חודש לאחר פרוץ מבצע "שאגת הארי", נתונים חדשים של שירותי בריאות כללית מציירים תמונה מדאיגה: פחות ישראלים מגיעים לקבל טיפול רפואי- גם כשצריך, במקביל לעלייה חדה בפניות על רקע סטרס ולמעבר מואץ לשירותים דיגיטליים.
על בסיס נתוני הקופה הגדולה במדינה כ-5 מיליון מבוטחים ובתי החולים מאיר, לוינשטיין, סורוקה, כרמל, שניידר, בילינסון, השרון, קפלן והעמק. בכללית מצביעים על שלושה שינויים מרכזיים בהתנהגות הציבור: ירידה בצריכת שירותי רפואה שגרתיים, מעבר לשירותים מרחוק, ועלייה בביטויים פיזיים ונפשיים של מתח.
הנתונים מצביעים על ירידה חדה בהגעה לחדרי מיון:
• ירידה של 12% במיון כללי
• ירידה של 30% במיון ילדים
• ירידה של 17% במיון בריאות הנפש
• ירידה של 9% במיון נשים ויולדות
גם בסיבות הפנייה נרשמה ירידה: פחות תאונות דרכים, פחות חבלות ואפילו ירידה של כ-30% בפניות על כאבים בחזה והפרעות קצב.
כאבי בטן עזים, כאבי ראש, סחרחורות ודפיקות לב מואצות
לדברי ד"ר ארקדי שקליאר, מנהל המלר"ד בקפלן, מדובר בתוצאה ישירה של המצב הביטחוני. "הציבור חושש לצאת מהבית - גם במחיר של הזנחת בריאותו", הדגיש. "אנו רואים פניות רבות על רקע מצבי דחק וסטרס. החרדה אינה מתבטאת רק בהיבט הרגשי, אלא גם בסימפטומים פיזיולוגיים ממשיים כמו כאבי בטן עזים, כאבי ראש, סחרחורות ודפיקות לב מואצות. הגוף מגיב למתח המתמשך, ולעיתים קרובות המטופלים מגיעים למיון בחיפוש אחר מענה רפואי. רואים עלייה גם בפציעות אורתופדיות כתוצאה מנפילות וחבלות בדרך למרחבים המוגנים.
"חשוב להדגיש כי לא מדובר רק באוכלוסייה המבוגרת, גם צעירים שנפצעים כתוצאה מהחיפזון והריצה למרחב המוגן. אנחנו פוגשים מטופלים שחוששים לצאת מהבית ולכן נמנעים מצריכת שירותי רפואה שוטפים. ההימנעות הזו מובילה להזנחה של מחלות כרוניות ולסיבוכים רפואיים שהיו יכולים להימנע בטיפול מוקדם. כשהם מגיעים אלינו בסופו של דבר למיון, מצבם לעיתים קרובות מורכב וקשה בהרבה. למרות המצב, חשוב לא להזניח ולקבל טיפול רפואי כנדרש".
לגבי הירידה בהגעת הילדים, ד"ר רון ברנט, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, הסביר: "אין סיבה אחת לירידה החדה בהגעת ילדים מאז תחילת המלחמה, אלא מכלול של גורמים. חלק גדול מהפניות אלינו בשגרה נובע ממחלות ויראליות וזיהומיות. כשהילדים לא נמצאים במסגרות - אין גנים ואין בתי ספר, יש פחות חשיפות, ובהתאם גם ירידה בתחלואה וממילא היינו כבר בסוף הגל הנשימתי העונתי, והמלחמה האיצה את המגמה כלפי מטה. גם בתחום החבלות אנחנו רואים ירידה: יש פחות חוגים, פחות פעילות אחר הצהריים, פחות נסיעה על קורקינטים, הילדים נמצאים יותר בבית ולכן יש פחות פציעות מהסוג הזה.
