.
אחת הדילמות הקשות ביותר סביב טיפול בסרטן היא הפער בין הרצון של בני המשפחה לעשות הכול, לבין מה שטוב באמת למטופל. לעיתים קרובות, המשפחה חוששת שהחלטה לא לבצע טיפול אגרסיבי משמעותה ויתור או חוסר מאבק, אבל ברפואה המודרנית יותר ויותר רופאים מבינים שטיפול נכון אינו תמיד הטיפול החזק ביותר, אלא הטיפול המדויק ביותר למצבו של האדם.
גם המחקר הרפואי כבר תומך בגישה הזו. האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) והאגודה הבינלאומית לאונקולוגיה גריאטרית (SIOG) ממליצות כיום לבצע הערכה גריאטרית מקיפה לפני קבלת החלטות טיפוליות במטופלים מבוגרים עם סרטן. מחקרים הראו כי הערכה כזו מסייעת להפחית סיבוכים, אשפוזים ותופעות לוואי קשות של טיפולים אונקולוגיים.
אלה שמונה הנקודות המרכזיות שכל משפחה ומטופל צריכים להכיר לפני שמקבלים החלטה על טיפול אונקולוגי בגיל המבוגר:
1.גיל הוא לא המדד החשוב ביותר
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שכל אדם מבוגר אינו מתאים לטיפול אונקולוגי. בפועל, יש בני 85 שמתפקדים היטב, עצמאיים ומסוגלים לעבור טיפולים מורכבים, ולעומתם מטופלים צעירים יותר שמצבם התפקודי ירוד מאוד.
ההחלטה מבוססת על היכולת של הגוף להתמודד עם העומס הרפואי. לכן, ברפואה הגריאטרית בודקים ניידות, תזונה, עצמאות, נפילות חוזרות, חולשת שרירים ומחלות רקע ולא רק את תעודת הזהות.
2.שבריריות יתר יכולה לשנות את כל התמונה
ברפואה המודרנית משתמשים יותר ויותר במונח Frailty, שבריריות יתר, מצב שבו הגוף מתקשה להתמודד עם סטרס רפואי כמו כימותרפיה, ניתוח או הרדמה כללית.
שבריריות אינה תמיד נראית לעין. מטופל יכול להיראות סביר לחלוטין, אבל להיות במצב שבו כל זיהום קטן או טיפול אגרסיבי יובילו לקריסה תפקודית. לכן כיום מדובר במדד פרוגנוסטי משמעותי שכבר שולב בארץ ובעולם בתחומי ההרדמה, הכירורגיה והאונקולוגיה.
3.כשהטיפול עצמו מסוכן יותר מהסרטן
במקרים מסוימים, הטיפול האונקולוגי עלול לגרום לנזק משמעותי יותר מהמחלה עצמה. כימותרפיה, הקרנות או ניתוחים מורכבים עלולים לגרום לזיהומים קשים, ירידה קוגניטיבית, חולשה קיצונית, אשפוזים ממושכים ואף קיצור תוחלת החיים.
4.דמנציה וסרטן: שילוב שמחייב חשיבה אחרת
כאשר מטופל סובל מדמנציה מתקדמת או ירידה קוגניטיבית משמעותית, השאלה הטיפולית הופכת מורכבת במיוחד. טיפולים אונקולוגיים דורשים שיתוף פעולה, הבנה של ההליך הרפואי ויכולת להתמודד עם תופעות לוואי מורכבות.
במקרים כאלה, טיפול אגרסיבי עלול להוביל לבלבול קשה, ירידה מהירה בתפקוד ואובדן עצמאות. לעיתים, טיפול תומך ושמירה על נוחות המטופל יהיו דווקא הבחירה הנכונה יותר.
5. לא כל מטופל מסוגל לעבור ניתוח
עולם הכירורגיה הגריאטרית השתנה מאוד בשנים האחרונות. אם בעבר כמעט כל חסימה, גידול או סיבוך הובילו לניתוח, כיום ברור שלא כל מטופל ישרוד היטב ניתוח גדול או התאוששות ממושכת.
לכן, בחלק מהמקרים בוחרים בגישות שמרניות יותר: ניקוזים, טיפולים מקלים או פתרונות פחות פולשניים שמטרתם להפחית סבל ולאפשר איכות חיים טובה יותר.
6. איכות החיים חשובה לא פחות מאורך החיים
אחת השאלות המרכזיות ברפואה גריאטרית היא לא רק כמה זמן המטופל יחיה אלא איך ייראו החיים שלו בתקופה הזו. יש מטופלים שמעדיפים להימנע מטיפול אגרסיבי כדי לשמור על עצמאות, להישאר בבית, להיות עם המשפחה ולהימנע מאשפוזים חוזרים. לעיתים זו הבחירה הרפואית השקולה והאחראית.
7. טיפול שמרני הוא לא להרים ידיים
אחת התפיסות השגויות היא שאם לא מבצעים כימותרפיה או ניתוח, המשמעות היא שהרפואה מוותרת על המטופל. בפועל, טיפול שמרני יכול להיות טיפול פעיל מאוד, כזה שמטרתו להפחית כאב, למנוע סיבוכים, לשמור על נשימה, אכילה ותפקוד, ולאפשר איכות חיים טובה ככל האפשר.
רפואה טובה אינה נמדדת רק בכמות הטיפולים שניתנו, אלא ביכולת לבחור עבור כל מטופל את הדרך הנכונה ביותר עבורו. לעיתים זו תהיה מלחמה אגרסיבית במחלה, ולעיתים דווקא החלטה זהירה ומאוזנת יותר, שמבקשת לשמור על תפקוד, עצמאות וכבוד אנושי. האתגר האמיתי של הרפואה המודרנית הוא להבין מהי הבחירה הנכונה למטופל להמשיך להיות הוא עצמו.
הכותב הוא מנהל האגף הגריאטרי בית החולים השיקומי אינטגרטיבי מדיקל קר