רופא מומחה: יש נזק מצטבר לשמיעה בגלל האזעקות - גם אם לא מיידי

צליל האזעקה הוא אחד האמצעים החשובים ביותר להצלת חיים בזמן חירום. הוא נועד לעורר תגובה מיידית ולהוביל את הציבור למרחב מוגן. אך לצד התפקיד הקריטי שלו, מתברר כי לעוצמת הצליל הגבוהה עשויה להיות גם השפעה על מערכת השמיעה.

אזעקות יכולות להגיע לעוצמות של עד 120 דציבל, רמה גבוהה משמעותית מהסף שנחשב בטוח לחשיפה ממושכת. לפי ארגון הבריאות העולמי, חשיפה חוזרת לרעש מעל 85 דציבל עלולה לאורך זמן לגרום לפגיעה בשמיעה.

מערכת השמיעה מבוססת על מבנה עדין במיוחד באוזן הפנימית הנקרא שבלול. בתוך השבלול נמצאים תאי שיער זעירים שתפקידם להמיר גלי קול לאותות עצביים שמועברים למוח.

כאשר תאים אלה נחשפים לרעש חזק במיוחד או לרעש חוזר לאורך זמן, הם עלולים להיפגע. בניגוד לתאים אחרים בגוף, תאי השיער אינם מתחדשים, ולכן הנזק עלול להיות קבוע.

פגיעה כזו מכונה אובדן שמיעה הנגרם מרעש.

נזק לשמיעה יכול להתרחש בשתי דרכים עיקריות. הראשונה היא חשיפה חד פעמית לרעש חזק במיוחד, מצב המכונה טראומה אקוסטית. השנייה היא חשיפה חוזרת ונשנית לרעש חזק לאורך זמן.

גם אם כל אזעקה נמשכת זמן קצר, החשיפה המצטברת לאורך חודשים עלולה לגרום לנזק הדרגתי. לעיתים האדם אינו מבחין בכך מיד. הסימנים הראשונים עשויים להופיע רק לאחר תקופה ממושכת.

בשנים האחרונות מתואר מצב נוסף המכונה אובדן שמיעה נסתר. במצב זה בדיקות שמיעה רגילות עשויות להיראות תקינות, אך האדם מתקשה להבין דיבור, במיוחד בסביבה רועשת.

הסיבה לכך היא פגיעה בקשרים בין תאי השיער לבין עצב השמיעה, ולא בהכרח בתאים עצמם. לכן חשוב להיות קשובים לתסמינים גם כאשר הבדיקות הבסיסיות אינן מצביעות על בעיה.

שתי התופעות הנפוצות ביותר לאחר חשיפה לרעש חזק הן טינטון והיפראקוזיס.

טינטון: מתבטא בשמיעת צפצופים, זמזומים או שריקות ללא מקור חיצוני. לעיתים מדובר בתופעה זמנית, אך במקרים מסוימים היא יכולה להימשך זמן רב.

היפראקוזיס: רגישות יתר לצלילים רגילים. אנשים הסובלים ממנה עשויים לחוות אי נוחות גם מצלילים יומיומיים ולהימנע מסביבות רועשות.

מעבר להשפעה הישירה על האוזן, אזעקות מפעילות גם את מערכת הסטרס של הגוף. הצליל החזק מפעיל תגובת חירום הכוללת שחרור הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול.

חשיפה ממושכת למצב כזה עלולה להשפיע גם על האופן שבו המוח מעבד צלילים ולהגביר רגישות לרעש.

הידע המדעי בתחום עדיין מתפתח, אך כבר כיום ברור כי גם האוכלוסייה האזרחית עלולה להיות מושפעת מחשיפה חוזרת לרעש חזק. קבוצות מסוימות נמצאות בסיכון גבוה יותר, ובהן ילדים, קשישים ואנשים עם בעיות שמיעה קיימות.

אם מופיעים תסמינים כמו צפצופים באוזניים, קושי בהבנת דיבור או רגישות לרעש, מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון או לבצע בדיקת שמיעה. אבחון מוקדם יכול לסייע בהתמודדות עם הבעיה ולמנוע החמרה.

בשורה התחתונה, האזעקות מצילות חיים, אך החשיפה החוזרת לרעש חזק אינה חסרת השפעה. מודעות לתסמינים ושמירה על בריאות השמיעה יכולות לסייע לזהות בעיות בזמן ולשמור על איכות החיים גם בתקופות מאתגרות.

הכותב, ד"ר אמין ביאדסה, רכז א.א.ג במחוז שרון שומרון בכללית, מומחה מיחידת ניתוחי הסינוסים האנדוסקופיים בביה"ח מאיר ומרצה בכיר בחוג לרפואת א.א.ג באוניברסיטת תל אביב