אנמיה מחוסר ברזל - סימן אזהרה שחשוב להבין את מקורו

אנמיה היא ממצא שכיח בבדיקות דם שגרתיות, אך מאחורי הנתון הפשוט לכאורה של ירידה בהמוגלובין עשויה להסתתר שורה של סיבות רפואיות שונות. אחת הסיבות הנפוצות ביותר לאנמיה היא חוסר בברזל, מצב שבו הגוף אינו מצליח לייצר כמות מספקת של המוגלובין וכדוריות דם אדומות תקינות. במקרים רבים, כאשר מתגלה אנמיה מחוסר ברזל, עולה השאלה החשובה ביותר: מהי הסיבה לחוסר הברזל?

במקרים לא מעטים, התשובה נמצאת דווקא במערכת העיכול. כאן נכנסת לתמונה המומחיות של תחום הגסטרואנטרולוגיה, ובפרט הניסיון הקליני של רופאים העוסקים באבחון מחלות של מערכת העיכול. ד"ר עידן לוי גסטרואנטרולוג בכיר ומנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה פולשנית במרכז הרפואי שיבא, עוסק בין היתר בבירור אנמיה שמקורה במערכת העיכול באמצעות כלים אבחנתיים מתקדמים.

מהי אנמיה וכיצד היא נוצרת

אנמיה היא מצב רפואי שבו רמת ההמוגלובין בדם נמוכה מהתקין. ההמוגלובין הוא החלבון בכדוריות הדם האדומות שאחראי לשאת חמצן מהריאות אל רקמות הגוף. כאשר רמתו נמוכה, אספקת החמצן לרקמות נפגעת ועלולים להופיע תסמינים כמו עייפות, חולשה, קוצר נשימה, סחרחורות ולעיתים גם דפיקות לב מואצות.

קיימים מנגנונים שונים שיכולים להוביל להתפתחות אנמיה. לעיתים מדובר בירידה בייצור כדוריות הדם האדומות במח העצם, במקרים אחרים מדובר בפירוק מוגבר של כדוריות הדם, ולעיתים האנמיה נגרמת כתוצאה מאיבוד דם מהגוף.

כאשר האנמיה נגרמת מאיבוד דם, היא מתבטאת פעמים רבות בחוסר ברזל, משום שהברזל הוא מרכיב מרכזי בייצור ההמוגלובין. לכן, כאשר בדיקות הדם מראות אנמיה שמקורה בחוסר ברזל, אחד הכיוונים המרכזיים בבירור הוא האפשרות של איבוד דם כרוני.

הקשר בין אנמיה מחוסר ברזל למערכת העיכול

מערכת העיכול היא אחד המקורות השכיחים לאיבוד דם כרוני שאינו תמיד מורגש על ידי המטופל. לעיתים מדובר בדימום קטן ומתמשך שאינו גורם לתסמינים ברורים, אך עם הזמן מוביל לירידה במאגרי הברזל ולהתפתחות אנמיה.

בנוסף לכך, קיימים מצבים שבהם הבעיה אינה איבוד דם אלא דווקא תת ספיגה של ברזל במעי. במצבים אלה הגוף אינו מצליח לספוג את הברזל מהמזון בצורה תקינה, דבר שמוביל גם הוא לאנמיה.
בין הגורמים האפשריים לכך ניתן למצוא מגוון רחב של מצבים רפואיים במערכת העיכול, החל מדלקות, דרך כלי דם בלתי תקינים בדופן מערכת העיכול, פוליפים גדולים מסוגים שונים במערכת העיכול, ועד גידול במערכת העיכול ומחלות שונות של המעי הדק.

כאשר מתגלה אנמיה מחוסר ברזל, השלב הראשון הוא בדרך כלל בדיקות דם שמאשרות את החסר בברזל ומעריכות את מצבו של מאגר הברזל בגוף. בדיקות אלו פשוטות יחסית ומאפשרות לקבוע האם מדובר באנמיה שמקורה אכן בחוסר ברזל.

לאחר מכן עולה הצורך לברר מדוע נוצר החסר. כאן נכנסות לתמונה הבדיקות האנדוסקופיות של מערכת העיכול.

הבירור כולל בדרך כלל שתי בדיקות מרכזיות:

גסטרוסקופיה - בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול העליונה, המאפשרת להסתכל על הוושט, הקיבה והתריסריון ולזהות גורמים אפשריים לדימום או לפגיעה בספיגת הברזל.

קולונוסקופיה - בדיקה של המעי הגס, שמטרתה לזהות מקורות אפשריים לאיבוד דם כגון דלקות, פוליפים, סרטן המעי הגס או ממצאים אחרים.

ברוב המקרים, שילוב של שתי הבדיקות הללו מאפשר לזהות את מקור הבעיה ולהתקדם לטיפול מתאים.

