חיפוש אחר הסוד לחיים מאושרים עשוי לקחת חיים שלמים. למעשה, אחד המחקרים הארוכים בעולם בנושא אושר נמשך כבר 88 שנים והוא עדיין ממשיך לחפש את התשובה.
המחקר החל בשנת 1938 באוניברסיטת הרווארד, כאשר חוקרים ביקשו להשוות בין חייהם של שתי קבוצות צעירים. הראשונה כללה סטודנטים לבנים מהרווארד, בני משפחות מבוססות, ובהם גם צעיר בשם ג'ון פ. קנדי, שלימים יהפוך לנשיא ארצות הברית. הקבוצה השנייה כללה בני נוער משכונות עניות בבוסטון, שחיו בתקופת השפל הגדול.
במהלך השנים התרחב המחקר משמעותית. נוספו אליו מאות משתתפים נוספים, כולל נשים וילדים, והוא ממשיך לעקוב אחר חייהם של המשתתפים ומשפחותיהם עד היום.
כיום מדובר באחד המחקרים הארוכים ביותר שנערכו אי פעם על חיי מבוגרים. כמה דורות של חוקרים וארבעה מנהלי מחקר שונים הובילו אותו לאורך השנים, ושיעור הנשירה ממנו נמוך במיוחד, דבר נדיר במחקר שנמשך כל כך הרבה זמן.
מה באמת מנבא אושר ובריאות?
לאחר יותר משמונה עשורים, מאות מאמרים מדעיים, אינספור שאלונים, בדיקות רפואיות וראיונות אישיים עם המשתתפים, החוקרים הצליחו לזהות רמזים חשובים לגבי הגורמים שמשפיעים על בריאות ואיכות חיים בגיל מבוגר.
הממצא המפתיע הוא שהגורמים המרכזיים אינם עושר, תהילה, עבודה קשה, אינטליגנציה ואפילו לא גנים טובים.
לפני כשלושה עשורים החלו החוקרים לזהות קשר חזק במיוחד בין מערכות יחסים קרובות לבין תחושת האושר והבריאות של האדם. המחקר אינו יכול להוכיח בוודאות שמערכות יחסים הן הגורם הישיר לאושר או לבריאות טובה, אך הדפוסים שחזרו שוב ושוב היו ברורים.
כאשר החוקרים בחנו את נתוני המשתתפים בגיל 50, הם גילו כי לא מדדים פיזיים כמו רמות כולסטרול ניבאו בצורה הטובה ביותר כמה זמן אדם יחיה. הגורם המשמעותי ביותר היה מידת שביעות הרצון שלו ממערכות היחסים בחייו.
אנשים שהיו מרוצים יותר מהקשרים עם בני משפחה וחברים בגיל העמידה נטו להיות בריאים יותר בגיל 80, לסבול פחות ממחלות ולהחלים טוב יותר כאשר חלו.
לדברי הפסיכיאטר רוברט וולדינגר, המנהל הנוכחי של המחקר, הממצאים אפילו הפתיעו את החוקרים עצמם. "בהתחלה לא האמנו לנתונים. תהינו איך ייתכן שמערכות יחסים משפיעות כל כך עמוק על הגוף ועל הבריאות שלנו".
בדידות עלולה לפגוע בבריאות
לאורך השנים התברר שוב ושוב כי קשרים עם משפחה, חברים והקהילה קשורים לחיים ארוכים יותר, בריאות טובה יותר ואפילו חדות מחשבתית בגיל מבוגר. לעומת זאת, בדידות ובידוד חברתי התגלו כגורמי סיכון משמעותיים. חלק מהמחקרים מעריכים כי בדידות יכולה להעלות את הסיכון למוות מוקדם ביותר מ־25 אחוזים. מחקרים אחרים מצאו כי בידוד חברתי עשוי להשפיע גם על תפקוד ומבנה המוח.
למרות הממצאים המרשימים, יש גם ביקורת על המחקר. חלק מהחוקרים טוענים כי המשתתפים הראשונים היו בעיקר גברים לבנים מארצות הברית בתקופה היסטורית מאוד מסוימת, ולכן ייתכן שהמסקנות אינן מייצגות את כלל האוכלוסייה.
בנוסף, מדידת איכות של מערכת יחסים היא משימה מורכבת, וקשה לקשור באופן ישיר רגשות וחוויות לתוצאות בריאותיות.
ובכל זאת, מחקר שנמשך כמעט תשעה עשורים ומלווה מאות אנשים לאורך חייהם מצליח להציע תובנות יקרות ערך.
החוקרים מתכננים להמשיך גם בעשור התשיעי של המחקר ולאסוף נתונים נוספים על המשתתפים ומשפחותיהם. המטרה היא להבין טוב יותר כיצד אנשים יכולים לחיות חיים בריאים יותר, מלאי משמעות, קשרים ותחושת מטרה.
ואם יש מסר אחד שעולה מהמחקר הארוך הזה, הוא פשוט למדי: הקשרים האנושיים בחיינו עשויים להיות אחד המפתחות החשובים ביותר לאושר ולבריאות.