עוד ציין כי יש גם שינוי בהתנהגות ההורים - הפחד מהמצב הביטחוני גורם לרבים 'להכיל' יותר תסמינים שבעבר היו מובילים להגעה למיון, כמו כאבי בטן או פריחות, ולפנות במקום זאת לייעוץ מרחוק או להמתין. חשוב לזכור כי גם בעת זו איננו חסינים לפציעות או מחלות המחייבות טיפול מהיר והזנחתן עלולה להוביל לסיבוך ואף לסכנת חיים".
"הגוף מגיב למלחמה": זינוק בתסמיני סטרס
עלייה חדה נרשמה בתסמינים הקשורים למתח:
• עלייה של 20% בכאבי גב
• עלייה של 26% בדלקות גרון
• עלייה של 15% בדלקות בדרכי השתן
• זינוק של 120% בפניות למוקדי תמיכה נפשית
כמו כן בילדים יש עלייה של 20% של תפרחת חיתולים.
הנתונים מצביעים גם על ירידה משמעותית ברפואה השגרתית:
• ירידה של 36% בבדיקות מעבדה בקהילה
• ירידה של 28% בבדיקות בבתי חולים
• ירידה של 10% בניפוק תרופות
• ירידה של כ-30% בתרופות להפרעות קשב
בהקשר זה, פרופ' דורון נצר, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה בכללית מסביר: "הפניות לרופאי המשפחה בשירות האון-ליין משקפות את ההשפעה הפיזית של התקופה על הציבור. ניכרת עלייה בתסמינים כמו כאבי גב, דלקות גרון ודלקות בדרכי השתן -תופעות שמושפעות לא פעם ממתח מתמשך, משינויים בשגרה, מתנאי שהייה מורכבים ומהבדלים בתנאי ההיגיינה. אנו רואים שינויים בדפוסי התחלואה גם בקרב ילדים: ישנה ירידה במחלות זיהומיות שכיחות כמו חום ודלקות גרון, ככל הנראה בעקבות ירידה בחשיפה במסגרות החינוך, לצד עלייה במצבים הקשורים לשהייה ממושכת בבית ולמתח".
זינוק של 40% באשפוזי בית
בצל המלחמה, הציבור משנה הרגלים:
• עלייה של 30% בביקורים וירטואליים
• עלייה של 40% בשימוש בבתי מרקחת אונליין
• ירידה של 35% בביקורים פרונטליים
גם אשפוזי הבית מזנקים בכ-40%, עם מאות מטופלים שמטופלים בבית במקום בבתי החולים.
פרופ' נצר מוסיף: "העלייה במספר מאושפזי הבית מהווה נדבך נוסף במענה הרפואי הכולל. לאשפוז בית יתרונות למערכת הבריאות הפחתת עומס מבתי החולים והתמודדות עם מחסור במיטות אשפוז שיפור בתוצאות הקליניות של מטופלים חוויית טיפול טובה יותר בסביבה הביתית. אשפוז בית מציע חלופה מבוססת ראיות לאשפוז מסורתי, עם יתרונות ברורים למטופלים ולמערכת הבריאות".
דווקא במכון מור, שבבעלות הכללית, חווים עלייה: נרשמה עלייה של 25% במתן מחוללי חמצן, עלייה של 20% בבדיקות שינה ועלייה של 15-20 אחוז בבדיקות CT ו־MRI.
בשל סגירת השמיים וצמצום הטיסות היוצאות במהלך המלחמה, נרשמה ירידה של 50-60 אחוז בביקורים במרפאות המטיילים.
בכללית סמייל וברשת שילה נרשמה עלייה בטיפולי עזרה ראשונה ו-30% ירידה באי הגעה, כלומר כל מטופל שקובע תור לטיפול, לא מבטל כמו שקורה בימי שגרה.
עד עתה, בתי החולים של כללית ממשיכים לפעול תחת עומס ובמתכונת מותאמת. 2,081 פצועים נקלטו מאז תחילת הלחימה, מתוכם מאות מטופלים מאושפזים במתחמים תת-קרקעיים ממוגנים.