תוספי סידן נחשבים כבר שנים למשהו כמעט מובן מאליו. רופאים ממליצים עליהם לא פעם לשמירה על בריאות העצם, למניעת חסר, ובמיוחד בגיל המבוגר או במצבים של אוסטיאופורוזיס. אבל מחקר חדש וגדול מעלה שאלה מטרידה: ייתכן שאצל אנשים שכבר סובלים ממחלת לב וכלי דם, תוספי סידן עלולים להיות קשורים לסיכון גבוה יותר לאירוע לבבי או מוחי נוסף.
המחקר, שפורסם ב-Journal of the American Heart Association, בדק האם נטילת תוספי סידן קשורה לעלייה בסיכון להישנות של אירועים קרדיו־וסקולריים אצל אנשים שכבר חוו מחלת לב משמעותית. המסקנה של החוקרים הייתה ברורה למדי: בקרב מטופלים עם מחלת לב וכלי דם קיימת, שימוש בתוספי סידן היה קשור לעלייה בסיכון לאירועים חוזרים. הקשר היה בולט במיוחד כאשר הסידן נלקח לבדו, בלי ויטמין D.
זה חשוב במיוחד משום שלא מדובר כאן באנשים בריאים בסיכון נמוך, אלא באוכלוסייה שכבר נמצאת בסיכון גבוה מלכתחילה: אנשים שעברו אוטם לבבי, שבץ או מחלת לב כלילית. אצלם, כל תוספת קטנה בסיכון היא בעלת משמעות אמיתית.
מה בדיוק בדקו החוקרים?
החוקרים ערכו מחקר אוכלוסייה רטרוספקטיבי גדול בהונג קונג. הם בחנו אנשים בני 40 ומעלה שאובחנו לראשונה עם מחלת לב וכלי דם משמעותית בין השנים 2006 ל-2015. לאחר התאמה סטטיסטית שנועדה להשוות בין הקבוצות ככל האפשר, נכללו בניתוח הסופי 17,720 מטופלים שקיבלו מרשם לתוספי סידן ו-17,720 מטופלים דומים שלא קיבלו תוספי סידן כלל.
לאחר מכן עקבו החוקרים אחרי המשתתפים לאורך זמן ובדקו מי מהם חווה אירוע קרדיו־וסקולרי חוזר. האירועים כללו התקף לב נוסף, שבץ, אירוע של מחלת לב כלילית, וגם אשפוז או פנייה למיון מסיבה קרדיו־וסקולרית.
התוצאות היו מדאיגות: נטילת תוספי סידן הייתה קשורה לעלייה של 10% בסיכון להישנות של אירועים קרדיו־וסקולריים משמעותיים. בנוסף, נרשמה עלייה של 16% בסיכון לאשפוז או ביקור במיון על רקע לבבי או וסקולרי. כשהחוקרים בחנו את סוגי האירועים בנפרד, הם מצאו עלייה בסיכון להישנות של כל אחד מהבאים: התקף לב, שבץ ומחלת לב כלילית.
אבל אחד הממצאים המעניינים ביותר היה שלא כל תוספי הסידן נראו אותו דבר.
כאשר הסידן ניתן לבדו, בלי ויטמין D, הסיכון היה גבוה יותר באופן ברור: תוספת של 21% בסיכון לאירועים קרדיו־וסקולריים חוזרים. לעומת זאת, כאשר הסידן ניתן יחד עם ויטמין D, לא נמצאה עלייה מובהקת סטטיסטית בסיכון.
חשוב להדגיש: זה לא אומר שוויטמין D "מגן" בוודאות מפני הסיכון. זהו מחקר תצפיתי, ולא מחקר אקראי שמוכיח סיבתיות. אבל ההבדל בין סידן לבדו לבין סידן בשילוב ויטמין D היה אחד הממצאים הבולטים ביותר במאמר.
החוקרים מצאו גם הבדל בין גברים לנשים. בגברים שנטלו תוספי סידן נצפתה עלייה של 15% בסיכון לאירועים חוזרים, לעומת עלייה של 7% בלבד בנשים.