כאשר מקור האנמיה נמצא במעי הדק

לעיתים, גם לאחר ביצוע גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה, הסיבה לאנמיה מחוסר ברזל אינה מתגלה. במקרים כאלה עולה החשד שמקור הבעיה נמצא במעי הדק, איבר שאורכו הממוצע אצל אדם מבוגר מגיע לכשישה עד שבעה מטרים, ואינו נגיש לבדיקות האנדוסקופיות הרגילות. בשלב הזה נהוג להיעזר בקפסולת המעי הדק, גלולה זעירה עם מצלמה, שנבלעת ומצלמת את המעי הדק לאורך מסלולה. בדיקה זו מאפשרת לזהות מקורות דימום, אזורי דלקת, פוליפים, היצרויות וממצאים נוספים שלא נראו בבירור הראשוני.

אנטרוסקופיה של המעי הדק (Balloon Assisted Enteroscopy)

כאשר קפסולת המעי הדק מדגימה ממצא שעשוי להסביר את האנמיה, האתגר הבא הוא להגיע אליו בפועל. כאן נכנסת לתמונה אנטרוסקופיה של המעי הדק בשיטת אנדוסקופיה מתקדמת המאפשרת לקדם את האנטרוסקופ עמוק אל תוך המעי הדק, לאזורים מרוחקים שלא ניתן להגיע אליהם בבדיקות שגרתיות. היתרון הגדול של השיטה הוא שהיא אינה מסתפקת בזיהוי בלבד: באמצעותה ניתן ליטול ביופסיות, לאפיין ולטפל בהיצרויות, לכרות פוליפים ואף לצרוב כלי דם מדממים. במילים אחרות, זהו השלב שבו בירור אבחנתי מתקדם יכול להפוך גם לטיפול ממוקד.

בדיקה מורכבת הדורשת ניסיון רב

בעוד שגסטרוסקופיה וקולונוסקופיה הן בדיקות שרוב הגסטרואנטרולוגים מבצעים ברמה כזו או אחרת, Balloon-Assisted Enteroscopy היא כבר טכניקה מורכבת בהרבה, הדורשת הכשרה ייעודית, מיומנות טכנית גבוהה וניסיון רב. רק מעט רופאים בישראל מיומנים בביצוע הבדיקה הזו. ד"ר עידן לוי, גסטרואנטרולוג בכיר ומנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה פולשנית במרכז הרפואי שיבא, נמנה עם אותם מומחים בודדים בתחום האנדוסקופיות המתקדמות.

החשיבות של בירור מסודר ומדויק

אנמיה מחוסר ברזל אינה תמיד בעיה פשוטה של תזונה או מחסור זמני בברזל. במקרים רבים מדובר בסימן אזהרה שמצביע על תהליך רפואי שדורש בירור וטיפול. משום כך, כאשר מתגלה אנמיה כזו, חשוב להבין את הסיבה לה ולא להסתפק רק בטיפול בתוספי ברזל.

בירור גסטרואנטרולוגי מסודר מאפשר לזהות האם מדובר באיבוד דם ממערכת העיכול, בהפרעה בספיגת הברזל או בגורם אחר הדורש טיפול.

תחום הגסטרואנטרולוגיה המודרני נשען במידה רבה על בדיקות אנדוסקופיות מתקדמות שמאפשרות אבחון מדויק של מחלות מערכת העיכול וטיפול מתקדם בהן. במסגרת תחום זה פועל ד"ר עידן לוי, גסטרואנטרולוג בכיר ומנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה פולשנית במרכז הרפואי שיבא.

עבודתו כוללת ביצוע מגוון רחב של בדיקות אנדוסקופיות מתקדמות, ובהן גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה ובדיקות ופעולות מתקדמות רבות אחרות לאבחן מחלות שונות של מערכת העיכול. ניסיון זה מאפשר לבצע בירור מקיף גם במקרים שבהם מתגלה אנמיה מחוסר ברזל והמקור לה אינו ברור.

כאשר מתגלה אנמיה - חשוב למצוא את הסיבה

גילוי של אנמיה מחוסר ברזל הוא נקודת פתיחה לבירור רפואי חשוב. לעיתים מדובר בממצא פשוט יחסית, אך במקרים אחרים הוא עשוי להיות הרמז הראשון לבעיה במערכת העיכול.

לכן, כאשר בדיקות הדם מצביעות על אנמיה שמקורה בחוסר ברזל, חשוב לא להתעלם מהממצא ולפנות לבירור מתאים. בדיקות אנדוסקופיות של מערכת העיכול מאפשרות במקרים רבים לזהות את מקור הבעיה ולהתקדם לטיפול המתאים.

בירור נכון של הסיבה לאנמיה הוא הצעד הראשון בדרך להבנת התמונה הרפואית המלאה ולבחינת האפשרויות לטיפול יעיל ומדויק.

*המידע המופיע בכתבה נועד לספק ידע כללי בלבד בתחום, ואין לראות במידע זה תחליף לייעוץ רפואי אישי, אבחון מקצועי או טיפול על ידי רופא מוסמך.