ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף היום (שישי) כי היה לו נגע סרטני בערמונית וכי הוא עבר ניתוח והקרנות - בחודשים האחרונים. "הייתה לי בעיה רפואית קטנה בערמונית שטופלה לחלוטין. תודה לאל, זה מאחוריי", כתב. "ברוך השם, אני בריא ובכושר מצויין".
נתניהו הוסיף ואמר כי לפני שנה וחצי עבר ניתוח מוצלח בערמונית להסרת גידול שפיר וכי מאז הוא במעקב רפואי שגרתי. "במעקב האחרון התגלה כתם קטנטן של פחות מסנטימטר בערמונית", כתב. "בבדיקה התברר שמדובר בשלב מוקדם מאוד של גידול ממאיר, ללא שום התפשטות או גרורות".
פרופ' אהרון פופובצר, מנהל מכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה מסר: "לפני מספר חודשים, במסגרת מעקב שגרתי לחלוטין, התגלה אצל ראש הממשלה באופן מקרי ממצא של 0.9 סנטימטר שנמצא כאדנוקרצינומה של הפרוסטטה. ראש הממשלה עבר בירור מקיף והתברר שמדובר במחלה בשלב מוקדם ביותר. בתום הטיפול, לאחר כחודשיים וחצי, כפי המקובל, ראש הממשלה עבר בירור שכלל הדמיות ובדיקות דם. אנחנו יכולים לומר, לפי הממצאים, בדיקות הללו שהמחלה נעלמה. אין עדות למחלה. ראש הממשלה ימשיך במעקב שגרתי סטנדרטי כפי המקובל".
אז מה אנחנו יכולים עוד לדעת על מצבו של ראש הממשלה נתניהו?
"מהמידע שפורסם, נראה כי מדובר בגידול קטן ומקומי, ללא עדות להתפשטות, שהתגלה במסגרת מעקב רפואי ולא בעקבות תסמינים, מצב שאנו רואים לא מעט בסרטן הערמונית", הסביר לוואלה ד"ר דניאל קייזמן, מומחה לרפואה פנימית ואונקולוגיה, מנהל היחידה לאורואונקולוגיה, המערך האונקולוגי, במרכז הרפואי איכילוב."זהו בדיוק הערך של בדיקות ומעקב: היכולת לזהות את המחלה בשלב מוקדם, לעיתים עוד לפני שהיא מורגשת".
לדבריו, "במצבים כאלה, כאשר המחלה ממוקדת לערמונית, קיימות כיום אפשרויות טיפול יעילות מאוד, כולל טיפול בקרינה, עם שיעורי הצלחה גבוהים. עם זאת, חשוב להבין שלסרטן הערמונית טווח רחב של מהלך, החל מגידול בסיכון נמוך שמתאים למעקב פעיל, ועד גידול בסיכון גבוה להתפשטות וגרורות.
כאשר המחלה מתגלה מוקדם ניתן במקרים רבים להגיע לריפוי מלא או לשליטה ממושכת. אבל גם כאשר לא מדובר במחלה הניתנת לריפוי, ניתן כיום לחיות איתה לאורך זמן באמצעות טיפולים רבים שנכנסו לשימוש בעשור האחרון".
מה התסמינים של סרטן הערמונית ואיך מאבחנים?
"סרטן הערמונית הוא הגידול השכיח בקרב גברים, בעיקר מעל גיל 50, ולעיתים הוא מאובחן ללא תסמינים בשלב מוקדם. כשיש תסמינים, הם יכולים לכלול קושי במתן שתן, דם בשתן או בזרע. האבחון מתבסס על בדיקה גופנית באורולוגיה, בדיקת דם לרמת הסמן PSA, בדיקת MRI ערמונית, ביופסיה של הערמונית, ולעיתים בדיקת PET PSMA לאבחון או שלילת גרורות. לפעמים גידול יאובחן באופן מקרי בבדיקה פתולוגית של ניתוח להגדלה שפירה של הערמונית".
עד כמה זה מסוכן ומה אפשרויות הטיפול?
"רוב המקרים יאובחנו בשלב מוקדם ללא גרורות", מסביר ד"ר קייזמן. "בשלב זה תוגדר דרגת הסיכון של הגידול (על סמך שלב הגידול המקומי, רמת PSA, ומדד המכונה גליסון בביופסיה). בגידול בדרגת סיכון נמוכה ניתן לבצע מעקב פעיל ולאו דווקא לטפל. בגידול בדרגת סיכון גבוהה יותר, לרוב יומלץ על טיפול.
אפשרויות טיפול כוללות בעיקר ניתוח כריתת ערמונית (לרוב ברובוט), קרינה (לפעמים בשילוב טיפול הורמונלי). יש מטופלים שמתאימים לטיפולים פוקאלים בחימום או הקפאה. רוב המקרים של גידול ערמונית מוקדם הינם ברי ריפוי בטיפול.
בשלבים מתקדמים יותר, כאשר מאובחנות גרורות, יתכנו תסמינים כגון כאב בעצמות. גם בשלב הזה יש היום לרפואה אמצעי טיפול רבים ומגוונים והחולים חיים לעיתים שנים רבות", הוא מסכם.