למה זה עשוי לקרות?
אחת ההשערות שמעלים החוקרים היא שתוספי סידן גורמים לעלייה מהירה יחסית ברמת הסידן בדם לאחר הנטילה. יש חוקרים שסבורים שה"קפיצות" האלה ברמות הסידן עשויות לתרום לקרישיות, להסתיידות של כלי דם ולתהליכים הקשורים לטרשת עורקים. כלומר, ייתכן שלא רק כמות הסידן חשובה, אלא גם הדרך שבה הוא נכנס למחזור הדם.
ויטמין D, לפי ההסבר האפשרי של החוקרים, עשוי לשנות את התמונה משום שהוא מעורב בספיגה ובוויסות של סידן, ואולי גם משפיע לטובה על דופן כלי הדם. לכן, כשכבר יש צורך רפואי בתוסף סידן, ייתכן שהשילוב עם ויטמין D פחות בעייתי מנטילת סידן בלבד.
עוד ממצא חשוב היה שככל שהמינון היה גבוה יותר, כך עלה גם הסיכון. בניתוחי הרגישות של המחקר, הסיכון הגבוה ביותר נצפה במינונים יומיים של 1,000 מ"ג סידן ומעלה, במיוחד כאשר מדובר היה בסידן ללא ויטמין D.
ועדיין, חשוב להבהיר את מגבלות המחקר. מדובר במחקר תצפיתי, ולכן אי אפשר לקבוע באופן חד־משמעי שתוסף הסידן עצמו הוא שגרם לאירועים החוזרים. בנוסף, לחוקרים לא היה מידע מלא על שימוש בתוספים שנרכשו ללא מרשם, וגם לא נתונים מלאים על צריכת סידן מהמזון. המשמעות היא שלא ניתן לדעת בוודאות האם הבעיה היא התוסף עצמו, העומס הכולל של סידן, או שילוב של כמה גורמים. מעבר לכך, המחקר נערך בהונג קונג, באוכלוסייה עם מאפיינים תזונתיים שונים משל אוכלוסיות אחרות.
ובכל זאת, זהו מחקר חשוב מאוד, משום שהוא מפנה זרקור לקבוצה שלרוב לא חושבים עליה כשמדברים על תוספים: אנשים שכבר חיים עם מחלת לב וכלי דם. אצלם, מה שנראה כמו תוסף תמים לשמירה על העצם, עלול להיות פחות תמים משחשבנו.
מה המשמעות עבורכם?
ראשית, אין כאן סיבה להיבהל ולהפסיק כל תוסף סידן באופן גורף. יש מטופלים שבאמת זקוקים לו, במיוחד במצבים של אוסטיאופורוזיס או כחלק מטיפול תרופתי מסוים. אבל יש כאן בהחלט סיבה להפסיק להתייחס לתוספי סידן כאל משהו "בטוח לכולם" בלי מחשבה נוספת.
במיוחד אצל אנשים עם היסטוריה של התקף לב, שבץ או מחלת לב משמעותית, לא כדאי להתחיל תוסף סידן על דעת עצמם. חשוב להתייעץ עם רופא, לבדוק האם בכלל יש צורך אמיתי בתוסף, האם אפשר להעדיף סידן מהמזון, מהו המינון המתאים, והאם נכון לשלב גם ויטמין D.
בסופו של דבר, המחקר הזה מזכיר לנו נקודה חשובה: גם תוספים מוכרים, זמינים ונפוצים מאוד, אינם בהכרח חסרי סיכון. תוסף שהוא "טבעי", "שגרתי" או "נמכר בלי מרשם" אינו בהכרח בטוח לכל אחד.
אצל אנשים עם מחלת לב וכלי דם קיימת, נראה שתוספי סידן דורשים הרבה יותר זהירות, יותר התאמה אישית, והרבה יותר מחשבה רפואית מכפי שנהוג לעיתים לחשוב.
ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית