המציאות הישראלית של החודשים האחרונים כפתה על כולנו שינויים קיצוניים באורח החיים. המעברים החדים משגרה לחירום, הריצות המבוהלות למרחבים המוגנים והשהייה הממושכת בחללים סגורים, אינם משפיעים רק על החוסן הנפשי שלנו, אלא נותנים את אותותיהם באופן פיזיולוגי ישיר על מערכת הנשימה. רבים מאלו שסבלו בעבר מאסתמה קלה או כזו שנכנסה לנסיגה (רמיסיה) למשך שנים, מוצאים את עצמם לפתע נאבקים על כל נשימה.
כדי להבין את התופעה לעומק ולדעת כיצד להתגונן, שוחחנו עם ד"ר מאיר קרופסקי, מומחה ריאות בעל שם, שמשרטט את הקשר ההדוק בין המצב הביטחוני לבין התלקחות מחלות נשימה כרוניות.
ד"ר קרופסקי, אנו עדים לאחרונה לתופעה רחבה של אנשים שחווים התפרצות מחודשת של אסתמה שהייתה רדומה במשך שנים. לפני שנסביר מדוע זה קורה עכשיו, תוכל להגדיר מהי בעצם אסתמה מבחינה רפואית?
"כדי להבין את המצב הנוכחי, עלינו להבין תחילה שאסתמה היא מחלה 'מולטי-פקטוריאלית' (רב-גורמית). זוהי אינה רק בעיה של 'קוצר נשימה', אלא קומפלקס של תהליכים: מדובר במחלה דלקתית, אלרגית, אינפלמטורית, חיסונית וזיהומית. מעבר לכך, האסתמה נמנית עם קבוצת המחלות הפסיכוסומטיות המובהקות ביותר.
במובן הזה, קיים קשר בלתי ניתן להפרדה בין ה'סומה' (הגוף) לבין הנפש. השפעת הגוף על הנפש והשפעת הנפש על הגוף הן הדדיות ומזינות זו את זו באופן רציף. כשישנו ערעור במצב הנפשי, המערכת החיסונית והדלקתית בדרכי הנשימה מגיבה בהתאם, ולהיפך".
כיצד המציאות של המלחמה והשהייה במקלטים הופכת ל"טריגר" עבור חולי אסתמה?
"התנאים במרחבים המוגנים ובמקלטים מהווים קרקע פורייה להתפרצות של אסתמה רדומה עקב מספר גורמים סביבתיים קריטיים שמתלכדים יחד. ראשית, ישנו נושא זיהום האוויר. בימים של אובך או זיהום סביבתי, הריצה למקלט חושפת את האדם לריכוז גבוה של חלקיקים מזהמים. בתוך המקלט עצמו, אנו נתקלים בבעיות של תחזוקה: עובש, לחות בקירות, נזילות שלא טופלו או פטריות שצומחות על המרצפות והקירות. כל אלו הם גורמים אלרגניים עוצמתיים שיכולים להפוך אסתמה סבילה לפעילה מאוד בתוך זמן קצר.
שנית, הצפיפות במקלטים מעלה את הסיכון לזיהומים נשימתיים. כשאנשים שוהים בחלל קטן מאוד, משתעלים ומתעטשים זה על זה, הזיהומים עוברים במהירות ומהווים גורם ישיר להתלקחות אסתמטית. לכך יש להוסיף זיהומים חיצוניים שחודרים למערכות האוורור - למשל, אם המקלט ממוקם בסמוך לחניון או לאזור של רכבים כבדים, גזי פליטה ודיזל עלולים לחדור דרך ניקוזי האוויר ולגרום לגירוי חריף של הסימפונות".
לפנייה לד"ר מאיר קרופסקי באתר zap doctors
לאתר של ד"ר מאיר קרופסקי
ומה לגבי הגורם האנושי? למשל, עישון בפתח המקלט?
"זהו נושא קריטי. אדם שבוחר לעשן בפתח המקלט או בתוכו פוגע אנושות בזולת. העשן הוא גורם מזהם ומגרה (Irritant) מהמעלה הראשונה, ובחלל סגור ההשפעה שלו על חולה אסתמה היא הרסנית. זהו גורם שיכול להוביל להתקף מיידי".
מלבד הגורמים הסביבתיים, איך הלחץ הנפשי של המלחמה מתרגם את עצמו לקוצר נשימה פיזיולוגי?
"התרגשות יתרה, חרדה, אזעקות, צעקות וקולות הנפץ של היירוטים - כל אלו יוצרים עוררות רגשית קיצונית. פיזיולוגית, במצבי לחץ הגוף מפריש אדרנלין. באופן פרדוקסלי, אדרנלין הוא חומר שדווקא מרחיב סימפונות, אך המערכת הסימפתטית כולה נכנסת למצב של עקה (Stress), וההתרגשות סביב האירוע גורמת להחמרה של התגובתיות בדרכי הנשימה.
