רופא מבהיר: כמה קרם הגנה באמת צריך לשים ומה רוב האנשים מפספסים?

התחושה שאנחנו מוגנים לא תמיד תואמת את המציאות. בכל קיץ זה חוזר על עצמו באותה צורה. אנשים יוצאים לשמש, מורחים קרם הגנה בתחושה שהם מוגנים, ובסוף היום מגלים עור אדום או מגורה.

התחושה הנפוצה היא שהקרם לא עבד, אבל ברוב המקרים הבעיה אינה במוצר אלא באופן השימוש בו. קרם הגנה הפך לחלק קבוע מהקיץ הישראלי, אבל דווקא בגלל השימוש היומיומי נוצרת לעיתים אשליה של הגנה מלאה שאינה תמיד מתקיימת בפועל.

קרינת השמש שמגיעה אלינו מורכבת בעיקר מקרני אולטרה סגול מסוג UVA ו- UVB הקרינה הזו גורמת לנזק ישיר לתאי העור ולחומר הגנטי שבהם. ארגון הבריאות העולמי מגדיר קרינה אולטרה סגולה כגורם מסרטן ודאי בבני אדם, ומקשר אותה להתפתחות של מלנומה וסוגים נוספים של סרטן עור. מעבר לכך, האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מדגישה כי חשיפה מצטברת לקרינה היא אחד הגורמים המרכזיים להזדקנות מוקדמת של העור, כולל אובדן אלסטיות, קמטים ושינויי פיגמנטציה.

רוב האנשים מורחים הרבה פחות מהכמות שנבדקה במחקרים שעל פיהם נקבע מקדם ההגנה על האריזה. המשמעות היא שההגנה בפועל נמוכה יותר מהמספר שמופיע על המוצר. גם הפיזור לא תמיד אחיד, ואזורים כמו אף, אוזניים, עורף וכפות ידיים נוטים להישאר פחות מוגנים למרות שהם חשופים במיוחד.

כוויות שמש הן רק הביטוי המיידי והברור ביותר, אבל החלק המשמעותי יותר מתרחש לאורך זמן. קרינת UV גורמת לפגיעה הדרגתית בסיבי הקולגן והאלסטין בעור, ובמקביל יוצרת נזק מצטבר ל -DNA בתאי העור. כאשר מנגנוני התיקון של הגוף לא מצליחים להתמודד עם כל הפגיעות, עולה הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים בעור.

מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, כולל בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, מצביעים על כך ששימוש עקבי ונכון בקרם הגנה מפחית באופן מובהק את הסיכון למלנומה ולסוגי סרטן עור נוספים, במיוחד כאשר הוא משולב עם הימנעות מחשיפה ישירה לשמש בשעות השיא.

יש קבוצות באוכלוסייה שנמצאות בסיכון גבוה יותר לנזק מצטבר. אנשים עם עור בהיר, מי שיש להם ריבוי נקודות חן או נקודות חן לא טיפוסיות, מי שחוו כוויות שמש חוזרות בילדות, ועובדים שנחשפים לשמש במשך שעות ארוכות. גם ילדים נמצאים בקבוצת סיכון משמעותית, משום שהחשיפה המצטברת מתחילה כבר בגיל צעיר.

ארגון הבריאות העולמי מדגיש כי הגנה יעילה מהשמש מבוססת על שילוב של אמצעים, בהם צל, לבוש מתאים, כובע והימנעות מחשיפה ישירה בשעות שיא. כאשר מתייחסים לקרם כאל פתרון יחיד נוצרת תחושת ביטחון שאינה תמיד תואמת את רמת ההגנה בפועל.

כדי שקרם הגנה יהיה אפקטיבי יש להקפיד על שימוש בקרם רחב טווח שמגן מפני UVA ו- UVB במריחה בכמות נדיבה על כל האזורים החשופים, וחידוש המריחה כל שעתיים או לאחר הזעה או שהייה במים. ללא ההקפדה הזו, רמת ההגנה יורדת משמעותית.

הפער המשמעותי ביותר הוא לא בין סוגי קרמים אלא בין מה שחושבים שעושים לבין מה שקורה בפועל על העור. קרם הגנה אכן מפחית סיכון לנזקי שמש, אבל רק כאשר משתמשים בו נכון ובעקביות. ההבנה הזו היא מה שהופך אותו ממוצר שנותן תחושת ביטחון לכלי רפואי אמיתי שמקטין סיכון מצטבר לאורך שנים.

דוקטור מוחמד סח, מומחה לעור ולמין, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון