למוח, ללב ונגד סרטן: המחקר שמוכיח שהאבקה הזו היא יותר מ"רק תבלין"

רוב האנשים מכירים זעפרן כתבלין יקר עם צבע עז וריח מיוחד. אבל בשנים האחרונות חוקרים בודקים אותו מסיבה אחרת לגמרי: ייתכן שיש בו חומרים פעילים שיכולים להשפיע על מחלות נפוצות כמו דיכאון, אלצהיימר, סוכרת, מחלות לב ואפילו סרטן.

סקירה מדעית חדשה שפורסמה בכתב העת Pharmaceuticals ריכזה עשרות מחקרים על זעפרן ועל החומרים הפעילים שבו. לפי החוקרים, לזעפרן יש פוטנציאל רפואי מעניין מאוד, אבל עדיין מוקדם מדי להציג אותו כטיפול מוכח. כלומר, לא מדובר ב"תרופת פלא", אבל גם כבר לא רק בתבלין למטבח.

העניין המדעי בזעפרן מתמקד בכמה חומרים פעילים שנמצאים בו, בעיקר crocin, crocetin ו-safranal. החומרים האלה נקשרו במחקרים להשפעות כמו הפחתת דלקת, הגנה מפני נזק חמצוני, השפעה על תאי עצב, וגם שיפור בתהליכים שקשורים לסוכר, שומנים בדם ותפקוד כלי הדם.

במילים פשוטות, החוקרים חושבים שהזעפרן עשוי להשפיע על מנגנונים עמוקים בגוף שקשורים להזדקנות, דלקת ומחלות כרוניות. אחד התחומים המסקרנים ביותר הוא בריאות המוח.

לפי הסקירה, במחקרים שונים נמצא שלחומרים בזעפרן עשויה להיות השפעה מגינה במצבים כמו אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה, שבץ ודיכאון. במודלים של אלצהיימר, למשל, החומרים הפעילים בזעפרן נקשרו לירידה בנזק שנגרם מחלבונים בעייתיים במוח, לירידה בדלקת ולשיפור בתפקוד הקוגניטיבי. גם אצל חולי אלצהיימר, במחקרים קטנים, נצפתה ירידה בחלק ממדדי הדלקת והעקה החמצונית לאחר נטילת זעפרן.

גם בתחום הדיכאון יש עניין מיוחד. כמה מחקרים קליניים שנסקרו הראו שזעפרן עשוי להקל על תסמיני דיכאון, ובחלק מהמקרים נמצא אפקט דומה לזה של תרופות נוגדות דיכאון מסוימות. החוקרים מסבירים שזה עשוי להיות קשור להשפעה על חומרים במוח כמו סרוטונין ודופמין, וגם על מנגנונים שקשורים לעקה חמצונית ולבריאות תאי עצב.

אבל הזעפרן לא מעניין רק בגלל המוח.

הסקירה מצאה גם ראיות לכך שהוא עשוי להשפיע לטובה על הלב ועל חילוף החומרים. במחקרים בבעלי חיים ובחלק מהמחקרים בבני אדם, זעפרן נקשר לשיפור בפרופיל השומנים, להפחתת כולסטרול LDL מחומצן, לירידה במדדי דלקת, לשיפור ברגישות לאינסולין ולשיפור באיזון רמות הסוכר.

המשמעות היא שייתכן שבעתיד זעפרן ייבדק לא רק כתוסף "טבעי", אלא כחומר שיכול להשתלב בטיפול במחלות לב, טרום-סוכרת או סוכרת. עם זאת, חשוב מאוד להדגיש: זה עדיין לא אומר שאפשר להחליף טיפול רפואי מוכח בזעפרן.

גם בתחום הסרטן נמצאו ממצאים מעניינים. במודלים מעבדתיים ובבעלי חיים, חומרים בזעפרן הצליחו לעכב גדילה של תאים סרטניים, לעודד מוות של תאים פגומים, ואפילו להגביר במקרים מסוימים את הרגישות לכימותרפיה. הממצאים הללו נצפו בסוגים שונים של סרטן, בהם סרטן השד, המעי הגס, הערמונית, הקיבה והכבד.

אבל כאן צריך לעצור ולהכניס פרופורציות: רוב הראיות בתחום הסרטן מגיעות מניסויי מעבדה ומחקרים בבעלי חיים. זה חשוב מבחינה מדעית, אבל זה עדיין לא אומר שזעפרן הוכח כטיפול בסרטן אצל בני אדם.

יש עדיין לא מעט בעיות פתוחות. אחת המרכזיות היא עניין הספיגה. אחד החומרים המרכזיים בזעפרן, crocin, לא נספג היטב בצורתו המקורית. בגוף הוא עובר שינוי לחומר אחר, crocetin, שנספג טוב יותר וכנראה אחראי לחלק מההשפעות. החוקרים מסבירים שכיום נעשים ניסיונות לפתח צורות מתקדמות יותר של מתן זעפרן, כדי לשפר את הספיגה שלו בגוף ולהפוך את ההשפעה שלו ליותר יציבה ויעילה.

בעיה נוספת היא שאין עדיין אחידות בין המחקרים. לא כל המחקרים השתמשו באותו סוג של זעפרן, באותו מינון או באותה צורת מיצוי. לכן קשה מאוד להשוות בין התוצאות ולהגיד בוודאות מה באמת עובד, באיזו כמות, ולאילו מצבים.

כלומר, המסר של הסקירה הזו הוא לא "רוצו לקנות זעפרן", אלא משהו הרבה יותר מאוזן.

מצד אחד, ברור שזעפרן הוא הרבה יותר מתבלין. לפי גוף המחקר שנאסף עד היום, יש בו חומרים פעילים שמעוררים עניין אמיתי ברפואה, במיוחד בהקשר של המוח, דלקת, סוכר, לב ואפילו מחקר סרטני. הסקירה כולה מציירת תמונה רחבה שלפיה לזעפרן עשויות להיות השפעות מגוונות: הפחתת דלקת, הגנה מפני נזק חמצוני, תמיכה במערכת העצבים, השפעה על רמות הסוכר והשומנים בדם, ואולי גם פוטנציאל לעיכוב תהליכים סרטניים.

מצד שני, עדיין חסרים מחקרים קליניים גדולים, טובים וארוכי טווח שיראו האם ההבטחה הזאת באמת מתורגמת לטיפול רפואי אמיתי. עד שזה יקרה, זעפרן נשאר חומר טבעי מסקרן מאוד, עם פוטנציאל גדול, אבל גם עם לא מעט סימני שאלה.

בשורה התחתונה: הזעפרן כבר מזמן לא מעניין רק שפים. עכשיו גם עולם הרפואה מתחיל להסתכל עליו ברצינות.

ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית