כבר שנים שתזונה צמחונית נחשבת לאחת הבריאות ביותר עבור בני אדם. כעת, מחקר חדש, מצא כי אכילת תזונה איכותית ועשירה במזון מהצומח, קשורה לירידה בסיכון לדמנציה, גם כאשר אנשים מתחילים לעקוב אחריה בסוף שנות ה-50 וה-60 לחייהם.
מחקר גדול שפורסם בכתב העת Neurology וכלל כ93 אלף משתתפים בגיל ממוצע של 59 מצא כי תזונה מבוססת צומח באיכות גבוהה קשורה לירידה של 7%-12% בסיכון לדמנציה. מנגד, תזונה צמחית באיכות נמוכה הכוללת דגנים מעובדים, מיצי פירות, תפוחי אדמה וסוכרים מוספים הייתה קשורה לעלייה של כ-6% בסיכון.
חשוב להדגיש: לא מדובר בתזונה צמחונית או טבעונית, אלא בתזונה מבוססת צומח, כלומר שילוב של יותר מזונות מהצומח, ולא בהכרח הימנעות ממזון מהחי.
במחקר הוגדרו מזונות צמחיים "בריאים" שכללו דגנים מלאים, פירות, ירקות, קטניות, אגוזים, שמנים מהצומח, תה וקפה, לעומת מזונות צמחיים "פחות בריאים" כמו דגנים מעובדים, מיצים וסוכרים. בנוסף, נלקחה בחשבון גם צריכה של מזונות מהחי כמו בשר, מוצרי חלב, ביצים ודגים.
החלק המעניין של המחקר הראה כי שינוי לאורך זמן לכיוון תזונה צמחית לא בריאה העלה את הסיכון לדמנציה בכ-25%, בעוד ששיפור איכות התזונה הפחית את הסיכון בכ-11%.
הממצאים מחזקים מגמה מחקרית רחבה בשנים האחרונות, אך גם מדייקים נקודה קריטית שלעתים יכולה להתפספס בשיח", אומרת לודה נבו, דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות.
"המחקר מצא כי תזונה מבוססת צומח גם בלי קשר לאיכות המזון מפחיתה את הסיכון לדמנציה. יחד עם זאת פה יש הבדלים בין תזונה צמחית מאיכות נמוכה לתזונה צמחונית מאיכות גבוהה. בעוד שתזונה צמחונית באיכות גבוהה קשורה לירידה של 7%-12% בסיכון לדמנציה, תזונה צמחית באיכות נמוכה הכוללת דגנים מעובדים, מיצי פירות, תפוחי אדמה וסוכרים מוספים הייתה קשורה לעלייה של כ-6% בסיכון.
נבו מסבירה כי "אין כאן סתירה עצם המעבר לתזונה עשירה יותר במזונות מהצומח עשוי להפחית את הסיכון, אך בתוך העולם הצמחי עצמו האיכות היא זו שקובעת. כלומר, ניתן להפחית סיכון לדמנציה באמצעות תזונה צמחית עשירה בקטניות, דגנים מלאים, ירקות ושומנים טובים, אך תזונה צמחית המבוססת על מזונות מעובדים עלולה אף להעלות את הסיכון".
לדבריה, ההבדלים בין תזונה צמחית איכותית ללא איכותית הם דרמטיים: "יש הבדל גדול בין תפריט שמבוסס על קטניות, דגנים מלאים, ירקות ושומנים טובים לבין תפריט שמבוסס על מאפים מקמח לבן, חטיפים "טבעוניים" ומיצים. שניהם "מהצומח", אבל ההשפעה שלהם משתנה לחלוטין.
המחקר מראה בצורה ברורה שלא מספיק "לאכול מהצומח" אלא חשוב לשים לב גם לסוג ואיכות המזון מה איכות המזון. תזונה מבוססת צומח יכולה להיות בריאה מאוד, אבל גם להפוך לתזונה עתירת סוכר, קמח לבן ומזונות מעובדים, ובמצב כזה היא כבר לא מגינה, ולעיתים אף עלולה להזיק.
אחד המסרים החשובים מהמחקר הוא שגם בסוף שנות ה-50 וה-60 לחיים, הגיל שבו הסיכון לדמנציה עולה, לא מאוחר לבצע שינוי תזונתי, ויש לכך השפעה אמיתית על הסיכון לדמנציה. זה מסר מאוד מעודד עבור הציבור.
נבו מסכמת כי "בהיבט הפרקטי, ההמלצה המרכזית היא להתמקד בשיפור איכות התזונה עם מעבר לתזונה מבוססת צומח אבל בדגש גדול גם על איכות המזון".
הנה כמה דוגמאות מהיומיום
- במקום דגני בוקר ממותקים, גם עם הם נראים בריאים, להעדיף גרנולה ביתית או שיבולת שועל
- במקום מיץ תפוזים או שתייה מתוקה לאכול פרי שלם ולעבור לשתייה תה ירוק שעשיר בפוליפנולים שגם להם יש השפעה מגינה
- במקום לחם לבן לבחור לחם מחיטה מלאה/שיפון או לשלב קטניות כמו חומוס עדשים וקינואה
- במקום חטיפים "בריאים" מעובדים לשלב אגוזים או שקדים עם תמר
- במקום רוטב או ממרח קנוי לשלב ממרחים כמו טחינה או אבוקדו
בסופו של דבר, תזונה איכותית מבוססת צומח לא רק תורמת לבריאות המוח, אלא גם קשורה להפחתת סיכון למחלות כרוניות נוספות כמו סוכרת ומחלות לב ולכן מדובר בגישה תזונתית עם ערך רחב מאוד לבריאות לאורך החיים