יש לי חולים שאני יכול לדעת מה קרה בחייהם האישיים רק לפי מצב הריאות שלהם. כשאדם חווה אירוע טראומטי - בין אם זו פריצה לבית, קושי עם הילדים או חרדה קיומית מהמלחמה - האסתמה שלו מתלקחת. המאמץ הפיזי שנדרש כדי להגיע למקלט בזמן קצוב, הכולל לעיתים טיפוס או ירידה מהירה במדרגות, מוסיף רובד של 'אסתמה של מאמץ'. כשהגורמים הללו - הלחץ הנפשי, המאמץ הפיזי והזיהום הסביבתי - חוברים יחד, נוצר אפקט מצטבר, ואפילו סינרגטי, שבו הגורמים מחזקים זה את זה ויוצרים התקף חריף אצל אדם שלא נזקק לטיפול שנים רבות".
רבים מהאנשים הללו לא החשיבו את עצמם כחולים עד עכשיו. האם הם זקוקים לטיפול מונע?
"נכון, מדובר באנשים שמסתדרים מצוין ביום-יום ללא תרופות. אך במצבי הקיצון שאנו חווים כעת, האסתמה הופכת משקטה לפעילה. חולים שלא מטופלים בקביעות במשאפי מניעה נמצאים בסיכון גבוה יותר ברגע שהטריגרים הללו מופיעים. לכן, במצב כזה אין ברירה אלא להתחיל בטיפול תרופתי כדי להרגיע את הדלקת בסימפונות".
כיצד אדם יכול להבחין בין התקף חרדה לבין התקף אסתמה? הרי בשני המקרים חווים קוצר נשימה ותחושת מחנק.
"האבחנה אכן יכולה להיות מאתגרת משום שישנה חפיפה גדולה בסימפטומים. בשני המצבים אנו רואים נשימה מהירה, רעד, מועקה בבית החזה ותחושת דוחק. עם זאת, ישנם סימנים מבדילים. באסתמה אנחנו נחפש 'צפצופים' בנשימה או גניחות - אלו קולות שנובעים מהיצרות פיזית של דרכי הנשימה, דבר שלא קיים בהתקף חרדה טהור.
בנוסף, במצבי לחץ אנו רואים לעיתים נשימות שטחיות מאוד. המפתח הוא להבין שאסתמה וחרדה אינן מוציאות זו את זו; אדם יכול להתחיל מהתקף אסתמה, והקושי לנשום יכניס אותו לחרדה שתחמיר את קוצר הנשימה וחוזר חלילה. אם התסמינים אינם נרגעים תוך זמן קצר, אני ממליץ לא לקחת סיכון ולהתפנות למוקד רפואי. עדיף להגיע ולהיבדק מאשר להזניח התקף שעלול להחמיר".
האם כל צפצוף בנשימה מחייב טיפול מיידי?
"צפצוף הוא סימפטום משמעותי מאוד, אבל הוא רק קצה הקרחון. חומרת המצב נקבעת על ידי הערכה של רופא, הכוללת האזנה לריאות ובדיקת תפקודי ריאות. אלו מאפשרים לנו לקבוע באחוזים מהי מידת החסימה ומהם נפחי האוויר. צפצוף בנשימה הוא נורת אזהרה שחייבת להוביל לבירור רפואי".
מה היית ממליץ לאנשים עם רקע נשימתי להחזיק במרחב המוגן?
"חיוני להחזיק 'ערכת חירום' של משאפים בממד או במקלט, גם אם לא השתמשתם בהם שנים. אבל - וזה אבל גדול - חייבים לוודא שהתרופות בתוקף. אני נתקל באנשים שמחזיקים משאפים מלפני 15 או 20 שנה. מעבר לכך שהם פגי תוקף, הרפואה התקדמה. כיום יש דורות חדשים של משאפים שהם יעילים יותר, בעלי טווח פעולה רחב יותר ופחות תופעות לוואי. כדאי להתייעץ עם רופא, לחדש את המלאי ולהצטייד בתכשירים מודרניים".
לסיום, איך נוכל לדעת אם המקלט שלנו מהווה סכנה נשימתית? האם הריח הטיפוסי של המקלטים הוא האינדיקציה?
"הריח לבדו אינו תמיד המדד המדויק, שכן מקלטים רבים הם בעלי ריח המאפיין מקומות סגורים. האינדיקציה הטובה ביותר היא ויזואלית: הסתכלו על הקירות. אם אתם רואים תחב, כתמי עובש או קילופים שמעידים על לחות כלואה - המקום זקוק לטיפול. יש לגרד את העובש, לטפל בפטריות ולדאוג לאוורור תקין באמצעות מצננים או מערכות סינון אוויר. תחזוקה נכונה של המקלט היא לא רק עניין של נוחות, היא עניין של בריאות הציבור".
ד"ר קרופסקי מאיר הוא מומחה למחלות ריאה ודרכי הנשימה.
הכתבה באדיבות zap doctors
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי