ברקע נתוני ההשמנה המדאיגים של ילדי ישראל, שמתחילים כבר בכיתה א' וכמעט מכפילים עצמם עד כיתה ז', כנס בנושא מנסה לרתום את המדינה לפעולה מהירה ומשולבת בנושא
כינוס המדיניות של מרכז גושן בשיתוף המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, שיתקיים השבוע (7 במאי) בתל אביב, מוכיח כי החוסן הלאומי של ישראל עומד בפני איום מטבולי חסר תקדים.
על רקע נתוני "אטלס ההשמנה העולמי לשנת 2026" החדשים, בעוד שבכיתה א' כ-17.6% מהתלמידים סובלים מעודף משקל והשמנה, הנתון מזנק לשיעור מדאיג של 30.7% עד כיתה ז'.
ישראל ניצבת בפני "פצצת זמן" כלכלית שעלותה למשק נאמדת בכ-20 מיליארד שקלים בשנה - נטל כבד של כ-1.4% מהתוצר הלאומי המאיים על יציבות מערכת הבריאות.
כ-80% מהמתבגרים השמנים - ישארו שמנים בעתיד
נתוני "אטלס ההשמנה העולמי" שפורסמו לאחרונה, חושפים תמונה מדאיגה: בישראל, כ-18% מתלמידי כיתה א' סובלים כבר מעודף משקל והשמנה. עד כיתה ז', הנתון מזנק לכ-31%. כ-80% מהמתבגרים עם השמנה ימשיכו לסבול ממנה בבגרות, ועמה ממחלות לב, מסוכרת, ומתחלואה כרונית מרובה.
מבחינה כלכלית, ההשמנה עולה למשק הישראלי כ-20 מיליארד שקלים בשנה, כ-1.4% מהתוצר הלאומי הגולמי. אל מול המציאות המדאיגה, יקיימו מרכז גושן והמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות לראשונה שיתוף פעולה בין צמרת משרדי הממשלה לראשי ערים, על מנת לגבש יעדים מדידים לבלימת המגפה.
המהלך הוא מענה לפנייה דחופה שהוגשה לאחרונה לוועדת הבריאות של הכנסת, הקוראת להכיר במחלת ההשמנה כמגפה לאומית ולגיבוש תוכנית לאומית רב-ממדית, שנועדה להטמיע בשטח את הסטנדרטים הבינלאומיים החדשים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ואיגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP) למניעת בהשמנה ולטיפול בה.
במרכז גושן ובמכון הלאומי מבהירים כי הכנס נועד להציל את דור העתיד של ילדי וילדות ישראל מחיים של חולי כרוני. המטרה היא לעבור משלב ההצהרות למדיניות ברורה, תוך דגש על צמצום פערים בפריפריה, בחברה החרדית, ובחברה הערבית, שם שיעורי ההשמנה גבוהים במיוחד.
ההשמנה בילדות אינה גזרת גורל, אומרים שם. היא אתגר שעמו אפשר וחובה להתמודד. החוסן הלאומי של ישראל מתחיל בבריאות הילדים, והכנס הזה יהיה נקודת ציון בהתמודדות.
"נדרשת התערבות מערכתית, לא פתרונות נקודתיים"
"יש לעצור את מגפת ההשמנה מוקדם ככל האפשר - לא בעתיד, אלא כעת", אומר לוואלה בריאות פרופ' איתן כרם, יו"ר מרכז גושן, לשעבר מנהל אגף הילדים של בתי החולים הדסה. "ניתן להשיג זאת רק באמצעות שותפות אמיתית בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, ההורים והילדים, לצד רגולציה קפדנית והקצאת תקציבים משמעותיים. הילדים הם 30% מהאוכלוסייה, אך הם 100% מהעתיד שלנו ולכן האחריות היא של כולנו".
פרופ' יעל לבנטל מנהלת המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים, ביה"ח לילדים ע"ש דנה-דואק, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי וחברת ועד בחברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר, מוסיפה: "כמומחית בתחום ההשמנה בילדים, קשה לי להישאר אדישה לנתונים. חשוב לזכור שמדובר בתופעה הניתנת לשינוי. מאחורי כל מספר עומדים ילד, משפחה, וסביבה שלמה. האחריות שלנו היא לא רק לתאר את הבעיה, אלא גם להציע אופק של פתרונות. שילוב של רפואה מונעת, התערבות מוקדמת ומדיניות בריאות עקבית מאפשר להפוך מגמה מדאיגה להזדמנות אמיתית לשיפור הבריאות של הדור הבא".
פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, מסכם: "השיעור הגבוה של השמנת ילדים ובני נוער בישראל אינו תופעה חולפת אלא מגמה מדאיגה ומתמשכת, המהווה מגיפה של ממש. ההשמנה היא גורם סיכון בריאותי מרכזי בשל הקשר הישיר למחלות כרוניות, ובראשן סוכרת מסוג 2, שמופיעה כיום גם בגיל צעיר. כפי שהמדינה גיבשה מענה לאומי בתחום בריאות הנפש, כך נדרשת גם כאן התערבות מערכתית, ולא פתרונות נקודתיים. נדרשת השקעה ברפואה מונעת ובשינוי סביבות חיים והרגלים. הכרה בעומק הבעיה, הגדרה ברורה של גורם מוביל בטיפול בנושא ושילוב כוחות בין גורמים שונים במערכת הבריאות ומחוצה לה הינם המפתח להתמודדות אפקטיבית עם מגפת השמנת הילדים בישראל".